מחקר חדש מגלה: האם ומתי כדאי לכם לנייד את כספי הפנסיה שלכם?

ההתנגשות החזיתית בין קבוצת הביטוח הפניקס לבין סוכנות פרופיט סביב ניוד כספי הלקוחות שביצעו סוכני פרופיט, תגיע ביום רביעי לדיון בכנסת. ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, זימנה לדיון את נציגי הצדדים יחד עם נציגים של כל השחקנים הנוגעים לעולם החיסכון והביטוח, החל מרשות שוק ההון, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן ועד לחברות הביטוח והסוכנים.

● שאלות ותשובות | כל מה שצריך לדעת על שיטת הסוכנים שמסעירה את שוק הביטוח
● בדיקת גלובס | איחרו את הרכבת? הציבור המשיך לנהור למסלולי S&P 500 למרות היחלשותו

לפחות על פי הכותרת שהעניקה הוועדה לדיון: "חשש לפגיעה בצרכנים ובתחרות בענף הביטוח עקב ניסיונות לצמצום עצמאות סוכני הביטוח", נראה כי בוועדה בחרו צד - זה של הסוכנים שנהנים מלובי חזק בכנסת.

לקראת הדיון, גלובס מפרסם בהרחבה נתונים שעלו ממחקר שביצעו בפקולטה לניהול באונ' ת"א, ונועד לענות על השאלות: עד כמה הניודים במערכת החיסכון ארוך הטווח בישראל נפוצים, האם לישראלים קל יותר לזוז בין החברות המנהלות ביחס למדינות ה־OECD, ובעיקר -האם משתלם לנייד.

"המחקר שערכנו יצא מתוך הנחה שניודים של קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה בוודאי מעוררים תחרות בשוק", אומרים פרופ' דן וייס ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וד"ר נעמי שפירר בלפר, מנהלת המרכז. "אבל לא בכך עסקנו אלא בצד השני - איך זה נראה בראיית הלקוח, ולכן אנחנו לא בעד הסוכנים או נגדם וגם לא בצד זה או אחר של חברות הביטוח".

 ד''ר נעמי שפירר בלפר / צילום: ליה יפה

ברומניה העמלה מרתיעה

הממצאים מגלים כי בשנים בין 2019 ל־2022 ניידו הישראלים בממוצע יותר מ־7% מכספי הגמל שלהם בשנה, השקולים לעשרות מיליארדי שקלים (כיום מנוהלים בקופות הגמל יותר מ־700 מיליארד שקל), ושיעור קצת נמוך יותר בקרנות הפנסיה (נכסי קרנות הפנסיה החדשות עומדים על כ־700 מיליארד שקל גם הן). המשמעות היא שמעל ל־100 מיליארד שקל מחליפים חברות מנהלות מדי שנה.

מהנתונים עולה כי אצל מי שאמורים להיות מחוללי התחרות בתחום החיסכון, קרי בתי ההשקעות, התנועות הרבה יותר משמעותיות מאשר אצל חברות הביטוח, וזאת בעיקר עקב יציאת הכספים מאלטשולר שחם בשנתיים האחרונות בסכומים שעומדים על כ־70 מיליארד שקל. בית ההשקעות הגדול בישראל נמצא בטווח של בין פי שניים לפי 2.5 מעל לממוצע הניודים החוצה בשוק.

אם נחזור למחלוקת הקשה בין הפניקס לפרופיט, הרי שבחברת הביטוח טוענים כי הסוכנים ביצעו ניוד לקוחות על מנת לקבל עמלה גבוהה מהגוף החדש אליו הועברו הלקוחות (מה שמכונה "טוויסטינג"), בעוד שבסוכנות הסבירו את המהלך בתשואות חסר שהשיגה הפניקס בחודשים האחרונים ובכך שהם צופים כי תשואת החסר הזו תחריף.

בינתיים הרגולטור לא מתערב ישירות בנושא, אך אין ספק שהניודים התאפשרו בשל קלות התהליך בישראל. "בארץ יכול עמית לקום בבוקר ולנייד את חסכונותיו מספק כזה לאחר ובתוך כמה ימים הכסף עובר, ושבוע לאחר מכן להעביר אותו למקום אחר. לכן בדקנו מה נהוג במדינות ה־OECD תוך בחינת האופי של הסדרי הפנסיה (לדוגמה אם הם ציבוריים, פרטיים והאם חלה חובת הפקדה), באיזו תדירות מותר לעשות ניוד ומהי הפרוצדורה הדרושה", מסבירים וייס ושפירר בלפר. הם מצאו כי ישראל, באופן לא מפתיע, נמצאת בקטגוריה שבה באופן יחסי כמעט הכי קל לנייד, זו שזכתה לציון 9.5 במדד קלות הניוד. יחד עם ישראל חברות בקטגוריה מדינות כמו בריטניה, יפן ואוסטרליה, אך גם מדינות כמו הונגריה, פולין וליטא. בקטגוריה שקיבלה את הציון 10 נמצאות שתי הקוריאות, שבדיה וגם צ'ילה, שבשנת 2019 התרחש תהליך ניוד דרמטי שנבע ככל הנראה מגל של תמריצים שהביא לשיעור ניוד של 28% מהיקף הכסף הכללי.

 פרופ' דן וייס / צילום: ישראל הדרי

"יתרה מכך, 59% מהחוסכים ניידו את כספם בשנה זו יותר מפעם אחת והפסידו תשואה שנתית ממוצעת של 0.62% בשל כך. זהו שיעור עצום שגרם לקרן המטבע הבינלאומית לכתוב דוח שממליץ למדינה להקשות על הניוד", הסבירו החוקרים.

מנגד, יש לא מעט מדינות שמטילות מגבלות שיכולות לייצר תמריץ שלילי לעשות ניוד. "ברומניה לדוגמה אם עמית מנייד את כספיו שוב בתוך פחות משנתיים הוא ישלם עמלה של עד 5%, וזה צעד מרתיע. בדנמרק אפשר לבצע ניוד רק בעת החלפת מעסיק".

ויתור על פרמיית הנזילות

מה ההשפעה של הניוד התכוף על השוק?
וייס: "ברגע שמנהלי השקעות יודעים שיש הרבה תנועה של הכספים, זה מחייב אותם להחזיק חלק הרבה יותר גדול מהכספים נזילים למקרה שהלקוחות יעזבו, כי המשיכות של החסכונות הן במזומן וזה פוגע בהשקעות. היום מקובל שקרנות פנסיה בארה"ב, באירופה וב־OECD משקיעות בנכסים לא סחירים שהתשואה שלהם יותר גבוהה כי יש פרמיה על אי הנזילות, אבל קשה להחזיק בקרן השתלמות או בקרן פנסיה נכסים לא סחירים בשיעור גבוה כי יתכן שיימשך הכסף. פה אתה פוגע בעמיתים שנשארים כי המנהלים צריכים להחזיק את הכסף בפיקדונות שם ברור שהתשואה יותר נמוכה. לכן, על פניו, היקף גבוה של ניודים הוא חמור ומקשה מאוד על ניהול ההשקעות".

שפירר בלפר מוסיפה כי גם אם מלכתחילה החברה שמרנית ומנהלת נזילות גבוהה, זה פוגע בתשואות, אבל גם כשמתרחש בפועל ניוד יותר גבוה, היא צריכה להיפטר במהירות מנכסים, גם אם הם סחירים. "אז הניוד פוגע גם באופן שוטף כי הגוף מחזיק כמות גבוהה של נכסים נזילים וגם כשיש ניוד גבוהה הפגיעה מחמירה".

"ניוד מצד אחד מגביר את התחרות, וזה יתרון גדול, אבל הוא רחוק מאוד מלהיות חינם. יש בו עלות מאוד גבוהה שמי שנושא בה הם אלו שנוידו וגם אלו שלא נוידו. זה פוגע בתשואות של כל הקרנות כי זה פוגע ביכולת של מנהלי ההשקעות לנהל תיק השקעות אופטימלי ובמובן הזה זה חיסרון מאוד גדול", מציין וייס.

לרוב אין בנמצא בוננזה

שאלת מיליארדים השקלים היא כמובן אם הניוד היה כדאי לחוסך, וכאן, לפחות מהשנים שנבדקו במחקר, התשובה היא שמהלך הניוד לא הביא לתשואות עודפות יוצאות דופן, ובחלק מהשנים לא היטיב כלל עם החוסכים.

"אדם שעובר מקרן א' לקרן ב' מצפה שבקרן שהוא עבר אליה תהיה אחרי המעבר תשואה יותר גבוהה מזו שהוא עזב. בדקנו את התשואות שנה קדימה, ואין ספק שזה לא הרבה זמן לבחינה וברור שזה ניתוח ראשוני, אבל לא מצאנו רווח קונסיסטנטי כך שאין בוננזה במעברים האלה ויש לא מעט אנשים שאפילו הפסידו לאחר המעבר כי בקרן שהם עזבו הייתה תשואה גבוהה ובקרן שהם עברו אליה הייתה תשואה נמוכה", מסביר וייס.

השניים בדקו את התשואות ברמת הממוצע של השוק כי לא קיימים נתונים פומביים להיכן הכסף נויד אלא רק על היקף הכספים שנכנסו לתוך הקרנות והקופות של חברות הביטוח ובתי ההשקעות.

על פי הממצאים של וייס ושפירר בלפר, בשנת 2019 מי שנייד את כספו רשם בכל זאת רווח נאה לאחר הניוד עם תשואה ממוצעת של 13.1% בגוף החדש לעומת 9.6% בגוף הקודם. אולם בשנה שלאחריה התשואה הייתה זהה בין שני הצדדים של צינור הניוד וב־2021 אף רשמו הגופים הקודמים תשואה גבוהה יותר מאשר הגופים אליהם נויד הכסף, כך שהניוד לא השתלם ברמת הממוצע בשוק. ב־2022, שהייתה שנה שלילית בתשואות ענף החיסכון ארוך הטווח, שוב נרשם יתרון לטובת הגופים החדשים עם תשואה שלילית של כ־8.1% לעומת תשואה שלילית של כמעט 10% בגופים מהם הועברו הכספים.

אז מהן המסקנות שלכם מהמחקר?
"צריך לרסן את היקף הניודים, אבל לא לבטל את הניוד. ניוד בהיקף משמעותי מקרן או מקופה עלול לפגוע בחוסכים ולכן נדרשת יתר תשומת לב של החברות המנהלות לסחירות הנכסים ובמקביל נדרשת מעורבות הרגולטור בפיקוח על ניהול סיכון הניוד ובריסונו".