מדי המים שהזרימו יותר מרבע מיליארד שקל לשני קיבוצים בצפון

התחום של פיתוח וייצור מדי המים עשוי להצטייר כפעילות תעשייתית אפורה, אך עבור המשקיעים במניות חברת ארד, ובעיקר צמד הקיבוצים השולטים בה, דליה ורמות מנשה מדובר במכרה זהב של ממש. רק בשבוע שעבר מימש קיבוץ דליה מניות בחברת מדי המים תמורת 18 מיליון שקל (במחיר של 57 שקלים למניה) תוך שהוא מנצל את הזינוק במניה בשיעור של מעל 40% מתחילת השנה.

● לאחר חודש וחצי של ירידות: מה תעשה וול סטריט בחודשים שנותרו עד סוף השנה?
● אחרי זינוק של 185%: האם יש עוד מקום לעליות במניית השבבים קמטק  

זמן קצר לפניו, בחודש יולי, מכר רמות מנשה מניות ארד בכ־41 מיליון שקל (במחיר של 55 שקלים למניה). המימושים של שני הקיבוצים (שמשתייכים למועצה האזורית מגידו שבצפון) מגיעים כשמניית ארד  נסחרת במחיר שיא המשקף לחברה שווי של קרוב ל־1.5 מיליארד שקל. המימושים הללו מגיעים על רקע שיפור בתוצאותיה של ארד, המנוהלת ע"י המנכ"ל גבי ינקוביץ ושבראשות הדירקטוריון שלה עומד הוגו צ'אופן.

לא מדובר במימוש הראשון שמבצעים שני הקיבוצים בארד. במאי 2020 מכר קיבוץ דליה את מניות החברה בסכום של 156 מיליון שקל (53 שקלים למניה). בדצמבר 2021 מכר רמות מנשה מניות בכ־48 מיליון שקל (48 שקלים למניה). הכסף שזרם לקופות דליה ורמות מנשה בסיכום המכירות הללו עמד בסה"כ על כ־263 מיליון שקל עבור 20% ממניות ארגד. הסכומים הללו בוודאי "סידרו" את הפנסיות של חברי שני הקיבוצים, המשתייכים לתנועת השומר הצעיר.

כעת, לאחר המימושים האחרונים עומד שיעור החזקתו של קבוץ רמות מנשה בארד על 20.1% מהמניות בשווי של כ־300 מיליון שקל, בעוד חזקות קיבוץ דליה עומדות על 14% מהמניות בשווי של 207 מיליון שקל. ביניהם נמצאת קרן ההשקעות מיילסטון המחזיקה ב־15.5% מהחברה בשווי של 229 מיליון שקל. את המניות קנתה הקרן, שייסד איש העסקים האמריקני המנוח ביל דוידסון, מידי הקיבוצים בשנת 2007 תמורת 80 מיליון שקל "בלבד". במניות ארד מחזיקים גם המוסדיים כלל, מגדל והראל לצד קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מור.

הגורמים למגמת הצמיחה בשוק המים

ארד פועלת בתחום המדידה והניהול של מערכות המים בישראל ובעולם. לחברה שני תחומי פעילות מרכזיים: התחום הראשון והמרכזי הוא פיתוח, תכנון, ייצור ושיווק של מערכת תקשורת ממוחשבת לקריאה מרחוק המשולבת במדי מים המיוצרים על ידה, מערכות לניהול המידע של רשת המים העירונית ומתן פתרונות לאיתור נזילות ודליפות ובקרה על פחת המים. תחום זה סיפק 77% מהכנסות החברה אשתקד, שעמדו על 324 מיליון דולר בסה"כ . תחום פעילות נוסף הוא פיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים למדידת מים ונוזלים אחרים.

מוצרי הקבוצה בשני תחומי הפעילות משווקים ונמכרים באזורים גיאוגרפיים שונים הכוללים בעיקר את צפון אמריקה, ישראל, אירופה (בעיקר איטליה וספרד), אמריקה הלטינית (בעיקר קולומביה) ואסיה (בעיקר סין). לארד מדיניות דיבידנד ארוכת שנים (מאז 2004), לפיה היא מחלקת 35% מהרווח השנתי שלה. בשלוש השנים האחרונות חילקה ארד דיבידנדים בהיקף מצטבר של מעל ל־110 מיליון שקל. גם במקרה זה, הקיבוצים המחזיקים בה נהנים מרכזיים.

ארד מציינת בדוחות כי מגמת הצמיחה בשוק מדי המים, נובעת מהגברת הצורך בשימור משאב המים עקב המחסור הקיים במדינות רבות ברחבי העולם, עליה מתמדת במחירי המים ובעלויות הובלתם והטיפול בהם.כמו כן, הגידול המשמעותי במודעות לחסכון במים והקטנת אובדני ופחת מים, תרם לביקוש גם הוא. לדברי החברה, המגמה הכוללת בשווקים העולמיים, היא של ניהול משאב המים בדרך המגבירה את השליטה והבקרה על השימוש בו.

המכירות באירופה ובארה"ב גדלו

במחצית הראשונה של השנה, השתפרו הכנסות ארד באופן משמעותי ביחס לתקופה המקבילה. הן הסתכמו ב-190 מיליון דולר, עליה של 18% לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות, ציינה ההנהלה, נבע מגידול במכירות המוצרים שלה באירופה ובארה"ב. שיעור הרווח הגולמי נשחק מ־32% ל־30% במחצית הראשונה השנה, זאת על רקע השתתפות החברה במכרזים גדולים באירופה, שם שיעורי הרווחיות נמוכים יותר.

הודות לעלייה במכירות וריסון ההוצאות התפעוליות, הרווח התפעולי של ארד טיפס במחצית הראשונה ב־14% ל־19 מיליון דולר. מה שסייע לחברה להקפיץ את שורת הרווח הנקי היו הכנסות מימון של 715 אלף דולר במחצית, זאת הודות להגנות מטבע שביצעה. הדולר, נזכיר התחזק כבר ב־8% ביחס לשקל מתחילת השנה, ועבור ארד שהכנסותיה נקובות בדולרים מדובר בהתפתחות חיובית. בשורה התחתונה זינק הרווח הנקי ב־40% ל־16 מיליון דולר. ב־2022 כולה עמד הרווח הנקי על 17.4 מיליון דולר.