לקראת בחירות 2013 הקים איש התקשורת יאיר לפיד מפלגה בצלמו ובדמותו, שהפכה מייד להצלחה אלקטורלית גדולה. כעבור כעשור, בבחירות שנערכו בשנה שעברה, הגיעה המפלגה למספר שיא של מנדטים עבורה, 24, ונדמה שכבר אפשר להתייחס אליה כגוף פוליטי יציב, שצפוי להישאר איתנו גם בשנים הקרובות. ובכל זאת, דבר אחד עדיין חסר. בניגוד למפלגות גדולות אחרות שאנחנו מכירים או הכרנו בעבר - כמו הליכוד, העבודה ואפילו קדימה - ביש עתיד אין מנגנון דמוקרטי ומסודר לבחירת יו"ר המפלגה. האם השבוע החסר הזה סוף סוף התמלא?
● בלעדי | הסיפור המדהים על החברה שהסתבכה בפרו, המיליונים שאבדו ומשלחת החיפוש
● ראיון | הבכיר שחטף שני כדורים במהלך קרב ו-20 שנה אחרי פתר לימ"מ את הבעיה
לפחות באופן רשמי יש עתיד אמורה להיכנס כעת לעידן חדש. במפלגה הכריזו כי בדצמבר, בעת כינוס ועידת המפלגה, יערכו לראשונה בחירות לתפקיד היו"ר. לפי הפרסומים, אפילו מועמד שיתחרה בלפיד יש הפעם - ח"כ רם בן ברק (בנובמבר 2021 כבר נפתחה הזדמנות להתמודד על התפקיד אך איש לא ניגש). ובכל זאת, רבים נותרו סקפטיים לגבי העובדה שיש כאן הליך פתוח באמת, וחברי הכנסת של המפלגה נאלצו להסביר שוב ושוב בתקשורת שלא מדובר רק במראית עין. "יש 750 אנשים (בגוף הבוחר) שלא כולם מונו על ידי לפיד בעקיפין", טענה ח"כ קארין אלהרר בראיון בגל"צ, "...בסוף זה לא בדיוק איזה 'יסמנים' שעושים כל מה שאומרים להם". עד כמה הטענה של אלהרר מדויקת? יצאנו להתחקות אחרי המנגנון המפלגתי הסבוך והמפותל שנבנה ביש עתיד, קחו אוויר והצטרפו אלינו.
מי את, "הנהלת המפלגה"?
על פי תקנון המפלגה, יו"ר יש עתיד יבחר בבחירות חשאיות שיערכו בוועידת המפלגה. חברי הוועידה הם אותם כ־750 איש שאליהם התייחסה אלהרר בדבריה, אם כי על פי התקנון הגוף יכול למנות עד 1,100 חברים, והמספר המדויק אינו סופי כרגע ועשוי להשתנות. שאלת המפתח כמובן היא איך נבחרים אותם חברי ועדה. התקנון מונה לא פחות משבעה מרכיבים שאמורים ליצור את התמהיל של הגוף הבוחר, אבל הניסיון להתחקות אחרי כל אחד מהם מוליך לא פעם למסדרון מפותל או לדרך מעגלית. קחו למשל את "נציגי המטות והקהילות". ביש עתיד יש כ־150 מטות, ועל פי התקנון כל ראש מטה או קהילה ישלח לפחות נציג אחד לוועידה, אך לא יותר מ־49. כלומר, הנציגים האלה ירכיבו לפחות 150 מתוך כ־750 החברים, וייתכן שאף הרבה יותר. מי ממנה את ראשי המטות והקהילות הללו? אותו גוף שבוחר גם את "החברים המייסדים" שיכהנו בוועידה וימנו "עד 30%" ממנה, ואחראי על מינוי תפקידי מפתח נוספים. לגוף הזה קוראים "הנהלת המפלגה".
ומה אפשר לספר על "הנהלת המפלגה"? גם כאן אין תשובות רשמיות חדות וברורות. למשל, כשפנינו לדוברות יש עתיד ושאלנו מי הם האנשים שמכהנים כיום בפועל כחברי הנהלה - מדובר בחמישה עד עשרה חברים - נמסר לנו כי לא נוכל לקבל את השמות. אבל אולי התשובה בפועל היא דווקא די פשוטה. הנה מה שכן אפשר לומר על הנהלת המפלגה. בראשה עומד יו"ר המפלגה, כלומר לפיד. יתר חברי ההנהלה ממונים על ידי היו"ר, ועל פי התקנון הוא אפילו רשאי להחליף אותם "אם הוא סבור כי אינם ממלאים את תפקידם כנדרש לטובת המפלגה, על־פי שיקול דעתו".
במילים אחרות, הנהלת המפלגה, אותו גוף דומיננטי שעשוי להיות אחראי ישירות או בעקיפין למינוי רוב חברי הגוף הבוחר, נשלט במידה רבה על ידי לפיד. לפיד גם אחראי ישירות למינוי של 5% מבין חברי הוועידה, יש לו השפעה גדולה מאוד על מינוי חברי הכנסת, שגם הם חברי ועידה, ועוד ועוד.
לא מנינו כאן את כל הדרכים שבאמצעותן מתמנים לוועידה, אך בכל מקרה הניסיון לפלח כמה בדיוק מתוך חברי הגוף הבוחר ממונים ישירות או בעקיפין על ידי לפיד, ובאיזה דרך, נידון לכישלון, וכרגע אין לכך תשובות מוחלטות. "התקנון לא לגמרי ברור בהיבט הזה - ולכן קשה לקבל מספר מדויק", אומר על כך פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שבחן את הנושא. "הוועידה של יש עתיד היא מוסד ממונה, לא נבחר, מה שמכונה בספרות: מוסד פנימי־מפלגתי לא־נבחר. זה חלק מהאלמנטים של מפלגה צעירה שעדיין לא עברה דמוקרטיזציה מלאה". ואולם, גם לפי קניג, "ברור שליו"ר המפלגה יש השפעה מכרעת על הרכב הוועידה".
פריימריז? זה מסגור שגוי
המהלך שעליו הכריזו ביש עתיד העלה גם את השאלה איך ייתכן שבמפלגה מתחילים רק כעת, ובאופן חלקי, ליישם צעדים שקיימים כבר עשרות שנים במפלגות הגדולות בישראל. גם כאן ח"כ אלהרר ניסתה לפוגג את הציניות שבה התקבל הצעד, ולהתבונן עליו דרך פרספקטיבה שונה. יש עתיד, היא אמרה, היא אמנם "מאוד דומיננטית בפוליטיקה בישראל", אבל מדובר במפלגה שקיימת רק כעשור. "צריך לזכור שלמפלגת השלטון היום, וגם למפלגת העבודה, לקח עשרות שנים להגיע לאיזשהו מנגנון. זה תהליך, זה לא קורה ביום אחד". האם זאת הפרספקטיבה ההיסטורית שבאמצעותה נכון לבחון את הדברים?
קודם כל, מדגיש קניג, "המסגור של הבחירות ב'יש עתיד' כפריימריז הוא שגוי, לפחות מהבחינה של ההגדרה בה משתמשים חוקרי מדעי המדינה. פריימריז היא שיטה כוללנית שבה מי שבוחרים - או את יו"ר המפלגה או את המועמדים לפרלמנט - הם מתפקדי המפלגה, או אפילו ציבור יותר רחב מזה". ביש עתיד, כפי שכבר ראינו, זה לא ממש הסיפור.
אבל מעבר לכך, בחינת ההיסטוריה של הפריימריז בישראל ובעולם, מראה כי ההסבר שהציעה אלהרר הוא בעייתי. הפריימריז ליו"ר המפלגה אכן הגיעו לישראל רק בשנות ה־90, כלומר, עשרות שנים לאחר שהעבודה והליכוד הוקמו, אך אי אפשר להסתכל על כך במנותק ממה שקרה בהקשר הזה בעולם.
קניג מציין כי שיטת הפריימריז נולדה בארה"ב בשנות ה־60, ומלבד ניסיון חד פעמי של ד"ש, ב־1977, לשיטה אכן לקח עשרות שנים להגיע לישראל. אלא שזה גם מה שקרה בשאר העולם. "במשך הרבה מאוד שנים הפריימריז אפיינו אך רק את ארה"ב, ורק משנות ה־90 יותר מפלגות באירופה, וגם בקנדה, אימצו את השיטה הזו. אלו תהליכים ששיקפו את רוח הזמן", הוא אומר, "בסופו של דבר זו שיטה שמבטאת יותר דמוקרטיה, השתתפותיות, תחרותיות".
ומה קרה כאן בישראל שגרם לכך שגם המפלגות הגדולות אצלנו אימצו אותה? העבודה הייתה הראשונה שפנתה אל השיטה ב־1992. יצחק רבין גבר אז על שמעון פרס במאבק על תפקיד יו"ר המפלגה, ובהמשך גם זכה בבחירות הכלליות. "הלחצים במפלגת העבודה לפתיחת ההליך היו תולדה של הרבה שנים שהמפלגה לא ניצחה בבחירות", אומר על כך קניג, "היה אז חוסר שביעות רצון מההנהגה, אבל פרס עדיין היה מאוד חזק במנגנון המפלגתי. לכן, המחשבה של רבין הייתה שהפריימריז יעניקו לו סיכוי, כיוון שבקרב הציבור הרחב של המפלגה הוא היה הרבה יותר פופולרי".
אותו הדבר קרה תוך זמן קצר גם בליכוד. שם דחף בנימין נתניהו להכנסת השיטה, לאחר ההפסד של המפלגה בבחירות 1992, ואכן כבש באמצעותה את ראשות הליכוד, ב־1993. "זה לא מקרי שרבין ונתניהו, שדחפו לאימוץ הפריימריז, גם צברו בעצמם קילומטראז' לא קטן בארה"ב - רבין כשגריר בתחילת שנות ה־70, ונתניהו כמי שכידוע התגורר שם שנים רבות - הם ספגו את רוח הפוליטיקה האמריקאית", אומר על כך קניג.
מטעמה של ח"כ אלהרר נמסר כך: "ועידת יש עתיד מונה כ750 חברים, אנשי הנהלת המפלגה שנבחרים על ידי היו"ר, חברי כנסת, ראשי מטות, פעילים שנבחרים על ידי ראשי המטות וצירים מטעם חברי הכנסת. ראשי המטות נבחרים על ידי ראש מטה השטח ובעת בחירה בהם יו"ר המפלגה לא מעורב כלל, ולכן יש ריחוק משליטתו. כמו כן, הפעילים הבולטים נבחרים על ידי ראשי המטות, וגם פה יש ריחוק מיו"ר המפלגה. יש גם נציגים מטעם חברי הכנסת, שיכולים להיות כל מי שהם בוחרים, ובלבד שהוא פקוד למפלגה שנתיים ומשלם דמי חבר. זאת אומרת, שיש מאות חברי מפלגה שאינם ממונים על ידי היו"ר ולא מאושרים על ידו. מכאן אמירתי שאין פה הצבעה של יס מנים.
"לגבי הליך הפריימריז במפלגה שקיימת 11 שנים. גם בליכוד וגם בעבודה היו תהליכים שקרו בטרם הגיעו לפריימריז מלא, שעברו דרך ועדה מסדרת. יש עתיד היא מפלגה מאוד דומיננטית בפוליטיקה הישראלית אך יחסית חדשה, ולכן אין להתפלא שהיא עדיין מצויה בתהליכים למציאת הדרך הטובה ביותר. מכל מקום, מבין כל המפלגות שהחלו דרכן ללא פריימריז, היא היחידה שהתחילה בתהליך. ובאופן כללי, אני אישית סבורה שפריימריז כמו שרואים במפלגת הליכוד, של מפקדי ארגזים, הוא תהליך משחית שאינני סבורה שמתאים ליש עתיד, ולכן צריך למצוא דרך טובה יותר להליך דמוקרטיזציה במפלגה".
מטעמה של יש עתיד לא התקבלה תגובה.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
