"מה שקרה לא תואם שום תוכנית מגירה": כך נערכים בתי החולים להמשך הלחימה

ברמב"ם מכשירים את בית החולים הממוגן, בשירותי בריאות כללית בוחנים הבאת רופאים מתנדבים מחו"ל, ובמשרד הבריאות נערכים להשלמת ציוד • בכירי המערכת מדברים על אתגרי כוח־האדם, על המיגון וגם על ההיענות האדירה של התורמים

בית החולים התת־קרקעי של רמב''ם, בהכנה לקליטת מטופלים / צילום: דוברות הקריה הרפואית רמב''ם
בית החולים התת־קרקעי של רמב''ם, בהכנה לקליטת מטופלים / צילום: דוברות הקריה הרפואית רמב''ם

מתחילת אירועי "חרבות ברזל" בבוקר שבת, טופלו בבתי החולים בישראל קרוב ל־3,000 פצועים. חלק הארי של המטופלים הגיע לבתי החולים סורוקה, ברזילי וקפלן. "זה מספר פצועים עצום שבתי החולים בארץ לא נחשפו אליו בבת אחת מעולם", אומרת ד"ר אורלי ויינשטיין, ראש חטיבת בתי החולים בכללית.

בדרום התמודדו בתי החולים בהצלחה עם האירוע עד כה, וכעת גם בצפון נערכים לתרחיש של המשך הלחימה והגעת מספר רב של פצועים. איך ממשיכים לתת טיפולים בשגרה, ומהם האתגרים שמנהלי בתי החולים צריכים להתגבר עליהם?

המחיר הכלכלי של המלחמה: "הגירעון יגדל, אבל לא בצורה שתסכן את המשק" 
הסמנכ"ל נרצח, המפעל ננטש: "זו לא מלחמה, זה לא מבצע, זה אסון" 
מומחה השבויים שמסביר - זה מה שחמאס צפוי לעשות עכשיו
ישראל מתגייסת: גלובס מציג את היוזמות האזרחיות והעסקיות לסיוע בזמן המלחמה

"היענות אדירה של התורמים"

"למזלנו בנינו את בית החולים הממוגן ע"ש סמי עופר, שכולל 2,000 מיטות, וברגעים האלה אנחנו מכשירים אותו לקליטת חולים", אומר פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם. "מבחינת כוח־אדם, אנחנו יכולים להפעיל בתפוסה מלאה 1,100 מיטות ובשיא ההתגייסות של כוח־האדם שלנו, יכולים להפעיל כ־1,400 מיטות. אנחנו מקווים מאוד שלא נזדקק למיטות הנוספות, אבל אם כן - לא ניתן להפעיל אותם ללא כוח־אדם נוסף.

לא רק בבתי החולים נערכים: אתגר הטיפול במפונים


הטיפול בחולים בחירום מתרחש לא רק בבתי החולים.

לדברי חדווה אמונה, מנהלת מחוז דרום של הכללית, "מחוז הדרום נותן מענה ל־700 אלף מטופלים בשטח גיאוגרפי המהווה 60% מהמדינה. יש לנו הרוגים בין העובדים שלנו, עובדים עם ילדים חטופים, בני משפחה פצועים".

עשרות מרפאות פונו לגמרי בדרום, והטיפול בתושבים שפונו מחייב התמודדות חדשה. "הדרישה המיידית היא לתרופות. למשל אספקה של תרופות נרקוטיות לאנשים שפונו בלי ציוד אישי או אמצעי זיהוי ואפילו בלי טלפון", אומרת אמונה.

ביישובי עוטף עזה, "יש לנו באופן שוטף התמודדות עם מרפאות לא ממוגנות, ואלה סגורות. בשדרות פתחנו את המרפאה ואת בית המרקחת תחת אש וקיבלנו סיוע מהצבא כי העיר הייתה נצורה ממש. אבל הכוחות של הצבא מוגבלים ולקח להם זמן להגיע, אז באופקים ניסינו להסתדר בעצמנו, עם צוות הביטחון של המחוז ומתנדבים".

אמונה מדגישה את דחיפות הטיפול בבריאות הנפש. "מלכתחילה יש לנו בדרום מחסור גדול. בנוסף אנחנו צריכים מיגון, ויש מקומות שאליהם אפשר להביא מיגונית כבר היום. יש רופאים מתנדבים שרוצים להגיע אלינו מחו"ל, וצריך להבין איך זה מתאפשר".
עוד זווית

"ייתכן שנקבל אלינו את הצוותים של בית חולים אחר בצפון. אנחנו עוד לא יודעים איזה בית חולים, זה תלוי בהתרחשויות. אנחנו נמצאים בקשר עם רופאים שלנו שבהכשרה בחו"ל, כדי שנוכל להחזיר את מי שמעוניין בכך בעת הצורך. ציינו בפני משרד הבריאות שיש בבתי החולים הפרטיים כוח־אדם איכותי, גם סיעודי, שאפשר להיעזר בו. כדי לעשות זאת משרד הבריאות צריך לקבל החלטה, והם עובדים על זה".

הלברטל מציין עוד שמנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר לבתי החולים שלרשותם עומד כל תקציב דרוש, בגבולות הסביר, כדי להעניק טיפול בזמן המלחמה. במקביל, תורמי בית החולים נרתמו להעביר תרומות ייעודיות במקרה שיהיה צורך להתמודד עם אירוע חריג. "יש היענות אדירה של התורמים", הוא אומר.

הציבור גם הוא מתנדב לעזרה. "אנחנו מנהלים רשימת מתנדבים שמופעלים בעת הצורך. בינתיים הקמנו שמרטפייה ובה 450 ילדי עובדים, כדי לפנות אותם לעבודה. אנחנו מקבלים שם סיוע מסטודנטים לרפואה ואנשים שמגיעים בהתנדבות".

ללמוד מהניסיון ומהתפקוד של סורוקה

את התרחישים שאליהם מתכונן הלברטל, כבר חווה מנהל בית החולים סורוקה ד"ר שלומי קדוש, בלי שהייתה לו הזדמנות להתכונן. "מנהל סורוקה קיבל שתי החלטות משמעותיות שאפשרו לו לטפל היטב בפצועים", אומרת ויינשטיין. "הראשונה הייתה כחצי שעה אחרי שהאירוע התחיל - הורדת המטופלים מהקומות העליונות לקומות הממוגנות. כך, כאשר החלו להגיע הפצועים, החלק הזה של ההתמודדות כבר היה מאחוריו. ההחלטה השנייה הייתה הכרזה על אירוע רב־נפגעים כבר בשעות הבוקר. בדרך־כלל אנחנו מחכים להנחיות מפיקוד העורף".

מלבד גיוס כוח־האדם, ההחלטה אפשרה לשחרר חלק מהחולים הביתה, כדי להגדיל את מספר המיטות הזמינות. בנוסף קדוש פנה למשרד הבריאות ואל הכללית כדי לספק כוח־אדם נוסף. "בשלב זה משרד הבריאות לא יכול היה לעזור עדיין, אבל הצלחנו לשלוח אליו אורתופדים, כירורגים מרדימים ועשרות אחיות ממצבת כוח־האדם של הכללית. כעת אנחנו מחליפים את הקבוצה הראשונה הזאת בכוח־אדם חירומי נוסף".

לדברי ויינשטיין, הודות להחלטות הללו ובזכות הניסיון של סורוקה בטיפול באירועים קודמים, הצליח בית החולים לפעול פחות או יותר על פי הפרוטוקול לשעת חירום. בית החולים גייס גם מאות מתנדבים, לפי נוהל של משרד הבריאות והכללית. "הצורך במתנדבים משתנה. כרגע יש רגיעה מסוימת אבל לצערנו אנחנו חושבים שהצורך עוד יגבר בהמשך, וכבר אפשר להגיע לבתי החולים, להירשם ולהתחסן כדי שניתן יהיה לקרוא לכם במהירות בעת הצורך".

"בתי החולים לא מספיק ממוגנים"

מה אתם צריכים כרגע מהמדינה?
"הדבר שהיינו צריכים לאתמול הוא מיגון. חלק משמעותי מבתי החולים אינם ממוגנים, כולל חוות חמצן וסולר, חדרי ניתוח, חדרי צנתורים, חדרי מיון. המיפוי של החוסרים במיגון מוכר למשרד הבריאות. משמעותו שבכל מתקפת טילים מערכי צנתור נסגרים, מערכי הדמיה נסגרים, חדרי ניתוח פועלים ללא מיגון ויש עוד ועוד. אני לא מכירה דרך לדאוג לזה כרגע, אבל להמשך - חובה לדאוג לכך.

"כשהאירוע ייגמר, אנחנו נצפה לשיפוי עבור העסקה מעבר לרגיל של כוח־אדם, אולי תוספת כוח־אדם כדי להתמודד עם שחיקה וטראומה, שיפוי על ציוד רפואי מתכלה, אולי על תרופות. לא תמיד קיבלנו את מה שמגיע לנו, אבל זו כרגע הציפייה. משרד הבריאות אמר לנו כבר מיום שבת - תגידו לנו מה אתם צריכים ותקבלו".

מה קורה עם הטיפולים השוטפים?
"עד 40 ק"מ מהרצועה, שזה כולל את בתי החולים קפלן, ברזילי, אסותא אשדוד וסורוקה, שם עושים רק טיפולים מצילי חיים. 80 ק"מ מהרצועה, שזה כבר כולל את כל הדרום ועד גוש דן, יינתנו טיפולים לפי ועדת חריגים. מ־80 ק"מ צפונה, כרגע אפשר לבצע את כל הטיפולים אבל הם צריכים להיות ערניים לשינויים שיכולים לקרות מרגע לרגע".

גורם במשרד הבריאות אישר שהמשרד מקצה לבתי החולים תקציב ככל הדרוש כדי להתמודד עם האירועים, והוא נערך לניהול הזרימה של מטופלים בין בתי החולים. "המערכת יודעת להיות מאוד גמישה", הוא אומר, "מרפאות ובתי מרקחת של קופה אחת מעניקים שירות למבוטחים של אחרות ובתי החולים משתפים פעולה. המזל שלנו הוא שבמערכת הבריאות יש מנהלים מעולים, שיודעים להגדיל ראש ולפעול, כי מה שהתרחש לא תואם שום תוכנית מגירה".

כעת המערכת אינה בתפוסה מלאה. "בעתות כאלה התפוסה יורדת באופן טבעי, וגם משום שהוגבלה הפעילות האלקטיבית. אנחנו גם לא חוזים מחסור בציוד רפואי, אבל נערכים. המיגון הוא סוגיה שלא פתורה עד הסוף ברוב בתי החולים. אנחנו לא באפס מיגון, אבל היינו שמחים ליותר טוב".