"כלכלת מלחמה היא דבר יקר": מה תעשה ישראל עם 10 מיליארד דולר

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הגיע אתמול (ד') לביקור חסר תקדים בישראל, ונפגש במהלכו בין השאר עם נתניהו. בסוף ביקורו הבטיח ביידן כי יבקש מהקונגרס לאשר "העברת סיוע חסר תקדים לישראל". על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ישראל ביקשה מארה"ב סיוע חירום בסך 10 מיליארד דולר.

● ישראל ביקשה מביידן צ'ק בסך 10 מיליארד דולר. מה היא תעשה איתו? 
● למה חמאס יורה לתל אביב בעיקר בתשע בערב? בדקנו 

תא"ל (במיל') רו"ח ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וראש המערך הכלכלי של צה"ל, ותא"ל (במיל') אגאי יחזקאל, ששימש כראש חטיבת התכנון של צה"ל, מסבירים מה המשמעות של הסכום שביקשה ישראל מארה"ב, כיצד הצבא צפוי להתנהל איתו והאם התעשייה הביטחונית כאן צפויה ליהנות מהסיוע האמריקאי.

איך בכלל מקבלים 10 מיליארד דולר ומה אפשר לעשות איתם?
"הכסף כולו מגיע בתצורת אשראי שניתן לנצלו בחברות אמריקאיות. מעבר לכך, ניתן סדר קדימויות בקווי הייצור וברמות המלאי של הצבא האמריקאי עבור הצרכים של המלחמה הנוכחית שלנו. הכסף מיועד לתשלום על הדברים שהם כבר העבירו ומעבירים לנו בימים אלו, וכן על תחמושת וחלקי חילוף שקיימים על המדף".

על מה לדעתכם מעידה העובדה שישראל מבקשת כזה סכום?
"כלכלת מלחמה בשנים האחרונות מאז עמוד ענן הולכת ומתבררת כיקרה מאוד: סוגיית הדיוק והנזק האגבי היו רוב העליות של צוק איתן, פצצה מדויקת עולה פי עשרות מונים מפצצה 'טיפשה', הצורך להתחשב בנזק אגבי, מחייב שימוש רב בהרבה בפצצות חכמות שמייקרות דרמטית את כלכלת המלחמה, וכמובן מיירטי כיפת ברזל ושרביט קסמים שנועדו להגן על אוכלוסיית ישראל. עלותם אסטרונומית, כך שלמעשה ההגנה על האוכלוסיות, שלנו מחד עם כיפת ברזל ושלהם באמצעות פצצות חכמות, מקפיצה את עלויות המלחמה במאות אחוזים. וזה לפני העלויות של הממשלה לעולם העבודה, רווחה ועסקים כתוצאה מהכרזת מצב מלחמה, במקרה הספציפי הפעם גם שיקום העוטף, לכן קריטיות סוגיות סיוע אמל"ח וחימושים מהאמריקאים, גם בגלל המחיר וגם בגלל הזמינות".

האם אנחנו יודעים לנהל את הסכום? האם החברות הביטחוניות שלנו ייהנו ממנו?
"משרד הביטחון וצה"ל ידעו בקלות לנהל את הסכום, הבעיה האמיתית היא הפוכה - להתנהל בלי הסכום. לגבי היכולת לעשות בזה שימוש בתעשיות הישראליות, מאז ההחלטה של אובמה שפוגעת בתעשייה הביטחונית הישראלית על ידי ביטול האפשרות להמיר כרבע מהסיוע לשקלים, יש חשש גדול מאוד לעתיד. אומנם טראמפ ביטל כרבע מהגזרות של אובמה, אבל עדיין הנזק לתעשיות הביטחוניות הוא כבד וקטלני, מדובר בתהליכים שההבשלה שלהם איטית ולכן עדיין לא רואים את הנזקים.

"חשוב להבין שלתעשייה הביטחונית המקומית יש המון חשיבות, הן בייצור כלים מתאימים לצה"ל ולגזרות הייחודיות שלנו, הן בלאפשר לצבא להפתיע את האויב עם מערכות נשק שאיננו מכיר, והן ביכולתן של התעשיות למכור בהמשך פיתוחים כאלו גם בחו"ל".

האם בעבר קיבלנו סיוע בסדר גודל כזה? עד כמה הסכום משמעותי?
"מאז הרכבת האווירית של 73' לא היו סדרי גודל כאלו. הלקח העיקרי אחרי מלחמת יום הכיפורים היה הגדלת סד"כ היבשה בצה"ל, והעלו בעיקר את מספר האוגדות המשוריינות. מדור בסכום משמעותי - תקציב צה"ל השנתי הוא 32-33 מיליארד שקל (צה"ל בלבד, לא כלל תקציב הביטחון). הסיוע פה בגובה 40 מיליארד שקלים. מבצע צוק איתן עלה לצה"ל 11.2 מיליארד שקל, שהוא מבצע הרבה יותר קטן ממה שמתרחש עכשיו, ולמדינה היו עלויות ונזקים אזרחיים בסכום גבוה בהרבה".