להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בזמן שהמלחמה בדרום הולכת ומחריפה, גם ביהודה ושומרון - הזירה המרכזית שבה פעל צה"ל בימים שלפני ה־7 באוקטובר - נרשמת כל העת התחממות. בהתאם, בשבועות האחרונים חוזרים שוב ושוב דיווחים על עימותים בין פעילי ימין קיצוני לפלסטינים. אחד מהאירועים המדוברים נרשם בעיירה חווארה, מקום שעלה לכותרות בחודשים האחרונים על רקע שורה ארוכה של פיגועים וניסיונות פיגועים. הפעם הכותרות עסקו בכך שתושבי העיירה ריססו צלבי קרס לצד דגלי אש"ף על קיר בטון ארוך בכביש הראשי, ובהמשך נאלצו למחוק אותם. איך זה קרה?
לאביחי בוארון, עד לא מזמן ח"כ בליכוד בזכות "החוק הנורבגי" (נפלט מהכנסת לאחר התפטרותה של גלית דיסטל מתפקידה כשרת ההסברה), היה הסבר ברור לאופן השתלשלות האירועים: "תושבי יצהר הודיעו לתושבי חווארה שאם… צלבי קרס לא ימחקו הלילה חווארה תעלה באש", הוא כתב בטוויטר, ולכן "תושבי חווארה ירדו למחוק את הכתובות… תושבי יצהר מדברים 'ערבית'. התוצאות בהתאם". לציוץ הוא הוסיף תמונה של "לפני" (הקיר עם צלבי הקרס) ו"אחרי" (הקיר נקי כשלצידו אנשים שמנקים אותו). הציוץ המדובר זכה ל־3,300 לייקים ואף הופץ בקבוצות וואטסאפ רבות.
בוארון לא היה היחיד שהציג קשר סיבתי כזה. פעילי ימין מהאזור פרסמו גרסאות זהות בטוויטר, ובאתר "סרוגים" אף הלכו צעד קדימה כשתיארו כיצד "עשרות תושבים מיצהר… ירדו למקום… (ו)כשהתבררה הסיבה להגעתם מיהרו הערבים למחוק את הכתובות". אלא שבמקומות אחרים הופיעו הסברים אחרים. כך, למשל, ב־ynet דווח כי מי שמחק את הכתובות היו אנשי כוחות הביטחון. אז מה באמת קרה?
מצה"ל נמסר לנו כי שתי התמונות הן אכן אותנטיות, והן צולמו בשבוע שעבר. אלא שעל פי הצבא הסרתן נעשתה ביוזמה ובהוראה של כוחות הביטחון, ובתיאום עם גורמים פלסטינים באזור. יתרה מכך, לפי צה"ל לא מדובר באירוע תקדימי, וכמה ימים קודם לכן כתובות דומות רוססו באותו מקום, ואז הן נמחקו על ידי התושבים עצמם, ללא הוראה מכוחות הביטחון.
פנייה לאנשי יצהר מגלה כי לפחות חלק מהמחלוקת היא על רקע פרשני. הרב מנחם בן שחר, תושב המאחז גבעת רונן השוכן באזור ואחד מראשי מטה המאבק "נלחמים על החיים", אישר בשיחה עם "המשרוקית" כי הקיר אכן נמחק בסופו של דבר בהוראת צה"ל. לדבריו, זה קרה לאחר "התערבות מאוד ברורה של אזרחים שלא מוכנים להכיל נאצים בקרבתם, ובעקבות איום ברור שאחרת יירדו מיצהר וישברו את כל הקירות".
ומה לגבי הדיווח על עשרות התושבים שירדו בפועל לחווארה כדי לאלץ את התושבים למחוק את הכתובות? בצה"ל מסבירים כי אכן נעשה ניסיון כזה, אבל כוחות הביטחון מנעו אותו, וכך גם עולה מדיווחים של פעילי הימין בטוויטר באותן שעות.
בשורה התחתונה: דבריו של בוארון מטעים. צלבי הקרס שרוססו בחווארה אכן נמחקו על ידי תושבי העיירה, אך בניגוד למה שעולה מהציוץ שלו הדבר נעשה בעקבות הוראה שהועברה אליהם מצה"ל, שהוא הסמכות הביטחונית בשטח. גם תושבי האזור מאשרים כי כך אכן אירע בפועל (אך מייחסים את ההוראה לאיומים שהם השמיעו בפני גורמים צבאיים).
תחקיר: אביה שקלאר־חמו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.