עונת המסיק החלה, אבל אין מי שיקטוף את הזיתים

מטעי זיתים רבים בצפון ננטשו בגלל המלחמה, והענף שמבוסס ברובו על עובדים פלסטינים נקלע לצורך אקוטי בעונת המסיק

מסיק הזיתים בימים אלה / צילום: באדיבות ענף הזית במועצת הצמחים
מסיק הזיתים בימים אלה / צילום: באדיבות ענף הזית במועצת הצמחים

הגשם קצת מאחר לבוא הפעם. לפרקים נדמה שעונות השנה מגיבות גם הן לאירוע השבעה באוקטובר, בדרכן. לעצי הזית, עם זאת, יש שעון פנימי משלהם. זיתים אפשר למסוק רק בסתיו, ועבודה של שנה, לעתים של שנים, עלולה לרדת לטמיון. 

חודש למלחמה: נחתם הסכם לגיוס מהיר של 10,000 עובדי חקלאות מסרי לנקה 
"בחקלאות עובדים פלסטינים ותאילנדים, וזה בעידוד הממשלה. מה נעשה עכשיו?"
"אני במילואים, הלך כל היבול": מצוקת החקלאים בצפון בדרך לצלחת שלנו
75% מהירקות בישראל מגיעים מעוטף עזה: "אנחנו במשבר קולוסלי"

על־פי נתוני משרד החקלאות, כ־130 אלף דונם של עצי זית לשמן מצויים באזור הצפון, והם משמשים להפקתם של כ־50% מתוצרת שמן הזית הישראלי המקומי. במועצת הצמחים מסבירים ששוק שמן הזית בישראל נחלק בערך חצי־חצי בין ייצור מקומי ליבוא, ובמילים אחרות, שהנתח של אזור הצפון מהבקבוקים שאנחנו צורכים ברשתות השיווק, הוא משמעותי ביותר.

אולם חלקים נרחבים באזור הצפון לא ניתנים לעיבוד כרגע, ומוגדרים שטח צבאי סגור. המדינה הורתה לתושבים בגבול לעזוב, וחקלאים רבים נאלצו לעזוב את אדמותיהם גם כן.

למסוק כל זית טוב שיש

אבל בראש רשימת ההשלכות של המלחמה ניצבת בעיית העובדים. ענף הזית, ציינו במשרד החקלאות, מבוסס בשגרה על עובדים פלסטינים שאינם מורשים להיכנס לישראל כרגע. גם העובדים הזרים עזבו, והצורך הפך אקוטי: פגעי מזג־אוויר הובילו לשנה קשה עבור עצי הזית, מה שמחייב, לטענת חקלאים, למסוק ממש כל זית טוב שיש.

"עבודה של שנה שלמה באה לידי ביטוי במסיק שמתרכז בתקופת הסתיו", מסביר ד"ר עדי נעלי, ראש ענף הזית במועצת הצמחים. "זו פעולה שהיא עתירת ידיים עובדות. ישנו אומנם מעבר לטכנולוגיות ממוכנות שאמורות לחסוך את זה - אבל אנחנו רק בתחילתו, והענף נסמך עדיין על הרבה עובדים".

130 אלף דונם
של עצי זית מצויים באזור הצפון

50% מתוצרת השמן
המקומי מיוצרת בצפון

5 ק"ג זיתים
נדרשים להפקת ליטר שמן זית

בנקודה הזו, הוא מסביר, חלק גדול מהמגדלים במילואים, ועובדים כאמור אין. גידול הזיתים באזור עוטף עזה הוא זניח, ושם ישנם כעת שני בתי בד פעילים - בשדרות ובנתיבות, אך לא רבים מגיעים אליהם.

"הייתה התגייסות מדהימה של אזרחי ישראל לסייע, והמגדלים אסירי־תודה", הוא אומר, ומציין כי במשקים המשפחתיים, הקטנים, ההתגייסות הזו גם מצליחה לתת מענה משמעותי. "לצערי", הוא מודה, "בשטחים שהיקפם גדול יש צורך בכוח־אדם חזק ומיומן, ובענף נוצר משבר מהותי".

נעלי מסביר כי החקלאים יוכלו למשוך מעט את עונת המסיק ולגרור אותה עד דצמבר, אך לא הרבה מעבר לכך. וזה תלוי מאוד גם במזג־האוויר.

מעבר לכך, לטענת נעלי, המשבר הנוכחי יכול להאיץ בעיה שכבר קיימת - שמני זית מזויפים. לדבריו, שמן זית הוא אחד מחמשת מוצרי המזון המזויפים בעולם. הטעם לכך הוא שליטר שמן זית אמיתי מופק מכ־5 ק"ג זיתים, מה שגורר עלויות גבוהות יותר - וגם פיתוי משמעותי לזייף אותו.

"יש ניסיונות לנצל את המצב ולשווק שמן זית מזויף - וממקורות פחות טובים", הוא אומר, ומצביע על סוגים שונים של זרעים שיכולים להיראות לעין לא מקצועית כמו שמן זית, אף שכלל לא מדובר באותו מוצר. התמיכה בחקלאות הישראלית, הוא אומר, חייבת לכלול גם בדיקה ששמן הזית שאנשים קונים מסומן ובעל תו איכות. "תסתובבו ותחפשו מה כתוב בתוויות, ותראו איפה השמן מיוצר. תגלו כך לא פעם דברים מפוקפקים", טוען נעלי.