מצרים | ניתוח

כך חידוש הפקת הגז במאגר תמר משפיע על הכלכלה המצרית

מצרים חזרה לייצא גז טבעי מונזל בשבוע שעבר, לראשונה מפרוץ המלחמה, לאחר שישראל חידשה את ההפקה ממאגר תמר • בקהיר מרוצים ממגמת הרגיעה במלחמה, שמייצרת למדינה הכנסות חשובות ומחזירה אותה להיות שחקן בשוק הגז האירופי

מכלית גז נוזלי חוצה את תעלת סואץ / צילום: Shutterstock
מכלית גז נוזלי חוצה את תעלת סואץ / צילום: Shutterstock

מלחמת "חרבות הברזל" הביאה לטלטלה במשק הגז בישראל, ומייד עם פרוץ אירועי 7 באוקטובר - הורתה המדינה על השבתת אסדת תמר הממוקמת כ־20 ק"מ מחוף אשקלון. מעבר לצורך במציאת מקורות חלופיים בשביל שוק האנרגיה הישראלי (85% מכלל הגז שהופק במאגר תמר יועד לתצרוכת מקומית), סגירת הברז הורגשה גם במצרים, כאשר היקף הגז הטבעי שייבאה מישראל צנח בחצי.

השלכות משמעותיות על המשק: צים משנה מסלולי תובלה בעקבות האיומים על ספינות
האמריקאים חשפו: כך חילצנו את הספינה של אייל עופר

בסוכנות בלומברג אף דווח כי בצל הפסקת הזרמת הגז מישראל, חלה עלייה בהפסקות החשמל במצרים. זאת, בתקופה שצריכת החשמל דווקא יורדת בגלל מזג האוויר הנעים. מצרים מסתמכת על היבוא מישראל כדי לענות על חלק מהביקוש המקומי שלה, ולכן הקיצוצים פירושם שיש לה פחות גז זמין ליצוא LNG (גז טבעי מונזל) שעה שהיא אחראית על 1.6% מכלל סחר ה־LNG העולמי.

כך, לפני כשבועיים ישראל הורתה על חידוש ההפקה באסדת תמר, וכבר ביום רביעי שעבר יצאה לכיוון פקיסטן מכלית LNG ראשונה מאז פרוץ המלחמה, ממתקן ההנזלה אידקו.

80% מהחוזה נשמר

בחודש שבו הושבתה אסדת תמר, מאגר כריש אמנם לא עבד קרוב לשבוע בגלל תקלה טכנית, אבל במרבית ימי המלחמה ישראל עמדה ברוב החוזה עם מצרים - כאשר עדיין הוזרמו כ־80% מההסכם הכולל. יתרה מכך, לפי החוזים עם אסדות לוויתן ותמר, הן אמורות להזרים למצרים גז טבעי בקצב של 6.5 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) בשנה. אלא שלגלובס נודע כי ירידה בביקושים במשק המקומי הביאה גם לעודפים שהובילו להזרמה למצרים בקצב של כ־10 BCM בימים שלפני 7 באוקטובר.

"המצרים קיבלו זאת בהבנה למרות שהמלחמה פגעה להם בהיקפי יצוא ה־LNG", מספר לגלובס בכיר במשק האנרגיה. "הם היו מדהימים ברמת השיח, הבינו את הקשיים, היו מחוברים לצורכי המשק הישראלי והוכיחו חברות. יתרה מכך, בכל התקופה המשכנו להתעסק בפרויקטים עתידיים". מיזם עתידי מרכזי בין המדינות הוא צינור ניצנה, שמיועד לקום ב־2026.

אינפלציה גואה וחובות ענק: הצרות של כלכלת מצרים

כ־30% אבטלה וקצב אינפלציה שנתי שלא ירד מתחת ל־30% מאז ינואר אלו הם רק חלק מהקשיים הכלכליים של מצרים, שתיגש לבחירות ב־10 בדצמבר.

קהיר נפגעה מאוד מהשפעות פלישת רוסיה לאוקראינה על הכלכלה העולמית. מאז פברואר אשתקד, החודש שבו פרצה המלחמה, ועד היום - הלירה המצרית צנחה מכ־15.6 לדולר לכ־30.8.​

המצב הפיסקלי של קהיר הוביל לכך שהיא פנתה ב־2022 לקרן המטבע בבקשת הלוואה בסך 12 מיליארד דולר, אך לא עמדה בתנאים. לכן, הפתרון שנמצא באוקטובר אשתקד הוא הלוואה על סך 3 מיליארד דולר בפריסה לאורך 46 חודשים.

בתמורה, קהיר התחייבה להוביל הפרטות בהיקף מיליארדי דולרים במשך ארבע השנים הקרובות. היקף החובות של מצרים לקרן המטבע עומד על כ־12 מיליארד דולר, הנתון השני הגבוה ביותר בעולם, וזאת לאחר שבשבועות האחרונים החזירה "רק" 418 מיליון דולר.

מדובר בחוב כל־כך גבוה שלצורך ההשוואה אוקראינה, שמתמודדת עם מלחמה בקנה מידה היסטורי מצידה, חייבת לקרן המטבע כ־8.7 מיליארד דולר. לפי הבנק העולמי, התמ"ג המצרי עמד על כ־476 מיליארד דולר ב־2022 - כ־4,300 דולר תמ"ג לנפש.

ב־31 ביולי סיפר שר האוצר המצרי מוחמד מעטי כי יחס חוב־תוצר של המדינה צפוי לעמוד על 97%, זינוק של 16.8% מיוני 2022. למרות כל הנתונים הללו ואחרים, לפחות מבחינת שליטת א-סיסי לא צפויים שינויים מיוחדים בעקבות הבחירות הקרובות. אולם, אם ממשל א־סיסי יתעלם מהמצב הכלכלי במדינה ולא יגיע לתוכנית הבראה ממשית - אין לדעת כיצד יגיב עמו. המטרה המרכזית של א־סיסי בהקדמת הבחירות הייתה להבטיח את כהונתו לשש שנים, קרי עד 2030, כדי שהוא יוכל לבצע את אותן רפורמות כלכליות נדרשות - מבלי להסתכן באיבוד שלטונו בקלפי. הבחירות, כאמור, יתקיימו בין 10־12 בדצמבר, והתוצאות צפויות להתפרסם ב־23 בדצמבר.

את השלכות הפסקת ההפקה ממאגר תמר ניתן יהיה לראות רק בהמשך, אבל במקרה של מצרים כבר ברור כי המדינה צפויה להיפגע בנושא יצוא ה־LNG. לאחר שבכל שנת 2022, מצרים ייצאה 7.1 מיליון טונות LNG, עד עתה היא הגיעה לפחות מחצי - 3.38 מיליון טונות.

למעשה, מצרים נמנית בין המרוויחות הגדולות מהניתוק של מדינות אירופה מהגז הרוסי: בעוד שב־2021 ההכנסות שלה מיצוא LNG עמדו על 3.5 מיליארד דולר, ב־2022 הן הגיעו ל־ 8.4 מיליארד דולר.

עבור המצרים זהו הפסד גדול, בגלל שהם קונים מישראל את הגז הטבעי ב־7.5 דולר ליחידת חום, ואת ה־LNG מוכרים במחיר כפול.

עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: ap, Markus Schreiber
 עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: ap, Markus Schreiber

שחקן דומיננטי באירופה

לרוב, כשעוסקים בשאיפת המצרים ברגיעה ברצועת עזה מתמקדים באינטרס שפליטים פלסטינים לא יציפו את סיני. אלא, שזו לא הסיבה היחידה: בקהיר מרוצים ממגמת הרגיעה שמציירת להם הכנסות חשובות למדינה שמצבה הכלכלי לא טוב בלשון המעטה (הרחבה בתיבה נפרדת). יתרה מכך, בתקופה הקרובה, צפויים המצרים לשוב להוות שחקן בשוק ה־LNG האירופי.

הפחתת ההזרמה מישראל אינה הסיבה היחידה לעיכובים ביציאת מכליות LNG ממצרים לאירופה ובכלל לעולם. כפי שנחשף בגלובס ביולי, מצרים לחצה על ישראל להגדיל את היקף היצוא, בשל הרצון לעמוד בביקוש המקומי הגובר ולשמור על האפשרות להנזיל גז ליצוא. אותו לחץ הוביל לבסוף להחלטת שר האנרגיה ישראל כ"ץ להרחיב את היצע הגז הטבעי ממאגר תמר בכ־6 BCM בשנה החל משנת 2026, המהווים גידול של כ־60% ביכולת ההפקה של המאגר ביחס ליכולת הקיימת כיום. מתוך זאת, 3.5 BCM בשנה יופנו לטובת מצרים.

"עבור מצרים, תגליות הגז של ישראל, במיוחד לוויתן ותמר, הן רבות חשיבות". אומר לגלובס ד"ר אומוד שוקרי, אסטרטג אנרגיה ועמית אורח באוניברסיטת ג'ורג' מייסון. "מצרים נהנית מגיוון מקורות האנרגיה שלה באמצעות הגז הישראלי ומפחיתה את התלות. הכנסה אפשרית מדמי מעבר היא היבט אחד מההשפעה שעשויה לסייע לכלכלת מצרים לצמוח".