השינויים של בן גביר מאפשרים לבעלי "רובאי 02" לקבל רישיון נשק?

השר בן גביר התפאר בהקלות שנתן לקבלת רישיון נשק, וח"כ סגלוביץ' השתכנע קצת יותר מדי • המשרוקית של גלובס

ח"כ יואב סגלוביץ', יש עתיד (הבוקר הזה, כאן ב', 4.12.23) / צילום: דוברות הכנסת
ח"כ יואב סגלוביץ', יש עתיד (הבוקר הזה, כאן ב', 4.12.23) / צילום: דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

המדיניות שמקדם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להקלה בקבלת רישיונות לכלי נשק, זכתה להרבה כותרות מאז תחילת המלחמה. הנושא שב ועלה על רקע האירוע הטראגי שבו ירה חייל מילואים ביובל קסטלמן ז"ל, במהלך פיגוע ירי שאירע בירושלים. כשהנושאים הללו ברקע מתח ח"כ יואב סגלוביץ', שכיהן כסגן השר לביטחון פנים בממשלה הקודמת, ביקורת על מדיניות חלוקת הנשק של השר הממונה. "היום אנשים שלדעתי לא נכון שיחזיקו נשק או שיקבלו נשק אישי, יכולים לקבל אותו…", הוא אמר בכאן ב', "הורידו את התבחינים ל'רובאי 02' מה שנקרא, בזמנו זה היה 07".

המשרוקית | האם חייל מילואים מקבל שליש משכרו של אברך בישיבה?
המשרוקית | נתניהו טען שהמורים החרדים יקבלו רק 30 מיליון שקל. כמה באמת הוקצה?
המשרוקית | הוויכוח על התקציב: מהו הסכום שבמחלוקת, והאם החרדים מופלים

מה שמעניין בטענה של סגלוביץ' הוא שהיא מהדהדת דברים דומים שאמר השר בן גביר עצמו. בבדיקה שערכנו בסוף אוקטובר עסקנו בסרטוני טיקטוק שפורסמו על־ידו, שבהם התגאה כי הרחיב את הקריטריונים כך ש"גם 'רובאי 02' שלא סיים שירות צבאי מלא" יוכל לקבל רישיון נשק. הראנו אז כי המידע בסרטונים אינו עולה בקנה אחד עם השינוי שאכן נעשה. אבל יכול להיות שאלה היו כל כך מוצלחים שגם ח"כ סגלוביץ' השתכנע?

נחזור ליסודות. סעיף 21 לחוק כלי היריה תש"ט־1949 מסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תקנות בדבר תנאי הכשירות וההכשרה למבקשי רישיון נשק פרטי, באישור הוועדה לביטחון פנים בכנסת. לאורך השנים השתנו הפרמטרים להחזקת כלי ירייה בהתאם למדיניות השר, כשהשינוי המשמעותי האחרון נעשה בשנת 2018 בתקופת השר גלעד ארדן: אז התאפשר לכל "רובאי 07" (הכשרה שמאפיינת בדרך כלל לוחמי חי"ר וסיירות) להגיש בקשה לרישיון נשק בהגיעו לגיל 21.

מה שלא השתנה לאורך השנים, ונותר בתוקף גם כיום, הוא שאחד הפרמטרים המרכזיים שלפיהם נקבעת הזכאות הוא מקום המגורים של מגיש הבקשה. מי שמתגורר ביישובים שהסיכון בהם גבוה (ההגדרה עצמה היא עמומה, אך בדרך כלל מדובר ביישובי "קו התפר" או השטחים) אכן יכול לקבל רישיון נשק בקלות רבה. ביישובים הללו יכול לבקש רישיון גם מי שעשה שירות לאומי או שירות אזרחי של שנתיים, בהגיעו לגיל 21. מי שמעל 27 יכול להגיש בקשה גם אם לא שירת בכלל.

אלא שלכך אין קשר לשר הנוכחי, וזה היה המצב גם לפניו (בן גביר כן ערך שינוי מסוים שנוגע לגבי תושבי היישובים הללו, אך הוא פחות חשוב לענייניו). השינוי המשמעותי שנעשה כעת נוגע למי שמתגורר בשאר חלקי הארץ. על־פי סעיף 10 לתקנות החדשות, כל בוגר צה"ל המחזיק ב"תעודת לוחם" יהיה זכאי לרישיון. תעודה כזאת ניתנת גם לבעלי הכשרה של "רובאי 03" ששירתו כלוחמים ביחידה לוחמת כלשהי (למשל, תותחנים) במשך תקופת זמן מסוימת. כלומר, אכן מדובר בשינוי מהותי אך לא כה קיצוני כפי שעולה מדברי סגלוביץ'.

מטעמו של הח"כ נמסר: "לאחר השינויים שעשה השר לביטחון לאומי בתנאי הסף ובתבחיני קבלת הנשק, אזרחים שלדעתי לא נכון שיחזיקו נשק אישי או שיקבלו אותו, יכולים עתה לבקש רישיון לנשק.

הבעיה המרכזית היא שבעבר, תנאי הסף לקבלת רישיון נשק היה שירות צבאי מלא, כיום קבלתו אפשרית למי ששירת שירות צבאי של שנה אחת כלוחם, שירות צבאי מכל סוג למשך שנתיים, שירות לאומי לנשים של שנה אחת או שירות צבאי לנשים של שנה בלבד. כל זה נכון למי שגר ביישוב זכאי. המשמעות היא שאזרח שהופסק שירותו הצבאי מכל סיבה שהיא לאחר שנה בלבד כלוחם או שנתיים של שירות בצה"ל, עומד בתנאי הסף.

כמו כן, אושרו שינויים בתבחינים בהיקפים גדולים שמאפשרים קבלת נשק - תבחין "עובדים ומתנדבים בגופי הצלה", והתוספת המשמעותית לתבחין ״שירות בכוחות הביטחון״ לפיו מספיקה תעודת לוחם (ולא רק רובאי 07 ומעלה). כל זאת, לצד הוספה של ישובים רבים שכעת מוגדרים ישובים מזכים. עם זאת, טעיתי כשאמרתי שהייתה הורדה לרובאי 02, אם כי התוצאה המעשית דומה.

בשולי הדברים, הבעיה המרכזית שעלתה היא דרך הפעלת הסמכות, מינוי אנשים שלא על־פי חוק לתפקידי הרישוי ועוד".

בשורה התחתונה: דבריו של סגלוביץ' לא נכונים ברובם. תחת כהונתו של השר בן גביר אכן בוצעה הקלה משמעותית בתבחינים לקבלת רישיון נשק, אך גם כעת כדי לקבל רישיון ברוב חלקי המדינה נדרשת לפחות "תעודת לוחם" (שמחייבת "רובאי 03" ותנאים נוספים). ב"יישובים זכאים" ניתן לקבל רישיון גם ללא הכשרה צבאית כלל, אך לא מדובר בשינוי שנערך לאחרונה.

תחקיר: אביה שקלאר־חמו

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: יואב סגלוביץ'
מפלגה: יש עתיד
פלטפורמה: כאן ב'
ציטוט: "הורידו את התבחינים (לקבלת רישיון נשק) לרובאי 02"
תאריך: 4.12.23
ציון: לא נכון ברובו

מאז מאורעות ה-7 באוקטובר מקדם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מדיניות להגדלת רישיונות הנשק הפרטיים: בתחילת המלחמה אישרה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תקנות המקילות את תנאי הסף לזכאות, במקביל לקיצור משמעותי של הליך הבירוקרטיה. השבוע, בעקבות פרסום בהארץ, אף נחשף בוועדה לביקורת המדינה, כי בן גביר מינה את אנשי לשכתו להפעיל חמ"ל לאישור הרישיונות בחוסר סמכות, מה שהוביל את ראש האגף לכלי ירייה, ישראל אבישר להתפטר.

לאור הפרסומים חה"כ יואב סגלוביץ', שכיהן כסגן השר לביטחון פנים בכנסת הקודמת, קרא לפתוח בחקירה פלילית נגד בן גביר, ואף מתח ביקורת על מדיניות חלוקת הנשקים הנמרצת. "ברור לי לגמרי הסנטימנט, (מאז) הקריסה הטוטאלית של המדינה ב-7 באוקטובר אנשים בתחושת חוסר ביטחון. אבל בין מה שנכון לעשות לבין מה שקורה היום יש פער מאוד מאוד גדול", אמר בראיון לאריה גולן בכאן ב', "היום אנשים שלדעתי לא נכון שיחזיקו נשק או שיקבלו נשק אישי, יכולים לקבל אותו… הורידו את התבחינים לרובאי 02 מה שנקרא, בזמנו זה היה 07".

נזכיר כי זו אינה הפעם הראשונה שההשוואה הזו נשמעת. בבדיקה קודמת הראנו כיצד דווקא השר לביטחון לאומי, שאמור להכיר היטב את התקנות, התגאה בכך בסרטונים בטיקטוק. "אנחנו מרחיבים את האפשרות לשאת נשק גם לרובאי 02 שלא סיים שירות צבאי מלא…", אמר ערב העברת התקנות. בסרטון נוסף שהעלה למחרת, שוב הדגיש השר את השינוי "פעם זה היה רק רובאי 07, היום זה אפילו רובאי 02".

האמנם כמעט כל אדם ששירת בצה"ל יוכל לקבל כעת רישיון לנשק?

סעיף 21 לחוק כלי היריה, תש"ט-1949 מסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תקנות בדבר תנאי הכשירות וההכשרה למבקשי רישיון נשק פרטי, באישור הועדה לביטחון פנים בכנסת. כפי שמצוין בדוח הוועדה לבדיקת הליך קבלת רישיון לכלי ירייה (ועדת רונן), לאורך השנים השתנו הפרמטרים להחזקת כלי ירייה בהתאם למדיניות השר. השינוי המשמעותי האחרון נעשה בשנת 2018 בתקופת השר גלעד ארדן, והוא אפשר לכל בוגר רובאי 07 להגיש בקשה לנשק פרטי בהגיעו לגיל 21.

אז האם ירדנו כעת מרובאי 07 לרובאי 02? לא ממש. כפי שמסבירה פרופ' חגית לרנאו מאוניברסיטת חיפה, גם כעת, בדומה לתקנות הקודמות, אחד הפרמטרים המרכזיים שקובעים את הזכאות הוא מקום המגורים או העבודה. התקנות אינן מפרטות באילו מקומות מגורים בדיוק מדובר, אלא מסתפקות בהגדרה עמומה, אך לדברי לרנאו לרוב מדובר ביישובים על קו התפר ובשטחים (בתחילת המלחמה, הודיע המשרד לביטחון פנים כי גם שדרות, נתיבות ואופקים יכללו ברשימה היישובים הזכאים).

המגורים והעבודה ביישובים אלו אכן מקנים רישיון נשק גם למי שלא עבר הכשרה של לוחם, ואף למי שלא עבר כלל הכשרה צבאית - אך כך היה גם לפני העברת התקנות החדשות. על פי התקנות הקודמות, כל אזרח המתגורר או עובד ביישוב זכאי רשאי להגיש בקשה לרישיון נשק פרטי גם אם עשה שירות לאומי או שירות אזרחי של שנתיים בהגיעו לגיל 21. מי שמעל 27 יכול היה להגיש בקשה גם אם לא שירת בכלל.

השינוי העיקרי שנוסף בעניין זה, הוא שכעת, על פי סעיף 2, גם מי שהשלים שנה אחת בלבד כלוחם, או אישה שהשלימה שנה אחת בשירות לאומי, זכאים להגיש בקשה בהגיעם לגיל 21. לדברי עו"ד תמיר דורטל, הפעיל למען הגדלת רישיונות נשק "מדובר בשינוי שנועד להקל בין היתר על נשים המתגוררות בהתנחלויות", שרבות מהן עשו שירות לאומי של שנה בלבד.

ומה לגבי שאר הארץ? כאן טמון השינוי המשמעותי ביותר בתקנות החדשות. עד היום, כאמור, נדרשה הכשרה צבאית של רובאי 07 ומעלה (הכשרה שמאפיינת בדרך כלל לוחמי חי"ר וסיירות). כעת, על פי סעיף 10 לתקנות החדשות, כל בוגר צה"ל המחזיק בתעודת לוחם יהיה זכאי לרישיון (כל עוד לא חלפו 20 שנים מיום השחרור מסדיר או משירות מילואים פעיל). תעודה כזאת ניתנת גם לבעלי הכשרה של רובאי 03 ששירתו כלוחמים ביחידה לוחמת כלשהי (למשל, תותחנים) במשך תקופת זמן מסוימת.

על פי פרופ' לרנאו, השינוי המדובר צפוי להגדיל באופן דרמטי את אחוז נושאי הנשק באוכלוסייה מכ-2% כיום עד לכ-20%, "וזה מעלה חשש כבד על ההשלכות של המהלך ביום שאחרי המלחמה".

מחה"כ סגלוביץ' נמסר בתגובה: "לאחר השינוים שעשה השר לביטחון לאומי בתנאי הסף ובתבחיני קבלת הנשק, אזרחים שלדעתי לא נכון שיחזיקו נשק אישי או שיקבלו אותו, יכולים עתה לבקש רישיון לנשק. הבעיה המרכזית היא שבעבר, תנאי הסף לקבלת רישיון נשק היה שירות צבאי מלא, כיום קבלתו אפשרית למי ששירת שירות צבאי של שנה אחת כלוחם, שירות צבאי מכל סוג למשך שנתיים, שירות לאומי לנשים של שנה אחת או שירות צבאי לנשים של שנה בלבד. כל זה נכון למי שגר ביישוב זכאי. המשמעות היא שאזרח שהופסק שירותו הצבאי מכל סיבה שהיא לאחר שנה בלבד כלוחם או שנתיים של שירות בצה"ל, עומד בתנאי הסף.

"כמו כן, אושרו שינויים בתבחינים בהיקפים גדולים שמאפשרים קבלת נשק - תבחין 'עובדים ומתנדבים בגופי הצלה', והתוספת המשמעותית לתבחין 'שירות בכוחות הביטחון' לפיו מספיקה תעודת לוחם (ולא רק רובאי 07 ומעלה). כל זאת לצד הוספה של ישובים רבים שכעת מוגדרים ישובים מזכים. עם זאת, טעיתי כשאמרתי שהייתה הורדה לרובאי 02, אם כי התוצאה המעשית דומה. בשולי הדברים, הבעיה המרכזית שעלתה הנה דרך הפעלת הסמכות, מינוי אנשים שלא ע"פ חוק לתפקידי הרישוי ועוד".

לסיכום, השינוי בתקנות לא יאפשר לכל בעל הכשרה צבאית של רובאי 02 להגיש בקשה לרישיון נשק, ועבור רוב תושבי המדינה הרף ירד לזכאות ל"תעודת לוחם" (שדורשת לפחות רובאי 03 ותנאים נוספים). ביישובים על קו התפר ובשטחים ממילא היה ניתן כבר לקבל רישיון ללא הכשרה צבאית כלל, והשינוי שנעשה הוא הורדת תנאי הסף משנתיים של שירות צבאי או אזרחי לאישה, לשנה אחת בלבד עבור לוחם או אישה. לכן, דבריו של סגלוביץ' לא נכונים ברובם.