מאות מיליונים בדרך למדינה? רשות המסים עם נוהל חדש במיסוי קריפטו

רשות המסים תפרסם בימים הקרובים נוהל חדש לדיווח על רווחים משוק הקריפטו ותשלום המס בגינם ישירות לרשות המסים, תוך עקיפת המערכת הבנקאית - כך הודיעה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בחיפה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. הנוהל ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024 ויאפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם עד יוני. ההערכות הן כי במהלך חצי שנה שיחול הנוהל, ייכנסו לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.

● בדיקת גלובס | בשל המלחמה: נדחתה ליולי הרפורמה במסלולי ההשקעה הפנסיוניים 
● רשות התחרות: "חשש סביר שעסקת הראל-ישראכרט תפגע משמעותית בתחרות"

אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שמערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת במקרים רבים לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלו קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלו, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.

לאפשר לנישומים לשלם את המס שהם חייבים

ברשות המסים מעוניינת לאפשר לנישומים שיש להם רווחים ממימוש מטבעות וירטואליים לשלם את המס המתחייב. בנוהל נכתב כי "גביית המס המגיע מרווחים ממימוש מטבע וירטואלי מגדילה מטבע הדברים את תקבולי המדינה ממסים". מה שלא צוין, כמובן, הוא שמדובר בכספים נחוצים במיוחד על רקע הוצאות המלחמה והירידה המתמשכת בהוצאות ממסים בחודשים האחרונים.

כדי לעקוף את המכשול שמציבה המערכת הבנקאית גיבשה רשות המסים נוהל גילוי ותשלום ייחודי עבור סוחרים במטבעות וירטואליים. "מטרת הנוהל היא להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת וגביית כספי המסים הנובעים מפעילות של יחידים במטבעות וירטואליים לחשבון הבנק של רשות המסים המתנהל בבנק ישראל, ולמנוע הלבנת הון באמצעות תשלום המסים למדינה, עקב סיכוני הלבנת הון המובנים בפעילות במטבעות וירטואליים", נכתב בדברי הרקע לנוהל.

הנוהל החדש חל רק ביחס לכספי מסים על פעילות במטבעות וירטואליים, ובתנאי שהוכח לרשות המסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל (בנק אחד לפחות) סירבה לקבלם, לרבות בדרך של סירוב לפתוח חשבון. במקרים אלה, הנישום יוכל לפקיד השומה שבו מתנהל תיק המס שלו, לתת פירוט מלא על פעילותו במטבעות וירטואליים, הכנסתו החייבת, המס המגיע, כפי שמשתקף בדוח המס שהוגש על-ידו, ואסמכתאות מהבנק המסחרי על כך שהוא מסרב לקלוט את כספי המסים האמורים שמקורם במטבעות וירטואליים, ופקיד השומה יקבע את חבות המס החלה על ההכנסה החייבת שמקורה במטבעות וירטואליים בהסכם שומה.

הנוהל האמור שונה מהותית מנוהל גילוי מרצון המגן על המדווחים לרשות המסים מפני פתיחה בהליך פלילי נגדם. בנוהל לשחקני זירת הקריפטו מובהר כי "הסכם השומה, ככל שייחתם כזה, יבהיר שאין בחתימתו כדי להשפיע על הליך פלילי לפי פקודת מס הכנסה או לפי חוק א-חר".

עלפי הנוהל, הכסף שיופקד בחשבון הבנק של רשות המסים יופקד בשקלים בלבד, והוא יועבר מחשבון בנק זר, לרבות חשבון של זירת קריפטו, בית השקעות או נותן שירותים פיננסיים אחר המתנהל בבנק זר, ובלבד שהוא מפוקח בישראל או בחו"ל ואינו נמצא במדינה בסיכון (ככלל, מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, או מדינה נוספת כפי שיאשרו הרשויות הנוספות ובנק ישראל). החשבון צריך להיות על שמו של הנישום, וככל שחשבון הבנק הזר הוא של זירת קריפטו, בית השקעות או נותן שירותים פיננסיים אחר, אשר מטעם זה אינו על שמו של הנישום, ניתן יהיה לקשר בינו לבין הנישום להנחת דעתו של פקיד השומה.

גל משמעותי של משקיעים ישלם מס

הנוהל נחשף השבוע במסגרת הליך משפטי שנפתח בפברואר 2020 על-ידי שני אזרחים ישראלים כנגד בנק הפועלים ובנק המזרחי, אשר אחד הסעדים שהתבקשו בו נגע לתשלום המסים למדינת ישראל מרווחים בזירת הקריפטו.

עו"ד שאול ציוני, ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, שמייצג את התובעים בהליך המשפטי, מסר כי "הנוהל הוא תוצאה של שני הליכים משפטיים שהתנהלו ומתנהלים בנושא מול הבנקים ומול רשות המסים. האחד, תביעה נגד הבנקים שאנחנו מנהלים עוד מחודש פברואר 2020 אליה צורפה רשות המסים, והשני בג"ץ שהגשנו בשם נישומים שלא הצליחו לשלם את המס בגין רווחים מטבעות דיגיטליים. במסגרת עמדתה בבג"ץ, הודיעה רשות המסים כי הטיפול בנוהל הנוגע להעברת כספים מחו"ל לישראל נמצא "בישורת האחרונה". לשמחתנו, בזכות שני ההליכים, ובזכות הלחץ שהפעילו השופטים בערכאות השונות וגם בזכות פעילותה של רשות המסים אשר הובילה את הטיפול בנושא, הצלחנו להביא בשורה למחזיקי הקריפטו בישראל וגם לחברות העוסקות בתחום".

לדברי עו"ד (רו"ח) אורי ציחור, שותף וראש תחום בלוקצ'יין, פישר (FBC), "מדובר בבשורה משמעותית עבור מחזיקי הקריפטו במדינת ישראל. הנוהל עתיד לאפשר למחזיקי מטבעות וירטואליים לשלם את תשלומי המסים מחשבון בנק זר או באמצעות נותני שירותים פיננסיים זרים, ישירות לחשבון רשות המסים בבנק ישראל".

ציחור מסביר כי "עד היום, האפשרות לבצע תשלומי מסים שמקורם בקריפטו הייתה מצומצמת ביותר ותלויה בגורמים שאינם בשליטת הנישום. בין היתר, לאור העובדה שרשות המסים לא אפשרה לקבל תשלומי המסים ישירות מחשבונות בנק זרים, אלא באמצעות חשבון בנק ישראלי בלבד. האפשרות להפקיד כספים שמקורם בקריפטו אל מערכת הבנקאות בישראל הייתה מוגבלת ונתקלה בסירוב עיקש של המערכת הבנקאית הישראלית לקלוט כספים אלו. מצב זה יצר מצוקה גדולה בקרב ציבור משקיעי הקריפטו בישראל, שכן מצד אחד, קיימים מספר רב של נישומים אשר מעוניינים לדווח על הכנסותיהם מקריפטו ולשלם את חבות המס אשר נובעת מאותה הכנסה. עם זאת, אותם נישומים חששו לסיים את התהליך במצב בו עומד לחובתם חוב לרשות המסים ואין ביכולתם אפשרות לשלמו".

להערכת ציחור, "הנוהל צפוי להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני דולרים במסים שמקורם ברווחים שנבעו מפעילות בקריפטו, שעה שהכנסות המדינה ממסים נמצאות בצניחה משמעותית וע"פ ההערכות הממשלה צפויה להגדיל את הגירעון באופן משמעותי לעומת היעד שקבעה בתחילת 2023".

עו"ד איתי ברכה, שותף במשרד המס ברכה ושות', מוסיף כי "באופן עקרוני גם היום יש הסדרי מס רבים שאנחנו עורכים עבור משקיעי הקריפטו. יחד עם זאת, ישנם משקיעי קריפטו רבים ש'יושבים על הגדר' וטרם נחשפו בפני הרשות מרצונם, וכמו כן ישנם משקיעים שכבר החלו בהליך הדיווח מול הרשות אך מעכבים את הסגירה הסופית בשל חוסר היכולת לשאת בתשלום המס מתוך כספי הקריפטו".

לדברי עו"ד ברכה, "ההוראה החדשה תביא לגל משמעותי של משקיעים אשר יבקשו לדווח ולשלם את המס, מתוך הרווחים שהפיקו, וכן אנו צופים שההסכמים שטרם נסגרו ברשות, ייסגרו בתקופה הקרובה. להערכתנו, קיימים עוד משקיעי קריפטו רבים שטרם דיווחו לרשות והיקף הרווחים שלהם עומד על מאות מיליוני שקלים לכל הפחות, כך שמדובר בפוטנציאל הכנסות למדינה בהיקף של מאות מיליונים לפחות".