"מעיכובים בוועדות המקומיות כולם סבלו כבר חודשים רבים. מיוני־יולי כבר הרגשנו את הבחירות המתקרבות, ואז גם יצאו הנחיות של מינהל התכנון שלא ידונו בדברים עקרוניים. ואז הגיע אוגוסט, ואז החגים ואז התחילה המלחמה. תמיד לפני הבחירות יש תקופה של קיפאון, ואחרי הבחירות עד שממונה ועדה ומתחילה לפעול - זה לוקח זמן. ופה פתאום התקופה הזאת של חצי שנה מתארכת עוד יותר", אומר עו"ד אסף עירוני, ראש תחום תכנון ובנייה במשרד ש. פרידמן אברמזון.
● שאלות ותשובות | ביטול הטבת מס השבח: כמה ישלמו בעלי דירות ותיקים ואיך המהלך ישפיע על השוק
● איך קרה שבניין בדרום תל אביב נמכר בחצי מיליון שקל בלבד
בסוף דצמבר דחתה הכנסת שוב את מועד הבחירות לרשויות המקומיות, ל־27 בפברואר. פעילים בענף טוענים שהקיפאון בוועדות המקומיות, שנמשך כאמור מאז הקיץ, יוביל לעיכובים משמעותיים ברישוי ובהוצאת דירות חדשות לשוק בהמשך הדרך.
הבעיות: לא דנים בעניינים עקרוניים
"שלושה־ארבעה חודשים לפני התאריך המקורי של הבחירות המקומיות, שהיה בסוף אוקטובר, כבר הפסיקו לקיים דיונים בהתנגדויות, בכל מה שקצת יותר מטכני. ברגע שהבחירות נדחו, אין דיונים בתוכניות חדשות, ולא בהתנגדויות", אומרת עו"ד ענת בירן. "זה מגביר את המחסור בדירות וגורם נזק כלכלי אדיר ליזמים שקנו קרקע מרמ"י או מבעלים פרטיים ולקחו לשם כך מימון של מאות מיליוני שקלים. הריבית ממשיכה לעלות והעלויות מזנקות. היזמים לא אוהבים לריב עם הוועדות המקומיות, אז יוצא מצב שכל עולם התכנון והרישוי תקוע. גם אנשים פרטיים תקועים. ברמת השרון יש לנו לקוח, עולה חדש, שהגיש בקשה להיתר לבנות בית, ומישהו הגיש לו התנגדות. וזה נדחה ונדחה".
"להערכתי עשרות תוכניות בנייה תקועות כיום, והמשמעות היא שאלפי או עשרות אלפי דירות שיכולות להיבנות, לא נבנות ותקועות בשלב הרישוי הראשוני. לפחות בשני תיקים שאנחנו מייצגים התוכניות מחכות לדיון בהתנגדויות כבר יותר מחצי שנה, ונמסר לנו באחת מהן שהדיון בהתנגדויות יהיה רק בפברואר, אך סביר שזה לא יקרה כי התאריך קרוב לבחירות. המשמעות היא עיכוב של יותר משנה רק בדיון עצמו.
עו"ד אלי וילצ'יק, מומחה לתכנון ובנייה ושותף במשרד נשיץ ברנדס אמיר, אומר כי מאחר שמועד הבחירות המקומיות נדחה כבר פעמיים, מזה כמה חודשים שהוועדות המקומיות כלל לא מתכנסות. "בנוסף, גם לאחר הבחירות ייקח זמן לכנס שוב את הוועדות משום שהרכבן משתנה. כל התהליך של בחירת חברי ועדה חדשים אורך לפחות חודש, ואז חברי הוועדה והיו"ר צריכים ללמוד את הנושאים שעל הפרק, כך שגם לאחר הבחירות יחלפו חודשיים- שלושה עד שהוועדות יתכנסו מחדש, ולכך יש השפעה מכרעת על קידום תוכניות שכרגע מעוכבות במשך חודשים ארוכים".
נגד דחייה נוספת: "ממילא השלטון המקומי חלש"
יוגב שרביט, מומחה לכלכלה אורבנית מבילד אסטרטגיה אורבנית, סבור שדחייה נוספת של הבחירות היא אפשרות גרועה במיוחד.
"יש כמה היבטים לא טובים לדחיית הבחירות", הוא אומר. "בהיבט הטכני, הבחירות עוצרות הכול לחצי שנה לפניהן. מעשית הן משליכות עוד קודם, כמעט שנה לפני. הן עוצרות החלטות על השקעות של כספים, החלטות של כוח אדם, התנעה של פרויקטים, אסור לעשות שיתופי ציבור כי משרד הפנים לא מאשר.
"חודשיים לפני הבחירות הוועדות המקומיות מפסיקות לגמרי להתעסק בנושאי מדיניות והשלכות לטווח ארוך - מתעסקים רק בדברים שכבר התחילו. נכון שבעקבות הדחייה הוועדות התחילו לחזור לעבוד, אבל לא בנושאים העקרוניים. זה יוצר חוסר תפקוד של המערכת".
אבל האם השארת הבחירות במועד הקודם (סוף ינואר) לא פוגעת ביכולת של אנשים להשפיע? לבחור או להיבחר?
"כן, אבל אפשר לשחרר את אנשי המילואים הרלוונטיים. מה שמשפיע יותר מזה על הבחירות הוא הלך הרוח הציבורי. יש באסה לאומית ולא הרבה אנשים יבואו להצביע. זה קצת השתפר מאז שזה נהיה יום חופש. כולם בדאון בגלל כל מה שקורה, וחודש אחד לא ישנה את זה.
"יש מתמודדים שאני מכיר, אבל הזהות של נבחרי הציבור, למעט ראש העיר, היא משנית, ואני אומר את זה בצער. אם השלטון המקומי היה בעל כוח ומתפקד, זה היה טוב, אבל המדינה מסרסת אותו כל כך, שזה מה שישנה? אם כל כך חשוב לה נבחרי הציבור - שתהפוך אותם לרלוונטיים. במקום זה, הממשלה רק ממשיכה להחליש את השלטון המקומי. למשל, כל מינהלת תקומה - העובדה שהיא פועלת מעל השלטון המקומי היא לא טובה. יש גוף שנקרא אשכול נגב מערבי, אז מקימים לידו גוף של 15 מיליארד שקל, עם 70־80 תקנים. במדינה לא מוכנים לוותר על כוח.
"הפשרה היא לפעמים גרועה לכל הצדדים וזה מה שקרה כאן. צריך לזכור את מלחמת יום כיפור שהבחירות נדחו רק בחודש. גם אז מצב הרוח הלאומי היה שפוף. גם כשתרצה להעיר את הציבור זה יהיה קשה. אנשים לא במצב הרוח לזה.
נקודת האור: המוסדות הארציים דוחפים קדימה
עו"ד עירוני מזהה גם נקודות אור במצב: "מיד לאחר תחילת המלחמה, כולם היו בשוק. מאז מוסדות התכנון הארציים דוחפים קדימה את התכנון - ותמ"ל, ועדות מחוזיות, ועדות ארציות. המדינה מעודדת את המשך העבודה. בדיוק סיפרו לי אנשים שקבעו להם דיון להתנגדויות במחוזית, ולא הסכימו לדחות להם אותו, כי רק בנסיבות קונקרטיות דוחים. זו מדיניות ראויה. מתחשבים אם יש מישהו בצו 8 אבל לא חייבים לדחות את כל הדיון אם מדובר בתוכנית גדולה ויש יועץ אחד שלא יכול להגיע".
בירן: "חייבים מענה לעיכובים הממושכים. מינהל התכנון חייב להוציא הוראת שעה שאם חלפה שנה והוועדה המקומית לא סיימה לדון בתוכנית - צריך להעביר אותה למחוזית. אנו ממליצים הרבה פעמים ללקוחות להעביר את התוכנית לוועדה המחוזית, שיש לה סמכות להמשיך את הדיון מהמקום שבו נעצר הטיפול במקומית. זה חל כשחלפה שנה ממועד הגשת התוכנית או אם ברור שהמקומית לא תספיק להחליט בתוכנית תוך שנה".
עו"ד דנה פריד אושריאל ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי: "אני רוצה להגיד מילים טובות לוועדות מקומיות שהתגייסו אף שיש להן אנשים במילואים ובני זוג במילואים, וגם המועצה הארצית שהתגייסה עם קידום הפטור לממ"דים, חריגה מקווי בניין וגובה, בלי הקלות ופרסום, זירוז טופס 4 לאכלס מפונים".
עו"ד ישי איציקוביץ, אף הוא ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי: "דווקא הליכי התכנון מתקדמים יפה. ועדות ערר עובדות ומקדמות תוכניות והיתרים אפילו מעבר לרגיל. רשויות ומוסדות תכנון שיש להם רצון טוב לקדם עושים מה שהם יכולים. באשר לצורך לייעל את התכנון - ראשית, אני שב ומדגיש את עיקרון הודאות. זה הרבה מעבר לסיסמה. נדרש להוציא הנחיות ברורות שמיישבות את כל הסתירות, ללא פרשנויות ולטווח ברור באופן שאלו לא יהיו נתונות לפרשנות ולמחלוקת. שנית, חיוני לתת לוועדות את כל התמיכה הנדרשת, הכספית והמקצועית, בדגש על גיוס כוח אדם נוסף. כעת זו שעת רצון והזדמנות לקדם דברים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.