תוכנית הדיור של מנכ"ל האוצר נתקלה בהתנגדות עזה מצד אנשי המקצוע במשרדו

באגף תקציבים ובחשב הכללי מתנגדים למתן ערבויות מדינה ליזמים • אין גם מקור תקציבי למהלך, שיעלה 1.5 מיליארד שקל לפחות

שלומי הייזלר, יוגב גרדוס ויהלי רוטנברג / צילומים: דוברות הכנסת, המכון הישראל לדמוקרטיה, שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שלומי הייזלר, יוגב גרדוס ויהלי רוטנברג / צילומים: דוברות הכנסת, המכון הישראל לדמוקרטיה, שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אגף תקציבים במשרד האוצר מתנגד למרבית הסעיפים המופיעים בתוכניות הדיור הגדולה שגיבש מנכ"ל המשרד, שלומי הייזלר, והיא ממתינה כעת להכרעת השר בצלאל סמוטריץ'. הייזלר הכין תוכנית סיוע מקיפה לענף, שתוכננה לצאת לדרך מיד אחרי החגים, עיקריה פורסמה לראשונה בגלובס כבר בחודש ספטמבר ושעלותה נאמדה בכ־2 מיליארד שקל. אולם, אנשי המקצוע האחרים במשרד ממשיכים לבלום אותה גם כעת, ולהתנגד לתקצובה בפועל. תוכנית הייזלר, בשיתוף מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט, כללה יעד למכירת דירות בפריפריה במחיר של עד 800 אלף שקל, הודות לסבסוד עלויות הפיתוח בדגש על יוצאי צבא. הצפי שבשנתיים הקרובות יוקמו כ־35 אלף יחידות דיור בפריפריה והעלות תגיע ל־1.2 מיליארד שקל.

מחסור חמור בעובדים

סעיף אחר עוסק במתן ערבויות מדינה ליזמים שיקימו פרויקטים של שכירות ארוכת טווח ושל בנייה פרטית, בעיקר כדי לאפשר להם לצלוח את מימון השלבים המוקדמים ("פריסייל") במציאות של ריבית גבוהה. בנוסף, כפי שפורסם בגלובס, קיימת הסכמה רחבה באוצר לעידוד מודל השכירות ארוכת הטווח באמצעות הורדת הרף של מחירי המינימום על קרקעות, שינויים בתמהילי מכרזים, אפשרות למשקיעים פרטיים לרכוש דירות בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח וסבסוד עלויות הפיתוח, אולם באגף התקציבים ובחשכ"ל מסרבים להרחיב את הסיוע גם למתן ערבויות מדינה לליווי היזמים. שם סבורים, כי העמדת ערבויות ליזמי נדל"ן היא מעורבות יתר של המדינה בענף.

כפי שפורסם בגלובס, באוצר גם מצביעים על הרווחיות הגדולה של היזמים בתקופת הגאות של הענף לפני שנתיים ושלוש, אז חברות הנדל"ן הגדולות משכו דיבידנדים בהיקף של יותר ממיליארד שקל והגדילו מאוד את עלויות שכר הבכירים. גם בנוגע לשכירות ארוכת הטווח, פקידי האוצר ממשיכים להתנגד למתן ערבות מדינה לליווי של קרנות ריט ויזמים שפועלים בתחום, שנמצא במשבר כבד בעיקר בשל העלייה בריבית.

בעקבות המחלוקות בתוך המשרד, בהתאחדות הקבלנים החליטו בדצמבר להפסיק את סבב הפגישות מול אנשי האוצר. ההסכמה היחידה בין כל הגופים באוצר היא, שקיימת מצוקת כוח אדם בענף, עקב סילוק העובדים הפלסטינים מאתרי הבנייה והצניחה במספר הפועלים הזרים, שרבים מהם עזבו עם תחילת המלחמה. בהתאחדות הקבלנים מציינים כי "המדינה אישרה להביא בשלב ראשון רק 10,000 עובדים, אולם חייבה את הענף להעבירם גיוס ומיון מסודר. ההערכה היא שבקרוב יגיעו מרביתם, בכמות שאינה מתקרבת לצורך של יותר מ־90,000 עובדים חסרים". למרות המשבר בענף, הצורך לתכלל תוכנית דיור בתקציב של 2024 הפך למורכב בעקבות המלחמה והבור שצפוי בתקציב. העלויות של כלל התוכנית, יגיעו ל־1.5־2 מיליארד שקל, סכום שיהיה קשה למצוא כרגע בקופה. אם אי ההסכמה יימשך, הממשלה הנוכחית תמשיך להתנהל ללא שום תוכניות לשוק הדיור גם בשנה הקרובה.