התוכנית של גלנט ליום שאחרי: חמאס לא ישלוט, לא תהיה נוכחות ישראלית אזרחית בעזה

שר הביטחון מסמן את המטרות לאחר המלחמה: קידום חלופה שלטונית שונה שאינה עוינת את ישראל • גלנט מבהיר כי חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה תתרחש רק אחרי החזרת החטופים ושובם של תושבי העוטף לבתיהם • עוד בתוכנית: מעורבות ישראלית גם בגבול מצרים, לא יהיו הגבלות על הפעלת הכוח הצבאי • גלנט מודה: "יש מצב שנצטרך לעבור שלב של כאוס"

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שר הביטחון יואב גלנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

היום ה-90 למלחמה ושאלת "היום שאחרי" שמעסיקה את ישראל, את הפלסטינים ואת האמריקנים, נידונה הערב (חמישי) בקבינט המלחמה ובקבינט המדיני-ביטחוני. על רקע קיום הדיונים, הערב נחשפה התוכנית של שר הביטחון יואב גלנט ולפיה חמאס לא ישלוט בעזה, ולא תהיה נוכחות ישראלית אזרחית ברצועה.

מאיסטנבול דרך עמותות צדקה בכל אירופה: הכירו את האיש שמימן את הטבח ב-7 באוקטובר 
ישראל קונה יותר נשק מגרמניה, והיא לא היחידה 

המשך הלחימה

● הלחימה תימשך עד להשגת מטרות המלחמה שהן השבת החטופים, שלילת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, והסרת כל איום צבאי מכיוון רצועת עזה.

● בנוסף, מעבר השלבים נועד כדי לשרת את מטרות המלחמה. בצפון הרצועה - בהתאם להישגים הצבאיים שהושגו בשטח, הצבא יעבור לשיטת לחימה חדשה שכוללת פשיטות, השמדת תשתיות תת-קרקע, תקיפות מהאוויר ומהקרקע ומבצעים מיוחדים. בדרום הרצועה - יבוצע מאמץ מבצעי "חוצה שלבים" מכוון לחיסול הנהגת חמאס ושחרור החטופים, והוא ימשך "ככל שיידרש".

● מטרת הלחימה בשלב זה היא לשחוק את "כיסי ההתנגדות" שנותרו בשטח ולאפשר במקביל קידום חלופה שלטונית שונה שאינה עוינת את ישראל. 

המצב ביום שאחרי הלחימה

בתוכנית גלנט יש התייחסות גם לעקרונות ולאינטרסים מבחינת ישראל ליום שאחרי. על פי התוכנית, חמאס לא ישלוט בעזה, ישראל לא תשלוט אזרחית בעזה, ומי שיהיו אחראיים לחיים ברצועה יהיו פלסטינים שאינם עוינים את מדינת ישראל, ושלא יוכלו לפעול כנגדה.

העקרונות הביטחוניים
● החמאס לא ישלוט ברצועת עזה ולא ישקף איום ביטחוני על אזרחי ישראל
● ישראל תשמר את חופש הפעולה הצבאי ברצועת עזה.
● לא יהיו הגבלות על הפעלת הכוח הצבאי.

העקרונות האזרחיים
● הסרת אחריות מרצועת עזה: ישראל לא תהיה אחראית אזרחית לעזה.
● ברצועת עזה לא תתקיים נוכחות ישראלית אזרחית לאחר השגת מטרות המלחמה.

"המרובע האזרחי"

ארבעה קודקודים יהיו לסוגיה האזרחית בעזה, כך על פי עמדה שגובשה בדיונים שנערכו במערכת הביטחון.

ישראל
ישראל תספק מידע כדי להכווין את הפעולות האזרחיות של הכוח הרב-לאומי.
● בשל צורך ביטחוני: ישראל תבצע בידוק של כל סחורה שנכנסת לרצועת עזה.

מצרים
מצרים תהיה גשר הכניסה האזרחי לרצועת עזה, ולמעשה "הטרמינל הראשי".
במסגרת השיח הרציף עם מצרים, זו תמשיך להיות שחקן מרכזי בכל פתרון, בין אם פתרונות ביניים ובין בפתרון הקבוע.
● תבוצע פעולה משותפת של ישראל ומצרים בשת"פ עם ארה"ב, להבטחת בידוד אפקטיבי של הגבול בין עזה למצרים באמצעים טכנולוגיים ופיזיים ושליטה משותפת בכניסת סחורות.

כוח משימה רב-לאומי
● יכונן כוח משימה רב-לאומי בהובלת ארה"ב בשותפות עם מדינות מערב אירופה ומדינות ערביות מתונות.
● הכוח יקבל אחריות לשיקום הרצועה - בהיבט הכלכלי והפיזי.
● הכוח יהיה הכתובת הראשית של גורמים בין-לאומיים שמעוניינים לסייע לשיקום הרצועה.

הפלסטינים
● הגורם השולט בשטח יתבסס על יכולות המנגנון האדמיניסטרטיבי הקיים ברצועת עזה.
הוועדות המקומיות יתבססו על גורמים עזתיים, שאותם תאשר ישראל לכוח הרב-לאומי כגורמים אחראים במרחב האזרחי ושאינם עויינים את ישראל.
● ברצועת עזה חיים פלסטינים, ולפיכך השליטה בה תהיה בידי פלסטינים ובתנאי שלא יהיו עוינים למדינת ישראל ולא יוכלו לפעול נגדה.
● באשר לשאלה מי יאכוף את הסדר ברצועת עזה, על פי התוכנית זו נקודה שעדיין נידונה וטרם הוחלט מי יבצע את זה.

התנאים של מערכת הביטחון לתוכנית

תוכנית "היום שאחרי המלחמה" תחל אחרי חזרת תושבי צפון הרצועה, שתתקיים רק אחרי החזרת החטופים והחזרת תושבי העוטף לבתיהם. התוכנית נעשית בעבודה עם גורמים אמריקניים ובין-לאומיים, ובהם מצרים והמפרציות, שחלקם מעריכים כי שיקום הרצועה יעמוד על סך כ-50 מיליארד דולר ויימשך בין 7 ל-10 שנים.

ההערכה בישראל היא שייתכן "שלב של כאוס" עם קיום התוכנית, מכיוון שההערכה היא שרוב הפקידות הפלסטינית לא מזוהה עם חמאס, ומכיוון שבכל מקרה השב"כ ומערכת הביטחון בישראל יאשרו את הגורמים הפלסטיניים שיורשו לעבוד מול גורמי הסיוע. גם בגבול עם מצרים תהיה מעורבות ישראלית בפיקוח על הכנסת הסחורות לרצועה. יש עבודה על אמצעים טכנולוגיים ונוכחות פיזית בשטח כדי להבטיח את מניעת ההתחמשות באזור.

עוד פרסמנו הערב ב"מהדורה המרכזית" כי השבוע הגיעה לקהיר משלחת של השב"כ לביקור עבודה. לא מדובר בראש השב"כ עצמו, אולם מדובר באנשי מקצוע מהשב"כ שנסעו למצרים לפגוש את מקביליהם במודיעין המצרי. על הפרק: עתיד אזור רפיח, סידורי בידוק במעבר רפיח, ובעיקר סוגיות הקשורות למו"מ על עסקת החטופים וכן סוגיות הומניטריות הקשורות לרצועה. תגובת שב"כ: "לא מתייחסים".

הכתבה פורסמה לראשונה ב-N12