שעות לפסיקה בהאג: אלו האפשרויות העומדות בפני בית הדין הבינלאומי

בית הדין הבינלאומי לצדק יתכנס היום (ו') ב-14:00 כדי לקבוע האם להוציא לישראל צו ביניים בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, שמאשימה אותה בביצוע רצח עם בעזה. 17 השופטים, בהם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, יקבעו האם להוציא לישראל צו ביניים.

● שאלות ותשובות | האם בית הדין הבינלאומי יכול לכפות על ישראל לעצור את הלחימה בעזה?
● יואב קרני, פרשנות | מה באמת רצתה דרום אפריקה

בשלב הזה, בית הדין לא יכריע אם ישראל מבצעת רצח עם, כפי שנטען, אך יבחן אם קיימת היתכנות כזו, מאחר שסמכותו להטיל צווים נסמכת על האמנה למניעת רצח עם. 

אלו האפשרויות העומדות בפני בית הדין:

האפשרות הראשונה היא שהבקשה תידחה ולא יוצא כל צו. על-פי ההערכות, אפשרות זו פחות סבירה. האפשרות הבאה היא הוצאת צו שיורה לא לבצע עבירות באופן כללי. עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי וכיום ראש המחלקה לבוררויות בינלאומיות במשרד הרצוג, מסביר כי "מדובר בצו חלול, צו שהוא הצהרתי ולא אומר הרבה. למשל, מורים למדינת ישראל לפעול לפי דיני הלחימה, או מבלי להפר את אמנת הג'נוסייד".

 המשלחת הישראלית להאג. בשורה הראשונה ששת הטוענים בדיון. / צילום: משרד החוץ

אפשרות נוספת היא שבית הדין יתערב במישור האספקה ההומינטרית ויורה לישראל להבטיח סיוע הומניטרי. בנוסף, קיימת אפשרות שבית הדין יקבע כי יש לחקור התבטאויות של גורמים בישראל. גם לצו כזה ישראל צפויה לציית. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הוציאה השבוע הודעה חריגה לפיה "התבטאויות שיש בהן כדי לקרוא, בין היתר, לפגיעה מכוונת באזרחים בלתי מעורבים, נוגדות את המדיניות הנוהגת ועלולות להוות עבירות פליליות, לרבות עבירות הסתה". בימים אלה מצויים מספר מקרים בבחינה של גורמי אכיפת החוק. ההודעה נועדה, על-פי ההערכה, להרתיע גורמים בכירים מפני התבטאות באופן כללי כלפי האוכלוסייה בעזה.

בקצה השני, המחמיר ביותר, ישנה אפשרות להוצאת צו להפסקת הלחימה של ישראל ברצועת עזה.

האם ישראל צפויה לציית לצו ככל שיוצא?

לבית הדין אין יכולת לאכוף את החלטותיו, אך קיימת אפשרות למדינות לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה לאכוף אותן. לדברי עו"ד שיינדורף, "ישראל לא צפויה לקיים את הצו, למרות שהיא חייבת לפי המשפט הבינלאומי. אבל מדינות יכולות לפנות למועצת הביטחון ולדרוש לנקוט צעדים כדי לחייב את ישראל. ארה"ב תוכל להטיל וטו, אבל זה לא קל להטיל וטו על צו של בית הדין. ארה"ב יכולה לדרוש מישראל דרישות הנוגעות ללחימה". שיינדורף מוסיף כי מצב זה ייצור כדור שלג במערכת הבינלאומית, ועשוי להשפיע על החלטה של מדינות אם למכור אמצעי לחימה לישראל.

פרופ' עמיחי כהן, יועץ חיצוני ומומחה למשפט בינלאומי במשרד ברנע ג'פה לנדה, אומר כי מדובר בתרחיש שאינו סביר. אך אם הוא יקרה, הערכתו היא שישראל לא תפסיק את הלחימה. "בתיק הבודד בו ניתן צו כזה, במקרה של אוקראינה נגד רוסיה, הצו ניתן כיוון שאוקראינה הצהירה בפני בית הדין שהיא תפסיק את הלחימה מיד כשרוסיה תפסיק. מובן מאליו שאין הצהרה כזו כאן".

גם לעמדתו, הוצאת צו להפסקת הלחימה עשויה להביא לבעיות בקשר עם בנות-בריתה. "אין זה סביר שמדינות מערב אירופה ימשיכו למכור נשק לישראל על-מנת להמשיך במלחמה שבית הדין הורה להפסיק".

"מאז שנת 2001, הוציא בית הדין 54 צווים זמניים ב-15 תיקים שונים. בשבעה מן התיקים (כלומר: כמעט מחצית), המדינה שנגדה הוצאו הצווים לא נענתה לצווים". אומר פרופ' כהן. לצד זאת, כהן מדגיש כי בחמישה מתוך אותם שבעה תיקים, היו אלו צווים נגד רוסיה או ארה"ב, לגביהן היכולת של בית הדין לבצע כפייה היא לא באמת משמעותית.