השרים קרעי ואמסלם דוחים את המלצת העליון לבטל את פיטורי יו"ר הדואר

לאחר שפיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין נעצרו ע"י העליון בספטמבר עד להחלטה סופית בעתירה, הודיעו השרים כי לא יקבלו את המלצת השופטים • שר התקשורת קרעי תקף בחריפות במכתב שנשלח לבית המשפט: "שופטי העליון הביאו אותנו לאותו מקום כואב: חוק השופטים וחוק העם אינם אותו חוק"

השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר התקשורת שלמה קרעי והשר דוד אמסלם הודיעו היום (ד') לבית המשפט העליון כי הם דוחים את המלצת השופטים לבטל את פיטורי יו"ר הדואר מישאל וקנין. זאת, לאחר שפיטוריו של וקנין נעצרו על-ידי בית המשפט כבר בספטמבר עד להחלטה הסופית בעתירה. המשמעות היא שבית המשפט יכתוב פסק דין נגד השרים ויחייב אותם לבטל את פיטוריו של וקנין.

מה הקריטריון למינוי שופטים לעליון? הוועדה דנה ולא הגיעה להסכמות
"פגיעה בציבור המשקיעים": עתירה חדשה נגד לוין לבג"ץ
חבר הכנסת עופר כסיף יועמד לדין על תקיפת שוטר

שר התקשורת קרעי תקף את בית המשפט העליון בצורה חריפה במכתב שצירף עורך דינו לבית המשפט. קרעי האשים את השופטים יצחק עמית, דוד מינץ וחאלד כבוב כי בלב הדיון לא עומד שיפור שירותי הדואר, אלא "הנצחת המציאות בה השלטון במדינת ישראל מצוי בפועל בידי שופטים ופקידים, ועל מזבח זה אותת המותב כי בכוונתו להקריב את שירותי הדואר בישראל".

עוד טען קרעי במכתב כי בית המשפט העליון רוקן מתוכן במשך עשורים את שיקול-דעת השרים ופירש את החוק באופן המגשים את עמדותיו הפוליטיות. "בעיצומה של המלחמה המתרגשת עלינו, הביאו אותנו שופטי העליון לאותו מקום כואב: חוק השופטים וחוק העם אינם אותו חוק. ומשעה שבית המשפט נטל מאזרחי ישראל את הביטחון בכך שחוקים שנחקקו בשמם באופן דמוקרטי יקוימו בבתי משפט באופן ענייני ושוויוני - הופרה האמנה החברתית, ואנה אנו באים".

קרעי הוסיף כי "אין לדעת מה יעלה בגורל שירותי הדואר של מדינת ישראל אם ינסה המותב הנכבד לכפות על הציבור יו"ר בלתי כשיר, בניגוד לחוק, אולם ניתן לצפות שמצבם ילך ויחמיר. האחריות לכך במלוא כיעורה, ובהמשך הפגיעה בחלשים ובפריפריה, תוטל על כתפי מי שנטל לעצמו את הסמכות".

גם השר אמסלם נימק במכתב משלו את ההחלטה לדחות את ההמלצה לבטל את הפיטורים. "החלטתנו התקבלה במסגרת הסמכויות הנתונות לנו על-פי החוק. אני סבור כי בג"ץ לא אמור להתערב בהחלטות מקצועיות של שרים".

אמסלם הוסיף כי "על-פי תפיסת עולמי, השיקול המרכזי בקבלת החלטותיי הוא טובת הציבור. משכך, ברגע שישנו חוסר אמון מוחלט בין השר הממונה ליו"ר החברה (מה שקורה פעמים לא מעטות, אך ברובן ישנן הבנה לגבי היפרדות בהסכמה), טובת הציבור היא היפרדות של השניים, משום שלעניות דעתי, מאבקים שכאלה בהכרח פוגעים בשירות שהחברה צריכה לתת לציבור". לכן, הוסיף אמסלם, "אני סבור כי במקרים מסוג זה, כאשר טובת הציבור היא ורק היא לנגד עיניי, הזוטר פורש, והבכיר נשאר. כך קורה בכל המערכות שאני מכיר".

כדי לבצע את המהלך "צריך משהו קטסטרופלי"

במהלך הדיון שהתקיים בתחילת החודש בבג"ץ, אמר השופט עמית: "זו לא משרת אמון, יש כאן חברה ממשלתית ושיקול-דעת עסקי". השופט כבוב הוסיף כי "הבעלים של החברה זה הציבור. השר לא מנהל את הדואר".

השרים נימקו את החלטתם להדיח את וקנין, כאשר כבר בדיון הקודם הועבר להם המסר כי "צריך משהו קטסטרופלי" כדי לבצע מהלך כזה, שלא בוצע 50 שנה. לטענת וקנין והדואר, מדובר בהליך הדחה פוליטי ובלתי חוקי, וחטאו של העותר הוא שמונה על-ידי הממשלה הקודמת. מנגד, השרים טענו כי ההחלטה התקבלו משיקולים עניינים, לאור תלונות שהתקבלו על הדואר. 

יו''ר דואר ישראל המודח, מישאל וקנין / צילום: תמר מצפי
 יו''ר דואר ישראל המודח, מישאל וקנין / צילום: תמר מצפי

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שהתריעה בפני השרים על הקשיים המשפטיים, תמכה בביטול הפיטורים על-ידי בג"ץ, מאחר שהיא רואה בכך "פגיעה קשה בעצמאות תפקידו של הדירקטור בחברה ממשלתית". בעמדה שהוגשה לבג"ץ, נטען כי השרים לא ביססו את החלטתם על תשתית עובדתית בסיסית.

בדיון שהתקיים בספטמבר אמר השופט עמית: "נניח שיש מחלוקת עובדתית על הישגי הדואר, אז נקודת הפתיחה היא כזאת: חוק החברות הממשלתיות קיים קרוב ל-50 שנה, היו לנו אלפי דירקטורים, ובפעם הראשונה מפעילים אותו. מדובר במישהו שבתפקיד שנה אחת בלבד. אם מפעילים את הסמכות בפעם הראשונה אחרי 50 שנה, זה צריך להיות משהו קטסטרופלי".

את השרים מייצגים בהליך עורכי הדין אפרים דמרי והלל ברק.

עו״ד אפרים דמרי / צילום: אבנר כהן
 עו״ד אפרים דמרי / צילום: אבנר כהן