הכירו את המשקיע שקרן הטק שלו מככבת בצמרת התשואות של ענף הגידור

שנת 2023 התאפיינה בטלטלות עזות בשווקים, כשבסיומה זינקו מדדי המניות בחו"ל בעשרות אחוזים, מותירים הרחק מאחור את הבורסה בת"א, שסיפקה ביצועים פושרים, תחילה בעקבות קידום הרפורמה המשפטית והמחאה הציבורית הרחבה נגדה, ובהמשך בשל פרוץ המלחמה בעזה.

● מיטב הוביל בהעברות כספים בגמל ב־2023, ומה עשו אלטשולר שחם ומור 
● האם אחרי התחלת השנה המאכזבת המניות הקטנות בוול סטריט יזרחו ב-2024 

על רקע זה מעניין לבחון את ביצועי קרנות הגידור המקומיות, שנועדו להניב לבעלי ההון המשקיעים בהן תשואה עודפת גם בתנאי שוק משתנים. זאת באמצעות שימוש במגוון אפיקי השקעה, אמצעי גידור פיננסיים ומינוף.

מבדיקת גלובס עולה כי ב-2023, קרנות הגידור הבולטות בישראל עמדו בדרך כלל במשימה. מרבית אלו שמושקעות באפיקים מנייתיים הצליחו לרשום תשואה עודפת על פני מדדי הייחוס המקומיים, ובממוצע הניבו תשואה של 11.5% - גבוהה משמעותית ביחס למדד ת"א 125 שעלה רק ב-4% בסיכום השנה המטלטלת. הסיבה הייתה התמקדות גוברת של הקרנות בהשקעות בחו"ל, שם הניבו כאמור המדדים ביצועים מלהיבים. עם זאת, בסיכום שלוש השנים האחרונות ביצועי הקרנות הללו פושרים יותר - הן עלו בממוצע ב-16.4%, בזמן שמדד ת"א 125 עלה ב-20.3%.

גם קרנות הגידור הבולטות שמתמקדות באג"ח הצטיינו אשתקד עם תשואה ממוצעת של 10.2%, הכפולה מזו שהניב מדד תל-בונד 60, שבו כלולות איגרות החוב הקונצרניות הגדולות בבורסה בת"א. בסיכום שלוש השנים האחרונות רשמו קרנות אלה תשואה ממוצעת של כ-23%, ונראה שהפכו ללהיט של ממש, בוודאי ביחס לתל-בונד 60 שעלה באותה תקופה ב-3.4% מזעריים.

שיאניות התשואה בתעשיית הגידור אשתקד היו אותן קרנות שמשקיעות במדדי המניות מוטי הטכנולוגיה, או פשוט במדדי מניות בולטים בחו"ל דוגמת S&P 500 והנאסד"ק. בסיכום 2023 מי ש"נצמדו" למניות הללו נהנו מתשואה פנומנלית של עשרות אחוזים, לאחר שנה קשה ב-2022 שבה צנחו מניות הטכנולוגיה והמדדים בחו"ל, על רקע הזינוק בריבית והנחשול האינפלציוני שפקד את העולם.

נתון פושר בקרן הוותיקה

מי שזיהו לטענתם את הפוטנציאל הטמון בהשקעה במניות הטכנולוגיה, דווקא בשלב שבו נפלו המדדים, היו בכירי ספרה, אחת מקבוצות קרנות הגידור הוותיקות בארץ שנוסדה לפני 20 שנה על ידי ישראל מור ז"ל, דורון ברין ורון סנטור.

קרן הגידור הוותיקה של הקבוצה, המכונה "מאסטרפאנד" (או ספרה אל.פי), סבלה מהפסדים כבדים במחצית הראשונה של השנה, בהמשך התאוששה וסיימה את 2023 באיזון - עדיין נתון חלש ביחס לתעשייה. בקרן הסבירו במכתב למשקיעים כי "בדיעבד, תהליך השינוי שביצענו במבנה תיק ההשקעות והתאמתו לסביבה הפוליטית והכלכלית, היה לא מספיק חד ומהיר. נגררנו לחשוב שההיגיון והשכל הישר יכתיבו בישראל את האג'נדה הפוליטית והכלכלית במהלך השנה".

עם זאת בכל הנוגע לקרן הטכנולוגיות שהקימה - ספרה טק, כאן זה כבר סיפור אחר. מדובר בקרן שהצליחה להתברג למקום השני בטבלת התשואות לאחר שגויסו עבורה מעל לחצי מיליארד דולר ממשקיעים בארץ ובחו"ל, סכום עצום במונחים ישראליים (מינימום של חצי מיליון דולר למשקיע). קרן זו הניבה למשקיעים תשואה של 29% אשתקד (ראו טבלה).

ספרה טק משקיעה בחברות טכנולוגיה גלובליות סחירות בשוויים שנעים בין 5 ל-50 מיליארד דולר. הקרן מציינת במכתבה למשקיעים לקראת השנה החדשה, כי היא תתמקד בתחום ה-AI "שמשנה כיוון ועובר לשלב חדש". בקרן צופים גם צמיחה מואצת בתחום הסייבר, לנוכח הוראות הרגולציה והליכי קונסולידציה בתחום. עוד סבורים בספרה טק שהגיע הזמן להשקיע באנרגיה סולארית.

בין החברות שבהן מתעניינים בספרה טק נמצאת אפלקיציית שירותי ההסעות UBER. "אנחנו עוקבים אחרי אובר מאז הקורונה, ומתרשמים באופן פרטני מאסטרטגיות הצמיחה בעסקי הליבה שלה", נכתב באתר הקרן, לאחר שבארה"ב נוצר לדבריהם דואופול יציב של אובר וחברת ליפט. עוד הם מציינים כי הם מתעניינים בשוק משלוחי האוכל.

"חשיפה מאוזנת להייטק"

עיתוי הגיוס של הקרן, ספטמבר 2022, בעת שמדדי הטכנולוגיה נפלו, היה מוצלח לדברי מייסד ספרה טק, רון סנטור. בראיון לגלובס הוא מציין כי האינדיקציה הטובה ביותר להקים קרן היא דווקא כשמצב העניינים בשוק נראה עגום. לדבריו, "דווקא כשאף אחד לא 'זורק עליך כסף' להשקעה, אתה יודע שזה הזמן הכי טוב להקים קרן". את ספרה טק מנהלים נדב צלר, שהצטרף לספרה כאנליסט בשנת 2012 והוא שותף מנהל בקרן ספרה טק, ואלי אוזן, שניהל בעבר חלק מפעילות פייסבוק בישראל וקודם לכן עבד בתפקידים בכירים בגוגל.

מה היה הרציונל בהקמת הקרן?
סנטור: "אנחנו משתעשעים ברעיון במשך למעלה מעשור. הקרן נולדה כתוצאה מה'אקו-סיסטם' שהתהווה בישראל. אנחנו מוכרים כ'סטארט-אפ ניישן'; יש כאן המון התלהבות, מוטיבציה וסיפורים של סטארט-אפים וטכנולוגיות וחדשנות.

"רצינו לקחת את תשומת הלב מהשקעות שמבוצעות בחברות טכנולוגיה בשלבים המוקדמים שלהן, אל עבר השקעות בחברות יותר בשלות ובוגרות. עד כה לא נבנה והתפתח כאן משהו שהתמקד בחברות כאלה. הקרן שהקמנו מסתכלת גלובלית על תחום הטכנולוגיה, ולא רק על ישראל - שמבחינת הקרן היא עוד זווית".

בשנה שעברה דובר לא מעט על שבע המופלאות - מניות ענקיות הטכנולוגיה אפל, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אנבידיה, פייסבוק וטסלה, שהיו אחראיות לחלק גדול מהעלייה של מדדי וול סטריט. לדברי סנטור, "אנחנו מנהלים את החשיפה בצורה יותר מאוזנת. אנחנו לא נחזיק ב-10% מתיק ההשקעות במניית מיקרוסופט (משקלה במדד הנאסד"ק, ח"ש). זה לא חלק מהדיסציפלינה שלנו".

רבות דובר על שבע המופלאות, מישהי מהן מעניינת להשקעה?
אוזן: "אני אופטימי כשאני מסתכל על מטא (פייסבוק). המניה שלה סבלה מכמה גורמים כמו האיום של טיקטוק. בעבר נרשמה במטא פגיעה משמעותית בהחזר על ההשקעה שראו המפרסמים, וגם אכזבה מההשקעה בתחום המטא-וורס (מציאות מדומה). הם התגברו על בעיית החזר ההשקעה של המפרסמים תוך שימוש ב-Generative A.I (בינה מלאכותית יוצרת, המציעה שיפור בביצועי הפרסומות, ח"ש). כיום מטא מנתחת למשל כמה זמן המשתמש שוהה באפליקציות השונות כדי לתת לו פרסומות מדויקות".

מה היתרון שלכם בלפעול מישראל?
צלר מתאר את ענף ההייטק הישראלי ככזה שמתבגר ומייצר ידע שנדרש למשקיעים. "הייתה כאן אבולוציה בקרב חברות הטק הישראליות בעשור האחרון", הוא אומר. "אם בעשור הקודם החברות חשבו איך להימכר, כיום הן חושבות איך למקסם את הפוטנציאל העסקי של הטכנולוגיה. גם החברות העולמיות משתמשות בישראל, או במחקר והפיתוח כאן".

אוזן: "בסוף הבנו שאנחנו יכולים לקבל גישה בלתי אמצעית להמון מידע של חברות טכנלוגיה בוגרות (כאן). קל להגיע פה לאנשים כדי לעשות בדיקות נאותות על חברה. אנחנו יכולים לנתח לעומק רעיונות השקעה (theme) ומבחינים בטרנדים חדשים".

טרנד ה-AI לא הפך לדעתכם לבועה בשווקים?
סנטור משיב בשלילה. הוא מציין כי תחום הבינה המלאכותית צפוי לעבור תהליך הדרגתי של אבולוציה. "בהתחלה אלה היו הצ'יפים (יצרניות שבבים לתחום כמו אנבידיה, ח"ש) כלומר - החומר, אחר כך הגיע הענן, ובהמשך מגיעות חברות ישראליות כמו וויקס (יצרנית אתרי האינטרנט) או מאנדיי (מייעלת הליכים במקום העבודה). אלו יכולות לנצל כיום את ה-AI ולייצר את הערך המוסף".

עוד מזכיר סנטור כי בשנת 2000, שבה התפוצצה הבועה הטכנולוגית הקודמת בשווקים, החברות במדד הנאסד"ק נסחרו "לפי מכפילים ושוויים לא רלוונטיים. אנשים השקיעו בחברות ולא ראו מזה כסף".

ואילו כיום לדבריו מדובר בחברות חזקות ורווחיות מסדר גודל אחר, שאינן חוששות להתייעל כשצריך. "בשנים האחרונות מטא חתכה רבע מכוח האדם שלה, מיקרוסופט ביצעה השקעות הוניות של 30 מיליארד דולר, ונעשה שם קמפיין התייעלות סופר-אגרסיבי".

איך משפיעה המלחמה שפרצה בארץ על פעילות הטכנולוגיה?
סנטור: "רוב החברות כאן הן בתחום התוכנה, כך שאין השפעות בשרשראות הייצור והאספקה. אני לא יכול לחשוב על חברה ישראלית אחת שברבעון הרביעי הושפעה בגלל המלחמה. זו הערכה לפני שהדוחות התפרסמו, אבל אם הייתה החמרה במצבן, הן היו מודיעות. ככלל, לא מעט מהחברות כאן הן גלובליות".

התעשייה גדלה בהתמדה

קרנות הגידור אינן מיועדות לכל משקיע. הן פתוחות בפני משקיעים כשירים, בעלי הון נזיל של לפחות 8 מיליון שקל וגופים מוסדיים. לא מדובר במוצר זול; דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות גבוהים הרבה יותר מאלו של מכשירי ההשקעה הפתוחים בפני הציבור, ונעים ברמה השנתית סביב 2% מסכום ההשקעה. נוסף על כך גובים מנהלי קרנות הגידור דמי הצלחה בגובה 20% מהתשואה שאותה השיגו במהלך השנה. גם מנגנון היציאה אינו מיידי וכרוך בהודעה מוקדמת, כאשר הכסף מתקבל רק לאחר מספר חודשים.

ואילו תעשיית הגידור, שאליה עברו רבים ממנהלי ההשקעות הבולטים בישראל, אשר נהנים בה משכר גבוה יותר וחופש פעולה גדול יותר, גדלה בהתמדה. מנתונים של מדדי גלבוע העוקבים אחר התעשייה עולה כי בסיום 2023 פעלו בישראל 177 קרנות גידור שניהלו נכסים בהיקף של 16.4 מיליארד דולר - עלייה של 3% ביחס לשנה הקודמת.

עוד עולה כי קרן גידור ממוצעת בישראל מנהלת נכסים ב-92 מיליון דולר. כ-23% מהקרנות מנהלות השקעות שמוטות למניות ישראליות, עוד 18% במניות גלובליות, כ-17% משקיעות באסטרטגיות מגוונות ו-13% בשוק החוב (היתרה משקיעות בתחומים מגוונים).

נתוני התשואות של 2023 מלמדים כי מעל ספרה טק התמקמה בצמרת הטבלה קרן הגידור לוסיד אלטרנטיב של שחר כהן, שמכנה את עצמה "הקרן של ה'גיקים'". לוסיד סיכמה את השנה עם תשואה של 36.3%. כהן ניהל בעברו קרן נאמנות טכנולוגית של בית הההשקעות מור, שימש בתפקידים מגוונים בעמק הסיליקון, ואת קרן הגידור המדוברת הקים במאי 2022.

שתי הקרנות הללו עקפו את מדד S&P 500 שרשם ב-2023 תשואה של 22%, אך הציגו ביצועים פחותים משל מדד הנאסד"ק שעלה ב-43%. עוד בצמרת נמצאת קרן הגידור נץ של אלטשולר שחם שרשמה אשתקד תשואה של כ-21% (טרם שקלול נתוני דצמבר). עם זאת, בסיכום שלוש שנים רשמה נץ תשואה דומה.

בתחתית טבלת התשואות של הקרנות המנייתיות נמצאת קרן הגידור ספרה אל.פי, שכאמור רשמה תשואה מאוזנת בסיכום 2023, ועלתה ב-11.3% בסיכום שלוש השנים האחרונות. קצת מעליה נמצאת קרן אקוויטי אופורטיוניטיס של גיא פרטנרס, שעלתה ב-2% אשתקד וירדה ב-4.5% בסיכום שלוש שנים.

המצטיינת בין קרנות האג"ח הייתה אשתקד ואר הזדמנויות, אשר מנהל ההשקעות שלה הוא בוריס שניידמן. ואר הזדמנויות היא אחת מארבע קרנות גידור שפועלת תחת ואר קפיטל בניהולו של מתן פסטרנק, והיא רשמה תשואה של 19.7%, ולא פחות מ-55% בסיכום 3 השנים האחרונות. בתחתית נמצאות נוקד בונדס שרשמה תשואה של 6.8% בשנת 2023, ועלתה ב-14.9% בשלוש השנים האחרונות, וקצת מעליה חצבים בונד שעלתה ב-7.2% בשנה שעברה.

אגב, במכתב למשקיעים שפרסמה קרן הגידור נוקד, בראשות רועי ורמוס ושלומי ברכה - יוצאי בית ההשקעות פסגות, עלתה אופטימיות זהירה לגבי שנת 2024 בכל הנוגע לשוק הישראלי. שם מעריכים כי "הפעילות הכלכלית בישראל צפויה לחזור כבר במהלך הרבעון הראשון למגמת הצמיחה שאפיינה את המשק ערב המלחמה. התאוששות הכלכלה והתפוגגות מסוימת של אי הוודאות הביטחונית בתום השלבים העיקריים של המלחמה בעזה, צפויות להשפיע לחיוב על ביצועי שוק המניות המקומי".