כ־70 מהנדסי ג'נרל אלקטריק עזבו את ישראל ופרויקט ענק של אנרגיות מתחדשות תקוע

לגלובס נודע כי מהנדסי GE עזבו את הארץ בשל המלחמה, מה שהוביל לפגיעה בהקמת תחנת האגירה השאובה בגליל התחתון • ההערכה: העיכוב יעמוד על מספר חודשים

ג'נרל אלקטריק. בגלל עזיבה של מהנדסים נוצרה פגיעה בהתקדמות הקמת תחנות כוח בגליל / צילום: Shutterstock, Jonathan Weiss
ג'נרל אלקטריק. בגלל עזיבה של מהנדסים נוצרה פגיעה בהתקדמות הקמת תחנות כוח בגליל / צילום: Shutterstock, Jonathan Weiss

כ־70 מהנדסים של חברת GE (ג'נרל אלקטריק) האמריקאית עזבו את ישראל בעקבות המלחמה, מה שהוביל לפגיעה בהתקדמות פרויקט מרכזי באנרגיות מתחדשות בכוכב הירדן שבגליל. מדובר במיזם אגירה שאובה לפיתוח תחנות כוח הידרו־אלקטריות, בעלות של כ־1.7 מיליארד שקל.

העירייה לא שלחה דרישת תשלום, והחברה לא שילמה ארנונה במשך 19 שנים. זה הסכום בו היא מחויבת כעת
אקזיט ירוק: עופר ינאי ושותפיו מכרו מניות נופר אנרג'י ב-108 מיליון שקל
מלחמת ישראל-חמאס: האם כבר רואים את הסוף?

פרויקטים של אנרגיה שאובה הם תחנות כוח הידרו־אלקטריות, שבהן נפילת מים מגובה מניעה טורבינות המייצרות חשמל. המתקן מאפשר ייצור חשמל בשעות שבהן הצריכה נמצאת בשיאה, באמצעות שאיבת מים ממאגר במפלס נמוך למאגר מים במפלס גבוה. בשעות צריכת החשמל הנמוכה יותר כמו שעות האור, משאבה מעלה מים מהמאגר התחתון למאגר העליון באמצעות טורבינות. בשעות שבהן קיים שיא ביקוש לחשמל, נופלים המים כלפי מטה ומניעים טורבינות המניעות גנרטורים המפיקים אנרגיה חשמלית. היתרון המרכזי של אנרגיה שאובה היא היכולת להפעיל אותה באופן מיידי לפי דרישה. זוהי הסיבה שהמדינה התחייבה לממן כ־94% מהכנסות המיזם ב־18 שנותיו הראשונות.

מקרן נוי, המחזיקה בכ־60% מפרויקט תחנת הכוח בכוכב הירדן, נמסר בתגובה: "המלחמה אכן הובילה לכך שחלק מעובדי ומהנדסי GE עזבו את הארץ בתחילתה. חלק מהם כבר חזרו בינתיים לישראל, אך לא כולם. בנוסף, GE עובדים עם הנהלת הפרויקט בכדי למצוא עובדים חליפיים שיגיעו לאתר בתקופה הקרובה. להערכת הגורמים המקצועיים, העיכוב בלוח הזמנים להשלמת הקמת הפרויקט, יעמוד על מספר חודשים".

קושי לעמוד ביעדים

נגה, החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל, נערכת לכך שיחידות האגירה השאובה בכוכב הירדן ובמנרה שנמצאות בשלבי הקמה, לצד זו שבמעלה גלבוע וכבר מחוברת לרשת, יעבירו לרשת החשמל הספק מצרפי של 800 מגה־וואט בסך הכול. עם זאת, בנגה תכננו כי מיזם מנרה יחובר לרשת ב־2026, ואילו כוכב הירדן כבר ב־2023, מה שלא קרה.

כיום, 96% מהאנרגיות המתחדשות בישראל מגיעות מהשמש. כ־3% מיוצרים מרוח, ואנרגיה שאובה היא תחת פילוח "אחר" שמהווה את האחוז הנוסף. גיוון האנרגיות המתחדשות מהותי עבור עמידה ביעדים שהציבה לעצמה ישראל, נושא שהיא מפגרת בו בהשוואה לעולם. כך לדוגמה, רק בשנת 2022 עמדה המדינה ביעד שקבעה ל־2020 (10% ייצור מאנרגיות מתחדשות), וכבר לפני חודשים ספורים הודה יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, בכנס "עידן החשמל הירוק" של גלובס, כי ביעד לשנת 2025 של 20% לא יצליחו לעמוד. בטווח הארוך יותר לדבריו, הציפייה היא ל־30% ייצור מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.