הרפתקה בגובה 28 מיליארד דולר: הפרויקט החדש של תאילנד

תאילנד הודיעה על הקמת גשר יבשתי בדרום המדינה שיקצר את משך הובלת הסחורות מהאוקיינוס השקט להודי • מימון המיזם יושג מהשקעות זרות, ובסין כבר מגלים עניין בתוכנית

בית הנבחרים התאילנדי אישר בשבוע שעבר בדיקת היתכנות לתוכנית דרמטית לסחר עם המזרח הרחוק: ברוב של 269 מול 147 הוסכם לקדם את תוכנית "הגשר היבשתי" שמיועדת להפחית עומסים בהובלת הסחורות מסין ואליה.

כותרות העיתונים בעולם | אוקראינה השמידה יותר מ-200 מטוסים רוסים, ואלה חדשות טובות עבור ישראל
הקשרים הביטחוניים עם ישראל שעליהם לא ידבר נשיא ברזיל
ידידת ישראל שהסחר שלה עם איראן פורח

העומס מרוכז באחד מנתיבי השיט העמוסים ביותר בעולם: מיצר מלאקה, ששוכן בין אינדונזיה לבין חצי האי המלאי, והוא הנתיב הקצר ביותר בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי. אורכו כ־800 ק"מ והוא מתחיל ממיצר סינגפור. בנקודה הצרה ביותר שלו רוחב המיצר כ־3 ק"מ בלבד, ועוברות בו מדי שנה יותר מ־70 אלף ספינות. להשוואה, בתעלת סואץ עוברות כ־19 אלף ספינות בשנה ובתעלת פנמה כ־14 אלף.

הגשר היבשתי מיועד לנצל את המקטע היבשתי הדק בדרום תאילנד, כדי לחבר במסילות ברזל וכבישים מקטע של 90 ק"מ בין מחוז צ'ומפון ששוכן לחופי מפרץ תאילנד לבין מחוז רנונג ששוכן לחופי ים אנדאמן. החיבור הזה דרך חצי האי המלאי יקצר, לפי הערכות, ארבעה ימי שיט מהאוקיינוס השקט להודי.

נמל צ'ומפון, תאילנד / צילום: Shutterstock, Piyanai Kaenmee
 נמל צ'ומפון, תאילנד / צילום: Shutterstock, Piyanai Kaenmee

"התוכנית תהפוך את תאילנד לשחקן משמעותי בלוגיסטיקה ובתחבורה ברחבי אסיה", מסר דובר הוועדה המיוחדת של בית הנבחרים, ת'ירארט סמרטווניץ'. בבנגקוק מקווים שהתוכנית תעודד את היצוא של המדינה, שכבר עתה נחשבת למובילה עולמית בסחר בגומי וביצוא שמן דקלים. "הפרויקט יפתח תעשיות מקבילות לספנות ויביא תעשיות מודרניות לדרום המדינה", נכתב בדוח שאושר בבית הנבחרים, שם מעריכים שהפרויקט עשוי ליצור כ־280 אלף מקומות עבודות חדשים ולהגביר את הצמיחה ב־5.5%.

תוכניות דומות נכשלו

המגבלה של ממשלת תאילנד, שמתלהבת מאוד מהרעיון, היא תקציב. המיזם מוערך בכטריליון באט (27.8 מיליארד דולר), שאותם מעוניינים בבנגקוק להשיג באמצעות השקעות זרות. בתקשורת העולמית מעריכים שראש הממשלה סרטה תוויסין יפנה לסין, שלה אינטרס משמעותי בהקלת הובלת הסחורות הימית שלה מערבה.

ראש ממשלת תאילנד, סרטה תוויסין / צילום: Reuters, Anusak Laowilas
 ראש ממשלת תאילנד, סרטה תוויסין / צילום: Reuters, Anusak Laowilas

לפי שעה, בבנגקוק מתעלמים מחששות תושבים מהפגיעה הסביבתית שתיגרם מהתוכנית. מסדרון IMEC, למשל, שמיועד לעבור מיוון להודו, לא נחשב למזיק במיוחד לסביבה בגלל המעבר במדבר והתבססות על מסילות ברזל קיימות. במקרה התאילנדי, המסלול עלול להביא להשלכות אקלימיות ולפגוע בקרקעות ובצמחייה שמהוות מקור פרנסה למקומיים.

שאלה גדולה שנותרה היא האם ממשלת תוויסין תצליח היכן שמנהיגי תאילנד נכשלו שוב ושוב מאז המאה ה־17: לנצל את השטח הדק של דרום המדינה לצורך קישור ממפרץ תאילנד לים אנדאמן. בשני העשורים האחרונים נפלו תוכניות דומות בשל שחיתות וניהול כלכלי רשלני, שהוביל לכך שאפילו הסינים לא יכולים היו להועיל.

 

חששות ממעורבות סין

למדינות באזור ניסיון מר לאחר שבייג'ינג השתלטה על תשתיות בשטחן. בסרי לנקה, למשל, הממשלה המקומית החכירה את השליטה בנמל קולומבו לחברה סינית למשך 99 שנים תמורת 1.12 מיליארד דולר, בשל קשיי החוב של המדינה.

על אף ההיסטוריה הבעייתית של בייג'ינג, ראש הממשלה תוויסין כבר הכריז שהבנק האסיאתי להשקעה בתשתיות (AIIB), ששוכן בבייג'ינג, "אוהב מאוד את המדיניות שלנו, במיוחד את פרויקט הגשר היבשתי, ואני בטוח שהם ייטלו בו חלק". בחודש מרץ שר התחבורה של תאילנד יעמוד בראש משלחת לבייג'ינג כדי לעניין את ממשלת סין וחברות מקומיות במיזם, שבו מתכננים התאילנדים לשלב גם צינורות גז ונפט.

תוויסין שואף שהעבודות יחלו לכל המאוחר ב־2030, אך רבים בתאילנד חוששים מגורל דומה למקרים קודמים שקשורים להשקעות סיניות, בשל היעדר ביקורת רצינית. חברת הפרלמנט סיריקאן טנסאקול החליטה לעזוב את ועדת הביקורת של התוכנית כי הבינה שאין יכולת לפקפק על דוח ההיתכנות. "אי אפשר לסמוך על הדוח של משרד התחבורה בנוגע לנתיבים הימיים, כי לפי תחזיות הצמיחה בנמלי המים העמוקים איזון ההשקעה צפוי בתוך 24 שנה", הסבירה.

באופוזיציה התאילנדית חוששים גם לשישה אתרי מורשת עולמית שנמצאים על התוואי המיועד. "מסכנים את האזור בהפקעות קרקע ובדליפות נפט", הם טוענים. "הדוח לא מבטיח דאגה לתושבים, במיוחד אלו שמתפרנסים מדיג. הפרויקט עלול להסתיים בהפסד של כ־3.5 טריליון באט (כ־95 מיליארד דולר)". סוגיה נוספת שטרם נענתה היא איך ישמרו על ענף התיירות בדרום תאילנד, שמכניס למדינה כ־19 מיליארד דולר בשנה.

על אף הביקורות מבית, התוכנית זוכה לעניין בינלאומי - ותאילנד כבר הצהירה שהיא מזמינה כל משקיע, כולל אלו שתלויים על נפט מהמזרח התיכון. זה רמז עבה לסין שמייבאת, למרות הסנקציות, כעשירית מהנפט שלה מאיראן. העניין לא מגיע רק משחקניות מקומיות: לפי דיווחים בבנגקוק פוסט וב־DW גם גרמניה התעניינה בפרויקט, ושר התחבורה אף טען שעשר חברות אמריקאיות התעניינו, כולל אמזון.

מי שקולו טרם נשמע בנושא הוא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. אך, אם יראה שהמיזם עשוי ליפול לידי שי ג'ינפינג, הוא צפוי להשמיע עמדתו במהרה.