החוקרת שנלחמה על ההכרה בפשעי חמאס באו"ם: "כבר כשהתחלתי לדבר, שמו אותי על מיוט"

בשבוע החולף קיימתי שתי שיחות שונות עם ד"ר כוכב אלקיים־לוי, שייסדה את הנציבות לחקר פשעי חמאס נגד נשים וילדים מ-7 באוקטובר. הראשונה התקיימה ימים ספורים לפני שהאו"ם פרסם את הדוח שהכיר לראשונה מפרוץ המלחמה בפשעי אלימות מינית מחרידים שביצעו מחבלים ("אנשי חמאס" כהגדרתו) בישראליות וישראלים. הטריגר להקמתו של הארכיון לאיסוף וקיטלוג עדויות מה-7 באוקטובר, היה בדיוק זה: ההלם שחוו אלקיים־לוי וחברותיה מכך שהאו"ם מתעלם לחלוטין מקריאתן להכרה בפשעי חמאס. כבר באוקטובר הן כתבו דוח שליכד את העדויות שהיו בידיהן עד לאותה העת ושלחו אותו לסוכנויות האו"ם השונות, ואף פנו לחברות ועידות שהכירו באופן אישי, "ולא קיבלנו אפילו מכתב שאומר 'תודה על פנייתכן'", סיפרה. "שאלנו את עצמנו: מה קורה? למה לא עונים לנו?".

● המנהלות והיזמות: הכירו את 50 הנשים המשפיעות על המשק
● האישה שעומדת מאחורי פרויקט חץ 3: "כשהגיע היירוט הראשון, שנים של השקעה ומאמץ התנקזו לרגע אחד"
● "אומץ קשור לאופי, לא למגדר": הלוחמות שמחסלות מחבלים ותקרות זכוכית
● "אני אישה אחת בין 400 לוחמים": אלה הרופאות שמצילות חיים בשדה הקרב

כמומחית לזכויות אדם היה לאלקיים־לוי ברור מהרגע הראשון שמדובר בפשעים נגד האנושות. "זה סוג הפשעים הכי מוכחשים ושהכי קשה להוכיח. אלה פשעים שהיסטורית לא הייתה להם הכרה", הסבירה, ודיברה על אכזבה עמוקה מארגונים שנתנה בהם אמון לאורך שנים וברגע האמת איבדו את מצפנם המוסרי.

"זה היה שבר עמוק. בשבועות אחר כך אמרתי שאני לא בטוחה שאוכל ללמד משפט בינלאומי. אני מלמדת את התחום הזה, וקורסים על התנועה הפמיניסטית הגלובלית, בכזו אמונה - וזה סדק את הכול. כישראליות וישראלים אנו מכירים היטב את ההטיה שיש לעולם נגדנו. עדיין האמנתי במערכת שנוסדה מעפר השואה כדי להגן על זכויות אדם".

עוד היא סיפרה שתהליכי הכחשת הפשעים, "התחילו כבר ב-8 באוקטובר. אני משוחחת עם קולגות מהעולם שחלקם חושש להתבטא לטובתנו. נטל ההוכחה ‫שרובץ על כתפינו הוא בלתי סביר", הוסיפה. "לכן בימים אלה אני חוברת ‫לחברת הייטק ישראלית ‫שמעבירה חלק מהסרטונים בחינה טכנולוגית שתוכל לאשר שהם AI-Safe (כלומר, שלא עברו מניפולציות של AI - ה"ו). הכול כדי לוודא את המהימנות של הסרטונים".

באוקטובר הצגת את הממצאים שבידייך לחברות הוועידה למיגור אפליה נגד נשים באו"ם. מדובר היה בדיון שאליו הוזמנת לפני 7 באוקטובר כדי לדבר על המחאה בישראל בכלל, כנציגת בונות אלטרנטיבה. ניצלת את ההזדמנות.
"כן, זה היה צירוף מקרים מצמרר. עוד לפני הנאום שלי הועידה שחררה הצהרה שלא ציינה את 7 באוקטובר ואף לא את החטופים (בפתחה נכתב: הועידה מגנה חד־משמעית את האלימות ההולכת וגוברת במזרח התיכון שהרגה אלפי אזרחים, כולל נשים וילדים - ה"ו). במקביל אנשים שידעו שאני עומדת לדבר באו"ם, התחילו לשלוח אליי מידע. הם כתבו 'כוכב, שמעת על זה? ידעת שזה קרה? תגידי להם'. התחלתי לדבר, אבל לא הגעתי לסוף הדברים כי שמו אותי על מיוט. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי שהמערכה הבינלאומית נפתחה.

"החזקתי בראש שלי הבנה עמוקה והיסטורית של משמעות השתיקה שלהן. היו גם תגובות של האו"ם שניסו לתת קונטקסט לדברים (למשל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שאמר ש'מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק', ובהמשך שחרר הצהרות שמגנות את חמאס חד־משמעית - ה"ו). תגובות מסוג זה הן 'פשעי מלחמה שניתנת להם הצדקה' - War Explained Crimes".

"אמרתי זאת גם בנאום: האם יכול להיות ש-7 באוקטובר נעלם בממד הזמן עצמו, או שאנחנו חיות על פלנטה של צער ביקום מקביל? האם יש משפט בינלאומי שיגן על נשים ישראליות?".

בעיניים דומעות הוסיפה אלקיים־לוי: "אחת המחשבות הקשות שהולכות איתי היא שהנכדים והנכדות שלנו יפתחו בעתיד את הארכיון שהקמנו. הרבה מהסרטונים קשים לצפייה. מחבלי חמאס הותירו הרס וחותם כבד בהיסטוריה שלנו".

"הדוח מצייר תמונה חלקית"

בשיחתנו השנייה לאחר פרסום דוח האו"ם אלקיים-לוי סיפרה על הגאווה שהיא חשה בפעילותה, שסייעה להביא לכתיבת הדוח וכינתה אותו "הישג היסטורי". הדוח, שזכה לכינוי "דוח הזוועות", מתאר פשעי מין שהתרחשו בדרום וכללו אונס קבוצתי, אונס גופות, קשירת גופות והטלת מומים בנשים. הדוח מציין כי קיים מידע שלפיו החטופים חוו, ועודם חווים, התעללות מינית בשבי. הדוח נכתב לנוכח ביקור בישראל בן כמה שבועות שערכה בינואר שליחת מזכ"ל האו"ם לאלימות מינית בזמן סכסוך, פרמילה פאטן.

פרסום הדוח כעת מכפר בעינייך על התעלמותו של האו"ם מהאירועים עד כה?
"הדוח מצייר תמונה חלקית ויש עוד מקרים שנותר לברר. לא מדובר בהיפוך של 180 מעלות בגישת האו"ם. לצד זאת, פאטן וצוותה אכן הגיעו לכאן כדי לחקור את האירועים. הם צפו בעשרות שעות של סרטונים טראומטיים. קראתי כל מילה בדוח בעיון רב, בתחושה שנעשה מעט צדק. לראות את התמונה המצמררת שהדוח מתאר כעבור חמישה חודשים - זה בדיוק מה שנלחמנו עליו. זה חשוב לקורבנות. יש עוד דרך ארוכה. לאט־לאט הדברים ימשיכו להיחשף ואנחנו פה כדי לחשוף אותם. אלה פשעים קשים באכזריותם נגד נשים וגברים. פשעים שנצטרך המשגה חדשה כדי להתייחס אליהם. זה סבל אנושי שעדיין אין לו מילים. זה משהו שצריך להטריד את כל העולם".

עד כמה את וצוותך הייתן מעורבת במתן המידע לפאטן?
"מהשבוע השני למלחמה שלחתי אישית מכתבים ודוחות לפרמילה וגם לצוותים אחרים באו"ם. כשפרמילה וצוותה הגיעו לישראל, נפגשנו לפגישה ארוכה. הצטרפו למאמץ הזה ארגוני חברה אזרחית, מומחים ומומחיות. המדינה עשתה מהלך אמיץ מאוד להביא אותה".

הדוח מתייחס גם להתעללות מינית שחוו וחווים החטופות והחטופים בשבי. אלה סוגיות שהיית מודעת אליהן?
"חד־משמעית. כבר חודשים אני מדברת על החשש הזה, ואני עושה זאת בזהירות המרבית כי הבדיקה נעשית לצד שיח מול המשפחות שדואגות ליקיריהן. הלכנו לצדן ואמרנו רק מה שיכולנו. הזעקה שלנו היא קודם כול למען החטופות והחטופים. החשש שלנו התאמת אל מול מי שחזרו מהשבי ושיתפו אותנו וגם את שליחת האו"ם בחוויות שלהם. בכל פעם שאני שומעת עדויות מחטופים שחזרו זה מעורר צמרמורת".

כלומר, מה שאנחנו שמענו כציבור על חוויות החטופים, הוא לא הסיפור כולו.
"חד־משמעית".

עד כמה חשוב לדעתך שכישראלים נדע מה קרה?
"לא כולם חייבים לדעת הכול, לא כרגע. צריך להביא בחשבון את כאב המשפחות השכולות. אני דואגת שמי שצריך לדעת - ידע. בתחילת הדרך שאלו אותי: זה התפקיד שלך? זה מה שאת רוצה לעשות? עניתי שזה מה שאני צריכה לעשות. נהגתי לתחום את הפעילות הזאת בזמן: 'זה מה שאני עושה בחודש הקרוב'. זה חתיכת דבר, להכניס את הצער העמוק הזה לחיים שלך. אני צופה בתיעודים הקשים האלה, כדי שאחרים לא יצטרכו".

הדוח מתייחס גם לדיווחים מהצד הפלסטיני על שבוצעה אלימות מינית נגדם.
"אלה נושאים שהמדינה צריכה להתייחס אליהם ולבדוק כל טענה בצורה הכי רצינית שאפשר".

עדיין בתופת

חלפו חמישה חודשים מאז 7 באוקטובר, אבל את והצוות שלך עדיין שם, בשבת השחורה.
"כל מי שבוחרים לתעד את 7 באוקטובר, שמים עצמם בתופת. אנחנו עוד שם, ומובן שגם החטופים והחטופות שבשבילם 7 באוקטובר לא הסתיים".

את עדיין מסוגלת להאמין בטוב האנושי, אחרי הרוע שראית?
"יש לי ילדים ואני צריכה להחזיק את האמונה בטוב בשבילם. אני נאחזת במשהו שאמרו לי, והוא שמתוך הרס גדול באה גם תקומה גדולה".

את התואר השני והשלישי שלך במשפטים השלמת באוניברסיטת פנסילבניה, שנשיאתה ליז מגיל התפטרה בדצמבר אחרי שימוע בקונגרס שבו לא גינתה גילויי אלימות נגד יהודים בקמפוס. כמי שמכירה את המוסד מקרוב, איך את מנתחת את האירועים?
"גם אחרי שהנשיאה לשעבר הסבירה את עצמה, הוצאתי הצהרה שבה קראתי ‫לה להתפטר. בעיניי, ההסבר עצמו ‫היה ניסיון עצוב ‫לחזור בה מאמירות קשות ביותר. המחויבות הבסיסית של מוסד להשכלה גבוהה היא לתת ביטחון לסטודנטים, וזה אומר - לתת ביטחון לסטודנטים יהודים אל מול אנטישמיות שמשתוללת בעולם. זו דינמיקה מסוכנת כלפי יהודים שתלווה אותנו שנים קדימה. ‫אני רוצה לשמור על אופטימיות, ‫אבל זה מפחיד".

מייל לפניות לנציבות: Info@dvora-institute.org