צבי סטפק מעריך: זה מה שיכול לקלקל את האופוריה בשווקים

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

מי מאיתנו אינו רוצה שערך השקעותיו וחסכונותיו יעלה? כאשר שוקי המניות עולים ומצויים בסוג של אופוריה, זו מייצרת אצל המשקיעים תחושה משכרת ולעתים גם משקרת של הצלחה אישית. 

איך זה נראה בפועל? בבקשה: מדד S&P 500 עלה בשנת 2021 ב־26.9%, הוא אומנם ירד ב־19.6% בשנת 2022, כדי לעלות ב־24.2% בשנת 2023, ומאז ראשית 2024 בעוד 7.4%. בסך־הכול תשואתו המצטברת בתקופה זו היא 36.1% במונחים דולריים, המשקפת תשואה שנתית ממוצעת של כ־9.0%. 

● "עידן שלא היה כדוגמתו": מנהל הגידור שממליץ על השקעה במדדים
● "רגישות גבוהה להסלמה בצפון": הדולר מתחזק בחדות מול השקל. אלו הסיבות

ומדוע בחרתי דווקא במדד זה כהדגמה? כמובן כי הוא מדד מניות מוביל לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו. אך בעיקר כי עם ישראל "גילה" את המדד הזה, ולא פחות מ־15 מיליארד שקל זרמו בשנתיים האחרונות לקרנות סל וקרנות מחקות על ה־S&P ("סנופי"). אולם בינתיים, כל מי שהשקיע במדד הזה הרוויח "מעט" יחסית אם השקיע לאחרונה, והרבה אם השקיע בו לפני 10 שנים ויותר.

אחד ההרגלים הפסולים של משקיעים, שהוא מקור תמידי לטעויות שנגמרות לעתים בהפסדים כואבים, הוא להיצמד לאקסיומות, שיש מי שדואג להחדיר למוחותיהם. חלקן אולי נכונות רוב הזמן, אך לא תמיד.

אקסיומה אחת היא: "שוק המניות הוא תמיד ההשקעה המנצחת לאורך זמן". השנייה גורסת: "מה שהיה הוא שיהיה".

"הפעם זה שונה" מהבועות הקודמות?

וכאשר יש מי שמזהיר מאופוריית יתר שכן אולי השווקים רצו מהר מדי, ומזכיר מפולות עבר, התשובה השגורה היא האקסיומה השלישית: "כן, אבל הפעם זה שונה". את זה אמרו גם כאשר בועת הדוט.קום הטכנולוגית הגיעה לשיאה במרץ 2000, והטענה הייתה שמדובר בכלכלה אחרת, חדשה, עם כללים אחרים, כזו שהעלאות הריבית לא משפיעות עליה. את זה כבר לא אומרים כיום אל מול החדשנות הטכנולוגית המדהימה באמת של AI (בינה מלאכותית). מה כן אומרים? "אבל המניות הן המשחק היחיד בעיר".

האופוריה כל־כך גדולה, שהסקרים מצביעים על כך שרמת הפסימיות של המשקיעים נמצאת בשפל עמוק. מקובל לומר שכאשר זה המצב, דווקא אז נפתח הפתח לירידות שערים.

אז האם המניות הן אכן "המשחק היחיד בעיר"? לטעמי ממש לא. בעשור של ריבית אפסית המניות היו המשחק היחיד, אבל כיום אחרי העלאות הריבית בשנתיים האחרונות מכמעט 0% לכ־5.5% בארה"ב (וגם במדינות רבות אחרות) נפתחה אלטרנטיבה להשקעה במניות - השקעה באיגרות חוב. זו מתפרסת החל מממשלתיות מקומיות ל־10 שנים נניח, עם תשואה שנתית לפדיון של 4.1%, דרך אג"ח דולריות של חברות בארה"ב (קונצרניות) בדירוג AA שמספקות תשואה שנתית לפדיון של יותר מ־5% ל־10 שנים, וכן הלאה.

אז, כאשר המכפיל של S&P 500 הוא כ־23, והתשואה השנתית של האג"ח לטווח של 20 שנים היא באזור 4.3%, לגמרי לא ברור מה עדיף.

מכפיל האג"ח כיום (תוך כמה שנים יוכפל שווי ההשקעה, ובחישוב מתמטי 100 לחלק ל־4%) שווה בקירוב למכפיל המניות. ובכל זאת, השקעה באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב נחשבת פחות מסוכנת מאשר השקעה במניות, שכיום כלל לא מגלמות את פרמיית הסיכון.

ואגב אלטרנטיבות - כדאי לשים לב לשתי השקעות שהפכו בשבועות האחרונים לכוכבות: הביטקוין שמחירו הגיע לכ־70,000 דולר והזהב שמחירו נסק ל־2,180 דולר לאונקיה. בשני המקרים מדובר בשיא של כל הזמנים. האם זה מאותת משהו לשוק המניות או שזו פשוט תוצאה של עודף נזילות בשווקים? ימים יגידו.

כל מנהל השקעות מיומן יודע שבכל החלטה היכן כדאי להשקיע, עליו לשים על המאזניים את הסיכוי הצפוי ומולו את הסיכון האפשרי, ואל לו להתעלם מהסיכונים ולשקוע בתחושה החמימה והמשכרת של עלייה מתמשכת במחירי המניות.

על סף מהפכה טכנולוגית, או אולי לא

ייתכן שאנחנו על ספה של מהפכה טכנולוגית אדירה שבמרכזה ה־AI. זו בהחלט אפשרות שתשנה הרבה מסדרי העולם שהורגלנו בהם. אין כמעט תחום שלא יושפע ממנה: רפואה ובריאות, ספורט, חינוך, משפטים ועוד, והיא תשפיע מהותית על העולם העסקי - חברות תרופות, חברות תעשייתיות מסורתיות וכמובן חברות טכנולוגיה. היא תביא בעקבותיה תרופות חדשות, מוצרים חדשים, היא תשנה את עולם התעסוקה, היא תייצר התייעלות, היא תשנה את עולם השיווק, כמו גם את האופן שבו מוסדות פיננסיים יפעלו, היא תגביר את הפריון במשק ותגדיל את הרווחיות של חברות, באופן כזה שמכפיל של 23 במדד S&P 500 אולי לא אומר הרבה, שכן קצב עליית הרווחיות של הפירמות העסקיות יהיה הרבה יותר מהיר ויפתיע את כולם.

כל זה מודגם בתשואה הפנומנלית של מניית אנבידיה, יצרנית המעבדים ליישומי AI שנחשבת כמי שמובילה את התחום: 442% מסוף 2022 ועד לסוף פברואר 2024. והמכפיל שלה? קרוב יותר ל־100 מאשר ל־20.

אבל ישנה גם אפשרות אחרת - שהמהפכה הזו לא תהיה כל־כך מהירה. אפשר שבדרך יתגלו קשיים תפעוליים, למשל מחסור בשבבים ובכוח מחשובי, או אולי קשיים רגולטוריים. הרי גם מכוניות אוטונומיות לפי התחזיות כבר היו אמורות להיות היום עניין שבשגרה, והן לא. כי מה לעשות שייצור של שבבים ובדיקת איכותם זה תהליך ארוך מאוד של שנים שדורש חומרי גלם מיוחדים, ייצור מכונות מורכבות, תהליכי עיצוב ורק אז ייצור, בדיקת איכות ושיווק.

ומעבר לכך, בזמן שמסתכלים על מה שקורה בתחום הזה של בינה מלאכותית והחברות שעשויות ליהנות ממנה, אסור להסיר את העיניים ממה שמתרחש בתמונה הגדולה של הכלכלה העולמית, ובהיבט הגיאו־פוליטיקה שעשויות להיות לו השלכות על השווקים הפיננסיים ככלל וגם על המהפכה המדוברת באופן ספציפי. למשל כיבוש טייוואן - על תעשיית השבבים המובילה שלה - על ידי סין.

בהיבט הסיכונים לשוקי המניות, גם אם לא ישפיעו בטווח המיידי ורק ימשיכו ללוות את השווקים כצל קבוע ומאיים, אמנה כמה מהם: התחדשות האינפלציה בכלכלות רבות, האטה כלכלית ואולי מיתון בארה"ב, משבר בנקאי, בחירת טראמפ לנשיא, הר החובות הממשלתיים, וכמובן שלל מתחים גיאו־פוליטיים ומלחמות.

על כל אלה בהרחבה - בכתבה הבאה.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק