"רגישות גבוהה להסלמה בצפון": הדולר מתחזק בחדות מול השקל. אלו הסיבות

השקל נחלש במעל ל-1% הן מול הדולר והן מול האירו • שער הדולר-שקל עומד על 3.65 שקלים • הכלכלנים הבכירים מסבירים כי הסיבה המרכזית לכך נובעת מההתפתחויות הביטחוניות

הדולר מזנק מול השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
הדולר מזנק מול השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

התנודתיות בשוק המט"ח נמשכת. בתחילת השבוע השקל עמד על שער של 3.56 שקלים לדולר אחד, וכעת הוא נחלש בחדות לשער של 3.65, פיחות של יותר מ-2% מיום ראשון. גם האירו מתחזק מול השקל, ועומד כעת על שער של 3.99 שקלים. מה גורם כעת לפיחות במטבע?

מסע שכנועים וישיבות מיוחדות: ישראל נערכת לבלימת הורדות דירוג נוספות 
"עידן שלא היה כדוגמתו": מנהל הגידור שממליץ על השקעה במדדים 

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מוסר בשיחה עם גלובס כי "הרקע לפיחות הנוכחי הוא "הרגישות הגבוהה של שוק המט"ח להסלמה הביטחונית הנוספת בזירה הצפונית, כאשר שני הצדדים הגבירו את הפעילות שלהם".

מנחם מציין כי לפיחות השקל קדמה תקופה של מספר ימים שבמהלכה דווקא השקל התחזק נוכח נתונים שהצביעו על ביצועים משופרים של המשק: "נתוני תקציב המדינה הצביעו על איתנות מעודדת בצד ההכנסות וכמובן ההחלטה של בנק ישראל לא להוריד ריבית בחודש שעבר".

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי מצטרף לדבריו של מנחם ומסביר ש"התיסוף הזמני בערכו של השקל, נבע מהחלטת הריבית של בנק ישראל בסוף פברואר, שהותיר את הריבית ללא שינוי, בניגוד לציפיות הזרים להפחתת ריבית. בעקבות ההפתעה, הזרים רכשו שקלים בקצב מהיר ותמכו בתיסוף. לעומת זאת, השבוע אפקט ההפתעה הראשוני דעך, והוביל לפיחות השקל, בהובלת מכירות שקלים מצד זרים".

לוי מציין כי אירועי החלטת הריבית האחרונים, החל מחודש אוקטובר, הובילו לתנודתיות קצרת טווח בשוק המט"ח. להערכתו החלטות הריבית הבאות ירכזו עניין, ועשויות להוביל לתנודתיות בשוק, אם כי "יתכן והתנודתיות תלך ותפחת עם הזמן, כפי שרואים שקורה בהדרגתיות בארבע ההחלטות האחרונות".

בנוסף, לוי מצביע על כך שהפיחות של השקל מול האירו משמעותי אף יותר מהפיחות שנרשם מול הדולר בגלל נתוני תעסוקה חלשים שפורסמו בארה"ב, שהובילו להתגברות ציפיות המשקיעים להפחתת ריבית קרובה בארה"ב ופיחות הדולר.

"מדובר בפעילות ספוקלטיבית של הבנקים הזרים" 

לעומתו, יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פיננס לניהול סיכונים, אומר שמדובר בפעילות ספוקלטיבית של הבנקים הזרים: "בנק ישראל יוצא מהמשחק כפי שאנו רואים מהנתונים שפרסם והפסיק למכור דולרים בשביל לאושש את השוק. וכעת רוב המסחר מתנהל ע"י בנקים זרים, כלומר יש כאן כר פורה לספוקלציות במטרה לנסות להרוויח מחוסר הוודאות בישראל".

לדעת פרנק, מחודש ינואר "יש תנודתיות רבה בשוק, אך אין שינויים מהותיים הגורמים לשינויי השווי של המטבע". התחזיות של בנקים בישראל ובעולם צופים את התחזקותו העתידית של השקל לעומת הדולר. פרנק מסביר כי השוק מנסה לנתח קדימה את המתנהל בישראל, "הפיחות עד כה הגיע מהרפורמה המשפטית, והיא ככל הנראה לא תחזור לסדר היום, ועוד יותר מכך רואים את המלחמה בעזה מסתיימת לטובת ישראל, מה שבעתיד צפוי לחזק את השקל הישראלי". פרנק מוסיף כי עם זאת, הסלמה משמעותית בגזרה הצפונית תביא להידרדרות של המטבע.

מנחם מסביר כי במבט קדימה ניתן להניח שהתנודות בשוק כלפי הדולר ימשכו. בנוסף, "יש לקחת בחשבון שבנק ישראל עוקב אחר הנעשה ובכל נקודת זמן שיחשוב שמדובר בפיחות יתר של השקל, שאינו מוצדק על ידי נתונים כלכליים, יש ברשותו תוכנית למכירת יתרות מט"ח שהכריז עליה בשבוע הראשון של המלחמה".

לוי מסכם כי "בהסתכלות ארוכת טווח, כלכלת ישראל מפגינה איתנות רבה חרף האתגרים, ובתרחיש המרכזי של מלחמה בעזה שתסתיים בחודשים הקרובים, ללא התפתחות מלחמה בעצימות גבוהה בגבול הצפון, קיימים כוחות שיתמכו בתיסוף הדרגתי של השקל כמו למשל, העודף בחשבון השוטף, ופעילות פיננסית מצד השקעות זרות ישירות. העודף בחשבון השוטף נתמך בפעילות יצוא סקטור ההייטק שממשיך לצמוח בשנה האחרונה, פעילות התעשייה הביטחונית ועלייה צפויה בביקוש לתוצרת ביטחונית בשנים הבאות, ופעילות סקטור הגז".