האם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עמד במבחן בג"ץ?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: עמית הלוי
מפלגה: הליכוד
תוכנית: יעקב ברדוגו וסטלה קורין ליבר, גלי ישראל
תאריך: 5.3.24
ציטוט: "גם יאיר לפיד... הציע חוק גיוס ובג"ץ ביטל אותו"
ציון: מטעה

חה"כ עמית הלוי התראיין לגלי ישראל ונשאל על ההצהרה של שר הביטחון יואב גלנט לפיה לא יגיש חוק גיוס שלא מקובל על כל השותפות הקואליציוניות. הלוי טען שזה לא הדבר הנכון לעשות, וביקש להזכיר דבר נוסף: "אגב, גם יאיר לפיד, אני מזכיר לכם, הציע חוק גיוס ובג"ץ ביטל אותו. כלומר, יש לנו פה סוגיה אמיתית ורצינית. מצד אחד כשאנחנו נדרשנו לזה בכמה אפשרויות בית המשפט העליון ביטל את זה, מצד שני אין רוב קואליציוני לחייב, מה שהיה ראוי שיהיה אגב, לחייב כל אדם לשרת בצבא".

חוק הגיוס של לפיד הוא למעשה תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, שהסדיר בין השאר את נושא גיוס החרדים. האלמנט המרכזי בתיקון זה הוא קביעתן של מכסות גיוס לחרדים (אותן אמורה לקבוע הממשלה), והתניית היכולת לדחות את הגיוס של תלמידי ישיבה ואברכים מעבר לגיל 21 במילוי מהכסות האלו. בנובמבר 2015, תחת הממשלה ה-34, עבר תיקון 21 ששינה את מהות תיקון 19 ויצר גמישות רבה יותר על דחיית השירות עד להגעה לגיל הפטור, גם במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס.

נגד שני התיקונים הללו הוגשו עתירות לבג"ץ: בג"ץ 1877/14, בג"ץ 1937/14 ובג"ץ 2260/14 נגד תיקון 19 ובג"ץ 8017/15 נגד תיקון 21. בג"ץ החליט לאחד את הדיון בכל ארבע העתירות. אבל בג"ץ הודיע שהוא לא מתכוון לדון במי מהתיקונים לבדם: "לפני שנפנה לדון בהוראותיו המעודכנות של חוק שירות ביטחון נקדים ונבהיר כבר עתה כי אין בכוונתנו להידרש לשאלת חוקתיותו של תיקון 19 לבדו או של תיקון 21 לבדו, כתיקונים העומדים בפני עצמם. כמו כן לא נשווה בין הוראותיהם של שני התיקונים בבחינת 'מצא את ההבדלים' ולא נביע עמדה בשאלה אם הוראותיו של התיקון האחד עדיפות - מבחינה חוקתית - על הוראותיו של התיקון האחר. הדיון המשפטי בפסק-הדין יתייחס למכלול הוראותיו של החוק החל היום, לאחר קבלת תיקון 21".

השופטים ציינו שהם נוהגים כך "משני טעמים מרכזיים. ראשית, בית המשפט אינו אמור להעסיק עצמו בשאלות תיאורטיות. השאלה אם תיקון 19 צולח את תנאיה של פסקת ההגבלה - במנותק מתיקון 21 - הפכה תיאורטית בעקבות חקיקת תיקון 21, שקבע הסדרים שחלקם שונים משמעותית מהוראות תיקון 19. לכל העותרים - כולל העותרים בעתירות תיקון 19 - ניתנה הזדמנות דיונית מלאה להתייחס להוראותיו של תיקון 21. מעבר להיבט התיאורטי, ניתוח חוקתי השוואתי בין תיקון 19 לבין תיקון 21 אך יכביד ויסרבל את הדיון שלפנינו שלא לצורך".

השופטים הדגישו את הטעם השני באמצעות חילוקי דעות בין העותרים עצמם: "להמחשת הדברים די לעיין בעמדותיהם השונות של העותרים עצמם ביחס לשני התיקונים: חלק מהעותרים טוענים כי יש לבטל את תיקון 21 אך לקבוע כי תיקון 19 חוקתי. זו עמדתה של העותרת 1 בבג"ץ 8017/15, מפלגת 'יש עתיד', שהייתה אחד הגורמים הפוליטיים המרכזיים שהובילו לחקיקת תיקון 19. מצד עותרת זו לא נשמעה כמובן כל טענה כי תיקון 19 אינו חוקתי והדברים ברורים. מנגד, חלק מהעותרים שהגישו את העתירות שהופנו נגד תיקון 19 טוענים כי שני התיקונים אינם חוקתיים".

כלומר, בניגוד לדבריו של הלוי, בג"ץ לא דן בחוק הגיוס של לפיד בפני עצמו, אלא בחוק שנוצר כתוצאה משילוב של תיקון 19 ותיקון 21, תוך כדי שהוא סירב לדון בתיקון 19 בפני עצמו למרות בקשת יש עתיד. לכן, בעייתי לומר שהוא פסל את חוק הגיוס של לפיד, שכן זה מעולם לא עמד לדיון בפני עצמו.

"היו כמה התייחסויות נקודתיות בפסק הדין לשינויים שבוצעו בתיקון מס' 19", הסבירה למשרוקית עו"ד מירית שרעבי, חוקרת במרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה. "ובכל זאת - לא ניתן להסיק מפסק הדין באופן ברור אם תיקון 19 היה מתקבל כשלעצמו".

שרעבי הפנתה אותנו למספר מקומות בהם הייתה התייחסות נקודתית לתיקון 19: נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור כתבה שאחת העותרות נגד התיקון (עמותת הרצליה למען תושביה) לא עמדה ברף הנדרש כדי להוכיח שהתיקון אינו חוקתי. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין כתב: "בתיקון 19, שגם הוא היה רחוק משויוניות, ובלא שאביע דעה נחרצת לגביו משחלף ביסודו מן העולם, היה בכל זאת צעד בכיוון הנכון. תיקון 21 הסיג את הנושא לאחור". השופט נעם סולברג, שהתנגד לפסילה של חוק הגיוס שנוצר כתוצאה משני התיקונים, כתב: "מקובלת עלי בכללה מסקנתה של חברתי, לפיה תיקון מס' 19 האט את קצב הצמיחה של מספר תלמידי הישיבות שבחרו להתגייס". מעבר להפניות אלו של שרעבי, ניתן לציין הערה של השופט יצחק עמית: "מי שמהלך בשבילי חוק שירות ביטחון… לאחר תיקון 19 ותיקון 21, נדמה עליו כמהלך בלבירינת, במבוך של סעיפים שהקורא מתקשה למצוא את דרכו לאורכם ולרוחבם". עם זאת, למרות הביקורות שהושמעו על תיקון 19 לבדו, כאמור, קשה להסיק מה היה מוחלט במקרה בו רק תיקון 19 היה עומד לביקורת חוקתית.

שאלנו את שרעבי האם הייתה אפשרות לקבל את דרישת יש עתיד ולהחזיר את הגלגל לאחור כך שרק תיקון 19 יהיה בתוקף: "לא נראה לנו סביר שבג"ץ יקבל טענה לפיה הפסילה של תיקון 21 החזירה על כנו את תיקון 19, ואף הכנסת הביעה את דעתה שאינה מעוניינת בו. התוצאה של פסק הדין להבנתנו היא שאין הסדר תקף. ממילא, מבחינה מעשית, התקופות שקבע תיקון מס' 19 אשר חלו בעת העתירה כבר פקעו. ולכן, ככל שהכנסת תהיה מעוניינת להחזיר את ההסדר שנקבע בתיקון מס' 19, היא תידרש לחוקק אותו. לפי שופטי בג״ץ בתיק, הם בחרו לדון בתיקונים כמצב נתון באותה הנקודה, משום שזה מה שהכנסת קבעה - שילוב של תיקונים 19 ו-21. כל אפשרות לדון בתיקון 19 הייתה תיאורטית משום שבאותו המועד לא הייתה בתוקף חקיקה של הכנסת שתמכה בתיקון 19 במלואו".

מחה"כ הלוי נמסר בתגובה: "בדיוק כפי שכתבת. בג"ץ ביקר וסירב לדון גם בתיקון של לפיד - כל הפלפולים האם הייתה קביעה האם החוק חוקתי או לא, הם כידוע לכל מי שעוקב אחרי פסקי בג"ץ, אינם בעלי ערך. בשורה התחתונה בג"ץ השתמש בסמכות שלא ניתנה לו מעולם וגרם לכך שרצון הציבור על-ידי נציגיו - במקרה זה גם יאיר לפיד - לא יתממש".

לסיכום: בג"ץ אכן פסל את חוק הגיוס שהתבסס על הסדר הגיוס של יש עתיד (תיקון 19), אך רק לאחר שהממשלה הבאה שינתה את ההסדר (תיקון 21). בג"ץ סירב לדון בתיקון 19 לגופו, ולמרות ביקורות נקודתיות שמתחו עליו השופטים, לא ניתן לדעת אם תיקון 19 לבדו היה עובר את מבחן בג"ץ. לכן דבריו של הלוי מטעים.