בתקופה שבה לפיד כיהן בממשלה מחזורי הגיוס של החרדים ירדו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יצחק וסרלאוף

מפלגה: עוצמה יהודית

מקום: מליאת הכנסת

תאריך: 29.2.24

ציטוט: " ראינו איך (תחת יאיר לפיד) מחזורי הגיוס של החרדים ירדו"

ציון: לא נכון ברובו

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף התייחס בכנסת לסוגיה של גיוס חרדים: "כל מהלך שיעשו על הראש של החרדים יביא את התוצאה ההפוכה. וראינו את זה ב-2014 אצל יאיר לפיד, ראינו איך מחזורי הגיוס של החרדים ירד, כשהלכו על הראש של החרדים" (הטעות הלשונית במקור). כשיאיר לפיד וחברי סיעתו ביש עתיד טענו שהגיוס דווקא "עלה", וסרלאוף אמר שהם "קופצים ומקפצים על עובדות לא נכונות. מה שאתם עושים זה קמפיין פוליטי זול שיביא בדיוק את התוצאה ההפוכה. הדרך להביא גיוס חרדים זה בהידברות ובשיח איתם, ולא על הראש שלהם".

הטענה של יש עתיד הפוכה לחלוטין: חה"כ משה "קינלי" טור פז התראיין למהדורה המרכזית של רדיו קול חי, ואמר: "בשנת 2015, מיד אחרי חוק הגיוס של לפיד… היה שיא בגיוס חרדים לצה"ל. התגייסו כ-20% מבוגרי החינוך החרדי".

השניים (התמקדנו כאן בטענה של וסרלאוף) התייחסו לממשלה ה-33, בה יאיר לפיד כיהן כשר האוצר תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהנה בשנים 2013-2015 (לפיד פוטר מהממשלה בדצמבר 2014). במרץ 2014 הממשלה העבירה תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, שהסדיר בין השאר את נושא גיוס החרדים. האלמנט המרכזי בתיקון זה הוא קביעתן של מכסות גיוס לחרדים (אותן אמורה לקבוע הממשלה), והתניית היכולת לדחות את הגיוס של תלמידי ישיבה ואברכים מעבר לגיל 21 במילוי מהכסות האלו. בנובמבר 2015, תחת הממשלה ה-34, עבר תיקון 21 ששינה את מהות תיקון 19 ויצר גמישות רבה יותר על דחיית השירות עד להגעה לגיל הפטור, גם במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס.

בחנו כבר את מגמות גיוס החרדים בשנים האחרונות בבדיקה קודמת, שנעשתה לאחר שחברו של וסרלאוף למפלגה, חה"כ אלמוג כהן, טען שיש לאחרונה עלייה ניכרת בגיוס החרדים. האמירה של כהן התבררה בסוף כלא נכונה, שכן יש סטגנציה בגיוס החרדים בשנים 2019-2021 (בבדיקה ההיא לא היו נתונים ל-2022, וגם בתקשורת האחרונה שלנו מול דובר צה"ל לא קיבלנו נתונים לשנה זו). למרות שבבדיקה זו התמקדנו דווקא בגיוס חרדים בשנים האחרונות, הוצאנו גם נתונים משנתוני החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כדי להראות מגמות ארוכות טווח. לפי הנתונים הללו, מ-2007 ועד 2015 הייתה עלייה מתמדת בהיקף גיוס החרדים - מ-290 ל-2,145 מתגייסים. גם ב-2014 נרשמה עלייה לעומת 2013 - מ-1,972 ל-2,076.

אבל למרות מגמת העלייה הנשקפת, קשה לדעת דווקא מה בדיוק היה השינוי בתקופה הנבדקת, בין 2013 ל-2014: לפי דוח שהפיקה ועדה בראשות אלוף (מיל') רוני נומה, בגלל העברת תיקון 19 שיטת הספירה בין שתי השנים האלו השתנתה. ב-2013 נעשתה ספירה לשנה קלנדרית, כשההגדרה לחרדים הייתה מי שהגיעו מבתי ספר בפיקוח חרדי לפי הגדרות משרד החינוך ומי שהגיעו מישיבות המוכרות לצורך "תורתו אומנותו". הספירה גם נסמכה בחלקה על היקף המתגייסים למסלולים המיועדים לחברה החרדית. לעומת זאת, ב-2014 הספירה נעשתה לשנת גיוס (1 ביולי עד ה-30 ביוני), וההגדרה החוקית לחרדי נהייתה למי שבגילי 14-18 למדו לפחות שנתיים במוסדות שהוכרו כחרדים על-ידי משרד החינוך או בצו שר הביטחון (שלא עודכן מאז 2014), או לחלופין התגייסו מישיבות גבוהות. לפי ד"ר גלעד מלאך, אחד המחברים של שנתון החברה החרדית, ההגדרה של 2014 יותר מרחיבה שכן "העובדה שמי שלמד שנתיים 'בלבד' נכנס פנימה והעובדה שהצבא נדרש למדוד ולכן יתכן שהכניס אנשים שבעבר לא נמדדו".

נציין שבאופן כללי ב-2019 נחשף שנתוני הגיוס זויפו, ואת הנתונים האלו בחן הדוח של נומה, אך נמצא שם שנתוני 2014-2015 עברו דיוק משום שהם הוגשו לבג"ץ, ונתוני 2016-2018 נבחנו מחדש לצורך הדוח והמכון הישראלי לדמוקרטיה מתבסס על הנתונים המעודכנים. בדובר צה"ל לא מוסרים נתונים שקודמים ל-2019. בשל שינוי שיטת הספירה, החליטה הוועדה שאין צורך לבדוק את נתוני 2013 ואחורה. כמו כן, בשנים 2014-2018 צה"ל כלל גם קבוצות נוספות שלא נכללות בחוק, אך לצורך תשובות לבג"ץ ולוועדת נומה נעשתה הפרדה בין חרדים לפי החוק לבין קבוצות אחרות, ונתוני המכון נשענים רק על ההגדרה החוקית.

ייתכן כי וסרלאוף התכוון לדיווחים בתקשורת (כמו בכיכר השבת, בחדרי חרדים וחרדים10) מה-7 במאי 2014, לפיהם שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון אמר בישיבה של ועדת החוץ והביטחון שהיקף גיוס החרדים ירד ב-50% "בחודשים האחרונים". לפי הדיווחים, יעלון תלה את הירידה הזו בשיח נגד החרדים ובסנקציות הפליליות נגדם. הפרוטוקול של הישיבה שהתקיימה באותו תאריך חסוי וההודעה לעיתונות שיצאה מהישיבה לא עסקה בנושא גיוס חרדים, כך שלא ניתן לאמת בדיוק מה יעלון אמר, לאיזה טווח זמן התייחס ב"החודשים האחרונים" ולאיזו תקופה השווה אותם. בכל מקרה, אין בנמצא נתונים רשמיים שיאשרו שאכן כך היו הדברים, בטח בהיקף שנתי. עוד נציין שלקראת בחירות ספטמבר 2019 יעלון טען שכשר הביטחון הוא דווקא עמד במכסות הגיוס שהלכו ועלו עם השנים (כולל מ-2013 ל-2014, שכן גם ב-2013 הוגדרו מכסות למרות שתיקון 19 טרם עבר), ובדיקת המשרוקית מצאה שהוא דווקא לא הצליח בכך.

עם זאת, גם חברי יש עתיד שטענו שהיקף הגיוס עלה לא דייקו: למרות שאם הנתונים מצביעים על משהו אז היקף המתגייסים דווקא עלה ב-2014, הרי ששיעור העלייה פחת. אם נבחן את היקף העלייה באחוזים, הרי שבין 2008 ל-2015 ממוצע עליית היקף הגיוס השנתי לעומת השנה שקדמה לה עמד על 30.6%. ב-2013 הגידול עמד על 35.3% לעומת 2012, וב-2014 העלייה פחתה משמעותית ועמדה על גידול של 5.3% בלבד לעומת 2013. ב-2015 שיעור הגידול הצטמק עוד יותר, ועמד על 3.3%. אלו שתי השנים היחידות בתקופה הזו בה היקף הגידול עמד על שיעור חד-ספרתי.

בשנתון החברה החרדית 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב כך על המגמות: "העצירה בגידול במספר המתגייסים החרדים לצה"ל עשויה לנבוע מהמתח שנוצר בין המגזר החרדי לצבא בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון משנת 2014, שנחשב מאיים מבחינת החברה החרדית. עם זאת, מספר המתגייסים חזר וירד גם לאחר העברת התיקון לחוק שיזמו המפלגות החרדיות. גם המוטיבציה של הצבא לגיוס חרדים ירדה במרוצת השנים, בין השאר לנוכח העובדה שלא הוצבו לצבא יעדים מספריים לגיוס חרדים, בחוק או בהחלטת ממשלה (עד שנת 2016 היו יעדים לגיוס בחוק או בהחלטת ממשלה)". ד"ר מלאך הוסיף בשיחה עם המשרוקית שב-2014 "לא חל גידול משמעותי במספר המתגייסים אם בכלל". כלומר, גם לפי המכון אכן הייתה לחקיקה תחת לפיד השפעה שלילית על מגמות הגיוס, אך בניגוד לוסרלאוף לא מדובר בשנתון על ירידה בגיוס אלא על האטה. ירידה עליה ניתן להצביע בבירור ניתן לראות רק ב-2016.

גם דוח נומה הגיע למסקנה שהייתה סטגנציה בהיקף גיוס החרדים: "ניתוח מעמיק של הנתונים מצביע על כך שכמות המתגייסים החרדים בין השנים 2018-2013 הינה ככלל דומה ואינה במגמת עליה, כפי שדווח למשרד הביטחון והדרג המדיני לאורך השנים". עם זאת, גם המספרים העולים מהדוח לא מראים שהייתה ירידה כלשהי תחת הממשלה ה-33.

גם בדיקה שערכה המשרוקית בפברואר 2019 הסתיימה במסקנה שלמרות שנרשמה עלייה במספר המתגייסים, נרשמה האטה בקצב הגידול.

ניתן להתייחס גם לשאלת אחוזי הגיוס. מענה לבקשת חופש מידע שהגיש כתב גלובס עידן ארץ, שעניינה שיעור גיוס של החרדים ושיעור הפטורים שלהם, עולה שב-2014 הייתה עלייה קלה (מ-21.4% ל-21.7%), וב-2015 הייתה ירידה (ל-21.1%). עם זאת, לפי בחינה זו, ישנה מגמת ירידה ברורה החל מ-2013 (לעומת 2012), לפני העברת החוק של לפיד, ומשנה זו עד 2019 נרשמו עליות רק ב-2014 (השנה בה החוק עבר) וב-2018. לכן, הדבר לא מצדיק את דבריו של וסרלאוף, שכן לא ניתן להצביע על ירידה שהתחילה בעקבות החקיקה.

מטעם השר וסרלאוף לא נמסרה תגובה.

לסיכום, אין נתונים גלויים שמצביעים על ירידה בהיקף גיוס החרדים ב-2014, וקשה להסיק מהנתונים הרשמיים מה קרה בגלל שינוי שיטת הספירה בין 2013 ל-2014. ישנם רק דיווחים על כך ששר הביטחון דאז יעלון אישר שאכן הייתה ירידה בתקופת זמן לא מוגדרת. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה ולפי דוח נומה הייתה בשנים אלו סטגנציה. לכן דבריו של וסרלאוף לא נכונים ברובם.