הבונוס של עובדי רפאל נחשף: עשרות מיליוני שקלים

2023 הייתה שנת שיא נוספת לתעשייה הביטחונית הישראלית, ובמיוחד לתעשייה האווירית, לאלביט ולרפאל. עתה, כשסיכומי השנה גלויים לכול, עיני העובדים והעובדות נשואות לעבר ההנהלות, כדי להבין כיצד יתוגמלו על עמלם הקשה והמצליח.

● חוות־הדעת החשאית בבריטניה שעלולה להוביל לאמברגו נשק על ישראל
● ראיון | משכורות עתק ושנאה לישראל: הסיפור מאחורי הערוץ שמתדלק את הטרור

אלביט היא יוצאת הדופן, כמובן, משום שהיא נסחרת בנאסד"ק ובת"א בשווי של 9.1 מיליארד דולר, לאחר 21% עלייה במניה ב-2023. מנגד, סוגיית הנפקת התעשייה האווירית נכנסה כבר מזמן לסטטוס Hold, שהרי עד שהצעד לא יהיה בראש סדרי העדיפויות של הממשלה, היא תישאר ממשלתית - בדיוק כמו רפאל.

כל אחת מהחברות אומנם נמצאת עדיין בדיונים בנוגע לתגמולי העובדים, אך בצל הדוחות המוצלחים - גלובס יצא לבדוק מה צפוי בכל הנוגע לתגמולי העובדים, ומהו האינטרס של הנהלות החברות הממשלתיות לשלב ידיים עם ועדי העובדים.

רפאל 10% מהרווח הנקי

בדומה לכלל החברות הביטחוניות הגדולות שסיימו בשיא, כך גם רפאל, עם היקף מכירות של כ־14.04 מיליארד שקל - עלייה של כ־21% מ־2022. הרווח הגולמי עמד ב־2023 על כ־2.9 מיליארד שקל (עלייה של כ־19%), ואילו הרווח הנקי ב־2023 עמד על כ־588 מיליון שקל (עלייה של 17%).

בהתאם להנחיות רשות החברות והממונה על השכר באוצר, מודל הבונוסים של רפאל מעניק לעובדים 10% מהרווח הנקי. כלומר, הבונוסים לעובדים על התוצאות צפויים להסתכם בכ־58 מיליון שקל. בשנה שעברה חולקו לכ־8,500 עובדי רפאל בונוסים בסך כ־60 מיליון שקל.

צבר ההזמנות של רפאל קפץ ב־47% לשיא בפני עצמו, כ־52.4 מיליארד שקל. מתוכו, היקף ההזמנות בשנת 2023 לבדה זינק בכ־85% לכ־29.8 מיליארד שקל. זאת, כאשר 57% מההזמנות מלקוחות בחו"ל (17,072 מיליון שקל) והיתר 43% מישראל (12,792 מיליון שקל).

ברבעון הרביעי התקבלו הזמנות חדשות בסך 14.5 מיליארד שקל (לעומת 5.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה), ויותר מ־61% מהזמנות אלה הגיעו מחו"ל, בעקבות השלמת עסקאות יצוא גדולות. היקף המכירות עמד על 4.6 מיליארד שקל, עלייה של כ־19% לעומת הרבעון המקביל.

ההתמודדות הנוכחית עם הבונוסים היא הראשונה של יואב תורג'מן בתור מנכ"ל, לאחר שבדצמבר נבחר למחליפו של אלוף (מיל') יואב הר־אבן. תורג'מן, שכיהן לפני כן כמנכ"ל אלתא, קיבל את רפאל עם עובדים המאוגדים בהסכמים קיבוציים מאושרים, הכוללים בין השאר תגמול בהתאם לביצועים של העובד והארגון.

מעבר לתגמולי העובדים, יהיה מעניין לראות גם את תגמולי המנכ"לים של שתי החברות הממשלתיות, בועז לוי מהתעשייה האווירית ותורג'מן מרפאל, והאם ייווצר קו אחיד.

התעשייה האווירית מאבק מול הממונה

התעשייה האווירית היא חברה נוספת שסיימה את 2023 בשיא: הכנסותיה הסתכמו בשנה שעברה בכ־5.33 מיליארד דולר, גידול של כ־7% ביחס ל־2022. ברבעון הרביעי, שבו התרחשה מלחמת "חרבות ברזל", מכירות החברה הסתכמו בכ־1.45 מיליארד דולר - עלייה של כ־6%. נתח המכירות לשוק המקומי בשנה שעברה עמד על כ־1.53 מיליארד דולר (כ־29%). הרווח הנקי בשנת 2023 עלה ב־49% לכ־318 מיליון דולר (כ־6% מהמכירות), לעומת כ־213 מיליון דולר אשתקד.

בתחום העובדים, התעשייה האווירית מתמודדת מאז 2019 עם האשמות של הממונה על השכר במשרד האוצר לחריגות שכר, לכאורה, לאלפי עובדים. באוצר באים בטענות, בין השאר, על קידום עובדים ממחלקות שונות ותפקידים שונים לדרגות 46-45, של סמנכ"לים ומנכ"לים. ככלל, סמנכ"לים ומנכ"לים כיום מקבלים חוזה אישי, וכעת נראה כי הוועד, בראשות יאיר כץ, מאס בפרשה המתמשכת, שבה היו"ר עמיר פרץ והמנכ"ל בועז לוי נמצאים לחלוטין בצד של ועד העובדים.

"אנחנו מנהלים כבר חמש שנים את הסוגיה מול הממונה על השכר", אומר לגלובס יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ. "אני בעצמי הצעתי לשר האוצר מתווה לפתרון המשבר, כשנפגשנו איתו עם הנהלת החברה ויו"ר הדירקטוריון. כל שנה דורשים מאיתנו לחתום על הסכם קיבוצי עבור אותה שנה".

כץ מציין כי יש התקדמות, אך המרחק מהיעד גדול. "אמרנו שאנחנו צריכים זמן אמיתי לא להתמקד על הסכם ספציפי לשנה, אלא לתת לנו שנה וחצי־שנתיים. לצערי, השר גיבה את הממונה על השכר".

 יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי תע''א / צילום: איל יצהר

המאבק של יו"ר ועד העובדים על דרגות השכר משרת גם את האינטרסים של ההנהלה, שעודנה נאבקת על שימור העובדים מול ההייטק. אם יימצא פתרון ברמת דרגות השכר הגבוהות, הדבר יסייע גם למנכ"ל לוי.

ביום שני הגיע כץ לפגישה עם הממונה, ואחריה סיפר כי לא חלה התקדמות. עוד קודם לכן אמר, כי אם ההצעה שיקבל לא תהיה ראויה - הוא מוכן להכריז על סכסוך עבודה.

לדבריו, "החברה בתקופה הכי טובה שלה בזכות הההנהלה, העובדים והוועד, אז איזו סיבה יש לממונה על השכר להוריד עכשיו את הגרזן? אם נראה שזה הנושא, נוציא סכסוך עבודה, אבל בשום פנים לא אפגע לרגע בביטחון המדינה. אבל, הכול על השולחן בפרויקטים חיצוניים".

כעת, מחכים להכרעות הדירקטוריון בראשות פרץ בנושא הדיבידנד למדינה, שצפוי להתקבל במאי. בשנה שעברה סיכמו פרץ, לוי וכץ יחדיו על מענקים בסך כ־61 מיליון שקל לכ־15 אלף העובדים), לצד דיבידנד על סך 379.6 מיליון שקל למדינה.

המדיניות של פרץ בנוגע למענקים לעובדים צפויה להמשיך השנה, ולהיות גבוהה יותר - בהתאם לגידול בהכנסות החברה. ואולם, המפתח לקביעת התמלוגים טרם הוחלט. "כיוון שגדלנו בשורת הרווח הנקי, אנחנו מעוניינים לחלק מעל 100 מיליון שקל לעובדים. צריך לראות שזה מאושר עם הרגולטורים", אומר כץ.

נושא נוסף שקשור לדירקטוריון ולהנהלה הוא התועלת שהם מניבים מעצם ההישגים של ועד העובדים. אם ועד העובדים מצליח להשיג הסכם שמאושר גם ברשות החברות, שלפיו, למשל, עובדים מקבלים שלוש משכורות - אין זה סביר שההנהלה תקבל פחות מכך.

אלביט תגמולי עמידה ביעדים

מהדוחות שפרסמה אלביט בשבוע שעבר עולה, כי הרבעון האחרון של השנה הסתכם בשיא עבורה. בצל המלחמה, ישראל היוותה ברבעון כ־26.8% (437 מיליון דולר) מכלל ההכנסות, לעומת 18% ברבעון המקביל ב־2022. ברמה השנתית, הסתכמו ההכנסות בכ־6 מיליארד דולר.

אלביט סיימה את 2023 עם צבר הזמנות של 17.8 מיליארד דולר, לעומת 15.1 מיליארד דולר בתום 2022. הרווח הנקי הרבעוני היה כ־69.7 מיליון דולר, והשנתי כ־215 מיליון דולר. לפי מחקר של הבורסה בת"א, החברה היא אחת מ-19 שחילקו דיבידנד ב־20 השנים האחרונות ברציפות: 1% בחמש שנים האחרונות ו־1.4% בעשור החולף.

במסגרת החוזים בחברה, כמו גם אצל החברות המקבילות, לעובדים יש תגמולי עמידה ביעדים שונים, שברור כי חלק הארי שלהם בוצע בהצלחה. לצידם, יש גם בונוסים על הישארות עובדים שונים למשך תקופה של חמש שנים - שיטה שבאה לידי ביטוי בתחילה בשיא המאבק מול חברות ההייטק, שנגסו בכוח־האדם.

כעת, נשאלת השאלה כמה עובדים ירוויחו בזמן שהחברה תחלק באפריל לבעלי המניות דיבידנד של חצי דולר למניה. ב־2022 התריעה החברה כי היא עומדת להיפגע בשל התגמול ההוני לעובדים, שנבע דווקא מהזינוק במניה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.