"יום עסל, יום בסל. 30 שנה עשינו טוב ונמשיך לעשות טוב", אמר גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף, מייסד ובעלים של אלטשולר שחם, בהתייחסות לפדיונות שספג בית ההשקעות בשנה שעברה. אלטשולר השתתף בפאנל של בעלי בתי השקעות בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח 2024 בשבוע שעבר.
בשנת 2023 עזבו את חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם יותר מ-300 אלף חשבונות עמיתים, והיקף נכסי הגמל שלה ירדו בכ-10.3%. בקרנות ההשתלמות הצטמצם מספר העמיתים ביותר מ-170 אלף, ובקופות מרכזיות לתגמולים ופיצויים - בכ-120 אלף. לעומת זאת, בקרנות הפנסיה גדל מספר העמיתים בכ-15 אלף, לכמעט 400 אלף חשבונות.
הוועידה עסקה גם בהמלצות ההשקעה של בכירי בתי ההשקעות. וכך, אלטשולר ויוסי לוי, הבעלים של בית ההשקעות מור, הסכימו שהמשקיעים צריכים להמשיך ולהחזיק אחוז משמעותי מההון במניות. לדעתו של אלטשולר הסיבה היא שמוכח שמניות בטווח הארוך נותנות תשואה עודפת על פני אפיקי ההשקעה האחרים. אלטשולר ממליץ על החזקה של 50% במניות.
לוי מסתפק ב-40% במניות ולגלובס הוא אומר כי הסיבה היא שהוא לא מאמין שבנק ישראל יכול להמשיך ולהוריד את הריבית במשק: "אין ספק שהאינפלציה בארץ (שכרגע עומדת על 2.5%) לא תרד כל כך מהר ואולי אפילו שוב תעלה. מחירי הדלק שעולים, המחסור בפועלים בענף הבנייה וגם חלק מהעובדים במשק בצבא, אז דברים תקועים ומעלים מחירים. במקביל, אם אי הוודאות של המלחמה תימשך אנחנו נראה את המטבע טס למעלה. כבר עכשיו הוא מעל 3.7 שקלים לדולר וזה אומר שגם המוצרים המיובאים יתייקרו. איך בנק ישראל יוריד כך את הריבית?".
מנגד, אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, אופטימי יותר ומעריך ש"הריבית בישראל תרד עד סוף השנה ל-3.75%. גם בארה"ב ואירופה נראה ירידות אבל הקצב יהיה איטי יותר וזהיר ממה שהשווקים הניחו. הורדות הריבית יתחילו רק במחצית השנייה של השנה".
לדעתו של סטפק צריך להחזיק כ-40% עד 45% במניות ו"לשים לב לאסיה שמתעוררת להגדיל את משקל אסיה על חשבון ארה"ב, שהפכה יקרה מדי עם מכפילים גבוהים מדי. להקטין שווקים ותיקים ולהעביר לאסיה. גם הודו ויפן הם שווקים מעניינים. וגם את אירופה הספידו מהר מדי. גם בישראל עם כל הצרות המקומיות השוק עוד ישלים פערים".
באשר לביטקוין אומר סטפק כי הוא נמצא "בשוק המטבעות הדיגיטליים כבר עשור. אני חושב שהם הדולר והיורו של העשור הבא - זו לא בועה. אני משוכנע שלטווח הארוך זו תהיה השקעה טובה". אך הוא הזהיר גם כי מדובר ב"שוק של מניות על סטרואידים שלא מתאים לכל אחד. לצד הביטקוין גדל שוק גדול של ג'אנקיאדה של מטבעות ולא הייתי מתקרב אליהם. אבל זו מהפכה בעולם וזה יגיע גם אלינו למוסדיים. לדעתי, התנודתיות במטבעות האלו תרד ונתכנס לשוק של שגרה.
גם לוי מעריך שהמטבע הווירטואלי הפופולרי עוד צפוי לטפס זאת "עקב הצטרפות של תעודות סל נוספות בעתיד, הביקוש יעלה על ההיצע והמחיר יעלה לשיא, ואחריו יבואו תנודות גדולות לכל כיוון".
"המע"מ יצטרך לעלות יותר מ-1%"
הוועידה עסקה גם בהעלאת המע"מ שצפוייה להתבצע ב-2025. זאת בעקבות הוצאות המלחמה האדירות, שצפויות להגיע על פי ההערכות ליותר מ-200 מיליארד שקל.
"מעמד הביניים ייפגע כתוצאה מהעלאת המע"מ הצפויה בשנה הבאה ב-1%. העלייה הזו מתווספת להעלאות המחירים הנוספות כמו עליית מחירי הדלק שהתגלגלה להעלאת מחירי החשמל ועוד. מי שגם כך חי על הקצה והיה בקושי מאוזן מבחינה תקציבית יירד למעמד יותר נמוך", העריך לוי. "בשכבות הנמוכות כל הכסף הולך על צריכה, בשביל לחיות. מי שנפגע הכי הרבה מהעלאת המע"מ הן השכבות החלשות".
לכאורה, ניתן לשמוע בין השורות כי לוי מתנגד להעלאת המע"מ, אך לשאלת גלובס הוא מבהיר שאין ברירה אחרת: "האוצר מדבר על גירעון שנתי של 6.6%, הגירעון האמיתי יגיע ל-8.5% גם אם לא תהיה מלחמה בצפון. אם תהיה מלחמה בצפון נעבור את ה-10% בקלות. התחזית של שר האוצר סמוטריץ' רחוקה מהאמת".
האם יש פתרון אחר, כזה שבמסגרתו המע"מ לא יעלה? לוי מעריך שלא. "אין ברירה וכנראה שיצטרכו להעלות את המע"מ ביותר מ-1%. חייבים לעשות צעדים כואבים לשנה שנתיים עד שנעבור את הגל הזה. אפשרות נוספת היא מלווה מלחמה, כמו שעשו בעבר. במקביל צריך לקצץ בהוצאות היכן שאפשר, אם כי הממשלה הזו לא תמיד מוכיחה שהיא יכולה לקצץ בדברים לא נחוצים".
"בנימין נתניהו, כשהיה שר אוצר, ולא היה שבוי בידי קבוצות לחץ ביצע קיצוצים כואבים שאף אחד לא ציפה להם. אבל הוא הבריא את המשק. היום ההוצאות הלא נחוצות הולכות וגדלות כחלק מהתקציב והתוצאה היא שמקצצים ברווחה ובדברים אחרים".
עם זאת, הוא אופטימי בטווח הארוך: "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב תוצר של 60%, זה כלום לעומת מדינות בעולם. אז יהיו שנה או שנתיים קשות ואחר כך המדינה תתאושש. אבל בינתיים בתקופה כזו חייבים לצמצם".
לדברי אלטשולר, ההחלטה להעלות את המע"מ היא "צעד נוסף שכולו כתישה של מעמד הביניים", אך גם הוא לא בטוח שיש ברירה אחרת. אם תשאלו את אלטשולר הוא היה רוצה לראות קודם כל העלאת מס על החברות במשק או מס ירושה, אבל העלאת המע"מ זה המס הכי פשוט, לוחצים על כפתור וזהו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.