כיצד פלטפורמות שיתוף תוכן משמשות להלבנת הון ומימון טרור?

בשלהי 2023, יוצרת ומשפיענית ברשת חברתית פתחה בקמפיין גיוס כספים לעזה באמצעות שימוש בתוכנית התמריצים של הפלטפורמה, המתגמלת משתמשים בהתאם למידת השימוש שנעשה באפקטים הוויזואליים שהם יוצרים.

לטובת הקמפיין היא יצרה אפקט ויזואלי שניתן לצרף לסרטונים בדמות אבטיח (סמל שאומץ עקב הצבעים שלו כמייצג את הלאומיות הפלסטינית) - והבטיחה לעוקביה לתרום את הכספים שתקבל, בתמורה לשימוש באפקט, לטובת מספר ארגונים הפועלים בעזה, ובכלל זה עמותה מוכרזת. תוך כשבוע האפקט צבר מיליוני שיתופים, והיא הצליחה להגיע לרף המקסימלי של התגמול המוצע במסגרת התוכנית, כ-15 אלף דולר.

● כשהשכר הוא רק בונוס: הכירו את שיאני השכר בבורסה של תל אביב
● פשרה מול רשות ניירות ערך: האחים אמיר יכהנו כמנכ"לים משותפים בשופרסל
● הייטקיסט ובכירי משק הקימו חברת תעופה חדשה. מה יקרה למחירים?

הקמפיין הזה לגיוס תרומות עבור האזרחים בעזה נראה אולי תמים, אך התברר כי הוא חלק ממהלך לאיסוף כספים עבור מימון פעולות טרור - כך עולה מדוח שמפרסמת הבוקר (א') הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אשר שם זרקור על תופעת הניצול לרעה של נכסים דיגיטליים ("מונטיזציה") שמציעות רשתות חברתיות ופלטפורמות לשיתוף תוכן למשתמשים שלהן ככלי בידי עבריינים ומממני טרור.

אמצעי אלטרנטיבי להעברת כספים בלתי לגיטימית בין ישויות

בשנה האחרונה זיהתה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שבמשרד המשפטים גידול משמעותי בהיקף הדיווחים שמעבירים גופים פיננסיים לרשות על העברות כספים בהיקפים גדולים אשר מתבצעות באמצעות פלטפורמות אלה. לעתים מדובר במחזורי פעילות של עשרות עד מאות אלפי שקלים בתקופת זמן יחסית קצרה של בין חודש לשנה, באופן אשר אינו תואם הבעת תמיכה תמימה ביוצר כלשהו, ומעלה חשש ממשי לניצולם כאמצעי אלטרנטיבי להעברות כספים בין ישויות, לרבות בגין פעילות בלתי לגיטימית. במקרים רבים מבצעי העסקאות לא הצליחו לספק הסברים סבירים המניחים את הדעת ביחס להיגיון העומד מאחורי ביצוע עסקאות בהיקפים מסוג זה, וניסו להתחמק ממתן תשובה.

תמיכה נוספת לכך שאמצעים אלה משמשים כאפיקים להעברות כספים ולסיכון הטמון בהם, נמצאה גם במסגרת ניתוח מידע גלוי בו אותרו פרסומים של נותני שירותים פיננסיים השוכנים במדינות בסיכון ומציעים בפומבי שירותי משיכה של כספים מפלטפורמות אלה. כך למשל, התקבל ברשות דיווח המתאר הונאת כרטיסי אשראי רחבת-היקף שבה הצליחו גורמים בטריטוריה בסיכון להשתלט באמצעות הונאת "פישינג" ("דיוג") על חשבונות אפליקציית מסרים מיידיים של קורבנותיהם, ובאמצעותם קיבלו גישה לפרטי כרטיסי האשראי שלהם. הפושעים ניצלו זאת לטובת ביצוע עסקאות בבתי עסק שונים, לרבות ברשתות החברתיות.

ברשות מבהירים כי הונאות בעלות מאפיינים מעין אלה יכולות להוות גם מקור כספי לפעילות שמטרתה מימון טרור.

ענף כלכלי צומח 

על-פי פרסומים בעיתונות הטורקית, במהלך 2022 פתחו הרשויות במדינה בחקירה עקב חשד לניצול רשת חברתית למטרות הלבנת הון ומימון טרור. על-פי המידע שפורסם, נמצא כי החל מ-2021 הועברו באמצעות הפלטפורמה כ-82 מיליון דולר לחשבונות של משתמשים טורקים, כאשר שיעור ניכר מהכספים הועבר למספר מוגבל של חשבונות. חלק מחשבונות אלה היו חסרי תוכן ממשי והציגו תמונה בודדת או מסך שחור בלבד. במסגרת החקירה נבדק החשד כי מקור חלק מהכספים הוא בכרטיסי אשראי גנובים. בנוסף, הרשויות זיהו כי חשבונות בפלטפורמה הקשורים ישירות או בעקיפין לארגון הטרור דאעש, קיבלו כספים בהיקפים גבוהים.

מדובר בענף כלכלי צומח שאינו ייחודי לרשתות החברתיות, הכורך בחובו גם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, והרשות רואה חשיבות בהעלאת המודעות לקיומם, לצורך העמקת ההיכרות עם תחום מתפתח זה ולאופן ההתמודדות עם סיכונים אלה.

המסמך שמפרסמת הרשות מציג דוגמאות למודלים עסקיים מרכזיים ואת הפעילות הפיננסית המבוצעת ברשתות החברתיות ולאופן בו ניתן להפיק הכנסה מן הפעילות באמצעותם, ובנוסף היא מפרסמת מספר פרשיות לדוגמה בארץ ובעולם אשר כללו שימוש בדפוס זה וכן דגלים אדומים לזיהוי פעילות פיננסית חריגה.

עסקאות אשראי בסך מעל מיליון שקל

בין הדיווחים שהתקבלו בארץ היה דיווח על לקוח בעל היסטוריה ארוכת-שנים של פעילות הימורים בהיקפים משמעותיים בארץ ובבתי קזינו במדינה בסיכון, שקיבל זיכויים לחשבון הבנק שלו מרשת חברתית. בבירור שנערך מטעם הבנק הסביר הלקוח כי מדובר ברווחי הימורים המבוצעים באמצעות הפלטפורמה. דיווחים נוספים הראו כי הלקוח ביצע מאות עסקאות בכרטיסי אשראי בסך כולל של מעל מיליון שקל באותה פלטפורמה בפרק זמן קצר של מספר חודשים. במקביל, בוצעו הפקדות מזומן בהיקף מאות אלפי שקלים בחשבונו, כמו גם העברות לחשבון בהיקפים דומים.

בבירור שנערך מול הלקוח, נטען על-ידו כי מטרת העסקאות הייתה תמיכה בגורם הקשור אליו אשר מעלה סרטונים ומבצע שידורים חיים ("לייבים") בפלטפורמה. בהמשך הלקוח שינה את גרסתו באשר למהות החיובים וכן טען כי לא היה מודע למטרת השימוש. בעקבות שימוש זה נחסמה פעילות זו של הלקוח. עם זאת, הלקוח המשיך לבצע עסקאות דומות בהיקפים של מאות אלפי שקלים באמצעי תשלום חליפי.

במקרה אחר דיווח אחד הבנקים על לקוחה שקיבלה עשרות זיכויים מאמצעי תשלום אלקטרוני לכרטיס נטען בו היא מחזיקה. בבירור מול הלקוחה נטען על-ידה כי היא מעלה שידורים חיים לרשת החברתית ומשתתפת בתחרויות. בתמורה היא מקבלת מתנות דיגיטליות ממעריצים. המתנות מומרות לכסף דרך אמצעי תשלום אלקטרוני הרשום תחת שמו של גורם שלישי, ומשם הכספים מועברים כזיכוי לכרטיס הנטען שלה.

מקרה נוסף היה של צעיר העובד כשכיר שביצע עסקאות בתדירות גבוהה בהיקף נרחב מול רשת חברתית, בסמוך לקבלת הלוואה, ובמקביל משך מזומנים בהיקפים גבוהים. בתחילה טען הלקוח כי ביצע את העסקאות בפלטפורמה לצורך החזר חובות. בהמשך, בבירור נוסף שנערך מולו טען כי מדובר במתנות ל"לייבים" בתחום משחקי ההימורים.

המודלים העסקיים עם "הדגלים האדומים"

ברשות מציבים "דגלים אדומים" מעל כמה מודלים עסקיים מרכזיים המאפשרים הפקת הכנסה מפעילות ברשתות חברתיות החשופים לניצול לרעה לשם הלבנת הון ומימון טרור, בהם תגמול עבור הצגת פרסומות או שילוב מותגים בתכנים בערוץ; תגמול למפעילי הערוצים על-ידי הפלטפורמה בהתאם להיקף הצפיות בתכנים שעולים לערוץ; הקמת מועדון חברים/מנויים וגביית תשלום חודשי עבור הצטרפות למועדון; שליחה ישירה של כספים כתמיכה ביוצרים; הענקת פריטים וירטואליים ("מתנות") לבעל הערוץ והמרתם לכסף, ועוד.

לדברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, "הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים חושפת את התופעה של ניצול לרעה של רשתות ופלטפורמות חברתיות למטרות הלבנת הון ומימון טרור על-מנת להעלות את המודעות לתופעה ולסייע באיתור פעילות חשודה בקרב הגופים המדווחים ובציבור כלל".