שבוע חלף מאז שטורקיה הטילה מגבלות יצוא ראשונות וחסרות תקדים על הסחר עם ישראל. אבל לפחות לפי הסימנים מאנקרה - המהלך עשוי להתגלות בקרוב מאוד כראשון מבין רבים. האווירה הכללית נגד ישראל ברחבי טורקיה הולכת ומחמירה. לצד הכוונה להוציא משט נוסף, התקיימו השבוע מול משרדי הממשלה באנקרה הפגנות הקוראות לנתק לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל. בנוסף, וכפי שפורסם בגלובס בשבוע שעבר, אנשי עסקים משתי המדינות החלו לחפש מסלולים עוקפים שיאפשרו להמשיך לקיים את קשרי המסחר. המפגינים דורשים לחסום גם נתיבים אלו. בטורקיה מתקיימים דיונים רצופים ובוחנים את כל האפשרויות.
● בטורקיה מדווחים: זו הסנקציה הבאה של ארדואן
● המרמרה 2? כל הפרטים על המשט לעזה שעשוי לצאת מטורקיה בשבוע הבא
● לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי־ישראלית, ואלה ההשלכות
בהתחשב בכך שהאירועים האחרונים ביחסי ישראל־טורקיה חריגים מאוד, אפילו שבדור האחרון הם כבר ידעו הרבה יותר מורדות מעליות, נשאלת השאלה מה המקור להתנהלותו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן. אז מה קרה, מה קורה וגם מה יקרה? גלובס מנסה לעשות סדר בבלגן.
האינטרס הטורקי הנסתר
אחת השאלות הקשות בנוגע למצב הנוכחי ביחסי טורקיה-ישראל היא מדוע באנקרה החליטו לנקוט צעד כה חריג של פגיעה בקשרי המסחר בין המדינות? לפחות מבחינה הצהרתית, שר החוץ הקאן פידאן תלה זאת בסירוב של ישראל להצנחת סיוע הומניטרי טורקי ברצועת עזה - דבר שאותו היא מאפשרת למדינות מהאזור, כמו איחוד האמירויות או ירדן.
עם זאת, נתוני מתאם פעולות הממשלה בשטחים מלמדים כי הטורקים שניים רק לאמירותים בהיקף הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה. יתרה מכך, מתוך 2,580 טונות סיוע הומניטרי שהוכנס ב־147 משאיות לרצועת עזה ביום חמישי - 26% היו מטורקיה. במועד ספציפי זה, הסיוע מאנקרה אף חצה את הסיוע מאבו דאבי, שהגיע ל־25%. קטאר, אגב, כבר מזמן מאחור, עם 7% בלבד.
לכן, סוגיית הסיוע המוצנח לבדה לא הייתה מביאה את הטורקים לצעד כה קיצוני, שאומנם משרת את ארדואן מול בסיס קהל המצביעים שלו, אך מכתים אותו מול חלק בלתי מבוטל ממדינות המערב, ובמיוחד ארה"ב. התשובה לכך טמונה בתסכול רב שהצטבר לאחרונה בארמון הנשיאות באנקרה סביב ההדרה הטורקית מדיוני היום שאחרי ברצועת עזה.
המדינות הסוניות המתונות, האיחוד האירופי וארה"ב כבר מזמן עוסקים במיזמי השיקום המתוכננים לרצועת עזה. לפי הערכת הבנק העולמי והאו"ם, הרס התשתיות הקריטיות ברצועת עזה בארבעת החודשים הראשונים במלחמת חרבות ברזל הסתכם בכ־18.5 מיליארד דולר. אלו שווים לכ־97% מהתמ"ג ב־2022 של רצועת עזה והגדה המערבית גם יחד, מה שמבהיר כי רוב רובו של תקציב השיקום לא יגיע מהפלסטינים.
לגלובס נודע כי ארדואן מעוניין לספק למקורביו, בכירי החברות הטורקיות הגדולות, פרנסה רבה - אך זוכה לכתף קרה מכל המדינות הנוגעות בדבר. באנקרה הבינו כי אין להם דרכים ממשיות להכאיב לגורמים המערביים המעורבים, מה שהוביל אותם למגבלת היצוא על 54 פריטים - במטרה לפגוע בישראל. הבכירים הטורקים כבר פחות מצפים שיאפשרו להם להצניח סיוע לרצועת עזה. הם דווקא כן מקווים כי יצליחו לסלול את הדרך לחברות טורקיות לעשרות מיליארדי הדולרים שיושקעו בשיקום רצועת עזה.
הנזק לישראל כבר נעשה
בישראל לא שמחים להודות על כך שהצעד של טורקיה כואב, ומשבש שרשראות אספקה בצורה משמעותית. העובדות מדברות בעד עצמן: 29% מכלל יבוא המלט לישראל מגיע מטורקיה, 11% מהפלסטיק והגומי ו־10% מהטקסטיל. אבל - וזה אבל גדול - הטורקים ידעו מדוע הם בוחרים לנקוט צעד שכזה בעיתוי שכזה. הם עשו זאת בידיעה כי חברות ישראליות רבות שתלויות ביבוא העתיקו ייצור מהודו וסין לטורקיה.
הן לא עשו זאת בגלל העלויות, אלא בשל מתקפות המורדים החות'ים שהובילו להפסקת המעבר של מרבית ענקיות הספנות בים האדום. חלק הארי של אוניות הסוחר שמגיעות למרחב הים התיכון מאזור הודו ואף סין, ממשיך לפנות לעבר כף התקווה הטובה ולעקוף את אפריקה משם. הדרך הזו מוסיפה שבועיים נוספים לפחות לדרך. הסיבות לכך שמדובר במרבית המקרים ביותר משבועיים היא השפעות כמו הפחתת זמינות הספינות והצורך בחלק מהמקרים לעצור באחד מנמלי אפריקה לצורך הצטיידות.
עתה, חברות ישראליות שרובן עם אוריינטציה לענף הבניין, שאליו הופנו עיקר הסנקציות הטורקיות, מבצעות את הפעולה ההפוכה לזו שעשו בגלל החות'ים: הן פונות לחברות בהודו ובסין כדי לחדש אצלן את הייצור. ואולם, זהו תהליך מחודש שדורש קבלת הזמנות, הכנת שרשראות הייצור עבור החברות הללו - ומשך הובלה רב יותר. בשורה התחתונה, מעבר לפינה נמצאים הרבה מאוד זמן וחשש ממחסור.
אנקרה: זה לא סוף פסוק
עוד לפני שמשרד המסחר הטורקי הודיע על 54 הפריטים שאסורים ליצוא לישראל עד לתום המלחמה ברצועת עזה, שר החוץ פידאן סיפר כי ארדואן אישר "שורת צעדים". כלומר, זהו לא סוף פסוק, והטורקים כבר הכינו "מחסנית" של צעדים אנטי־ישראליים. ניטור שתי וערב של התקשורת הטורקית עשוי להצביע על מה נמצא באותה מחסנית. באתרים "אינדי טורק" (אינדיפנדנט בטורקית) ו"ייני שאפאק" נטען כבר בשבוע שעבר כי הוחלט שכל יצוא שייעשה מול ישראל יהיה מחויב ב־100% מכס. יתרה מכך, לפי אותם דיווחים, כל יצוא לישראל יידרש בקבלת קדם־אישור ליצוא.
זהו לא מידע רשמי, אבל כזה שעשוי להצביע על כך שמבחינת בכירי אנקרה בעת הנוכחית - הם מוכנים להחריף צעדים עד כדי גזר דין מוות לסחר עם ישראל, שנמשך יותר משבעה עשורים.
הקיצוניות הזו נובעת מהפידבקים שמקבלים מבית. כלל קצוות קשת האופוזיציה הטורקית, מהימין האסלאמיסטי הקיצוני ביותר ועד מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) הכמאליסטית, ביקרו את ארדואן על כך שהצעד הגיע "רק לאחר חצי שנה שבה מופצצים הפלסטינים בעזה". מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית, ולמעשה מנהיג האופוזיציה הטורקית, אוזגור אוזל, כבר קורא להחרפת הצעדים נגד ישראל. "המגבלה החלקית שהוכרזה היא צעד ראשון, גם אם לא כזה שמספיק, נגד הטבח בעזה", מסר. "נאטמו האוזניים למשמע קריאות אזרחינו לניתוק מוחלט של הסחר עם ישראל".
משט מרמרה 2.0
הקש שישבור את גב הגמל של סחר ישראל־טורקיה עשוי להתקבל ממשט לרצועת עזה שתכנן להוציא ביום שני איחוד של 12 ארגונים ממדינות שונות, כמו טורקיה, קנדה, ארה"ב ודרום אפריקה, בשם "קואליציית משט החירות" (FFC).
הארגון הבולט ואף המשמעותי שעומד מאחורי המשט הוא IHH, אותו גוף שעמד מאחורי אירוע מכונן ביחסי ישראל־טורקיה: משט המאווי מרמרה ב־2010. IHH מוגדר בישראל כארגון טרור. מעבר לכך, במסגרת FFC יש פעיל בולט, זאהיר ביראווי, שלו מיוחסים קשרים קרובים עם חמאס.
אותו משט אומנם פגע בקשרים הדיפלומטיים של ישראל וטורקיה ברמה חסרת תקדים, אבל לא השפיע עמוקות על קשרי הסחר שצמחו לאורך שנים. 2023 הייתה יוצאת מן הכלל, ובה צנח היבוא מטורקיה בכ־20% והיצוא לטורקיה בכ־33%. במשך תקופה ארוכה IHH פעלו כדי לקיים משט נוסף לעזה, אבל הרשויות הטורקיות בלמו אותם.
כעת, לפחות לפי הצהרות הארגונים, משט כזה צפוי לצאת לפועל עוד השבוע. את המארגנים בהנהגת יו"ר IHH ואחת הדמויות האנטי־ישראליות הבולטות ביותר בטורקיה, בולנט יילדירים, לא מעניין כי אין להם היכן לעגון ברצועת עזה - והמטרה הברורה היא פרובוקציה.
הבעיה היא שאם באנקרה יחליטו כי הם מאפשרים לפרובוקציה לצאת לפועל, זה עלול להסתיים באירוע חמור לא פחות ממשט המאווי מרמרה, שבו נהרגו עשרה פעילים - רובם אנשי IHH.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
