החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון • במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

ברקע ההסלמה הביטחונית בשבוע האחרון, פרמיית הסיכון של ישראל זינקה בימים האחרונים לשיא של יותר מ-11 שנים. מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את מחיר הסיכון ואת עלות הביטוח מפני חשש שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, נסחר ברמות גבוהות במיוחד מאז תחילת המלחמה, אולם לאחר חודשים של יציבות יחסית הוא שב לזנק השבוע. בשבוע האחרון זינק ה-CDS של ישראל ב-18%, ובסך-הכול הוא עלה ב-106% מאז פרוץ המלחמה באוקטובר. 

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל
המדינה נערכת לגיוס סכום עתק של 220 מיליארד שקל השנה. כך זה יעבוד

במקביל, מרווחי האג"ח הדולריות של ישראל גדלים. בחודש שעבר, לראשונה מאז תחילת המלחמה, ישראל השלימה גיוס אג"ח דולריות בשווקים הבינלאומיים בהיקף כולל של 8 מיליארד דולר. המדינה הנפיקה 3 איגרות חוב חדשות לטווח של 5 שנים בריבית של כ-5.37% לשנה, לטווח של 10 שנים בריבית של 5.5% ול-30 שנה בריבית של 5.75%. המרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו-175 נקודות בסיס, בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה. כעת המרווחים על אגרות החוב של ישראל מול אלה של ארה"ב כבר עלו ל-178 לטווח של 10 שנים.

הנסיקה בפרמיית הסיכון של ישראל משפיעה באופן חד על גיוסי החוב של ישראל. אגף החשב הכללי במשרד האוצר, האחראי על הנפקות האג"ח, תכנן לגייס השנה בשוק ההון כ-220 מיליארד שקל, כדי לממן את הגידול בהוצאות הקשורות במלחמה ואת ההאטה בקצב הכנסות המדינה. אולם ייתכן כי היקפי הגיוס עוד יצמחו מעבר לתכנון המקורי, לאור ההתבדרות הצפויה של הגירעון.

אומנם עד כה ישראל גייסה חוב בעיקר דרך השוק המקומי, אך לא בטוח עד כמה הגופים המוסדיים יוכלו לספוג זאת. 

החשש מחלחל גם לשווקים בעולם 

בינתיים, החששות מחלחלים גם לשווקים בעולם, והבהלה לדולר הביאה אותו לשיא של כחמישה חודשים מול סל המטבעות. יחד איתו, גם המתכות הנוצצות משמשות מפלט לסיכון - הזהב מצוי כבר תקופה ברמות שיא של כל הזמנים, ובחצי השנה האחרונה מחירו זינק בכ-20%. הכסף התייקר ב-22% בששת החודשים האחרונים, ונסחר במחיר שיא מאז מגפת הקורונה.

גורמים בשוק מסבירים כי המתיחות הגאו-פוליטית משתלבת עם התמונה הכלכלית. בעוד החשש מהסלמה אזורית גובר, נראה כי הבנקים המרכזיים בעולם לא צפויים להוריד את הריבית בקרוב.