האם החינוך החרדי מפוקח יותר מכל זרם חינוך אחר בישראל?

האם החינוך החרדי מופלה בסוגיית הפיקוח? לא בכיוון עליו חשב ח"כ ינון אזולאי • המשרוקית של גלובס

ח"כ ינון אזולאי, ש''ס (שחור לבן, ערוץ כנסת, 8.4.24) / צילום: יח''צ
ח"כ ינון אזולאי, ש''ס (שחור לבן, ערוץ כנסת, 8.4.24) / צילום: יח''צ

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

למרות שהנושא הבוער ביותר ביחסיה של החברה החרדית עם המדינה הוא סוגיית הגיוס לצה"ל, ישנה גם השאלה של החינוך החרדי, שנחשב לכזה שמתחמק מחובותיו ללמד לימודי ליבה. הטענה הזו הרגיזה מאוד את ח"כ ינון אזולאי: "כל מה שהם רוצים, אנחנו מקיימים", הוא טען בערוץ הכנסת. עוד הוא הוסיף שעל מוסדות החינוך החרדיים "מפקחים הכי הרבה בשנה, יש להם את מספר המפקחים הכי גדול". האם באמת המדינה מקפידה על קלה כחמורה עם בתי הספר החרדיים?

המשרוקית | המספרים החשובים מאחורי תוצאות המכרז להפרטת הדואר
המשרוקית | המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

כשעוסקים בבתי הספר החרדיים, בדגש על לימודי הליבה בהם, נהוג להתייחס לחינוך היסודי, וכך עשינו גם אנחנו. המוסדות החרדיים מתחלקים לממלכתי־חרדי (ממ"ח, המחויב ל־100% ליבה), מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) מרשתות "המעיין" או החינוך העצמאי (100%), מוכש"ר אחר (75%) ומוסדות הפטור (55%). איך הפיקוח עליהם עומד ביחס לזרמי חינוך אחרים?

כדי להשוות בין מספר המפקחים, יש לבדוק את "מפתח הפיקוח": על כמה מוסדות חינוך אמון כל מפקח? במשרד החינוך הסבירו לנו שמפתח הפיקוח משתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי ובהתאם לצורך של שכבות הגיל השונות. לפי פרסום של ד"ר גלעד מלאך ועו"ד שלומית רביצקי טור־פז מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מפתח הפיקוח בחינוך החרדי עומד על 79 בתי ספר למפקח ממוצע, בעוד בחינוך הממלכתי המפתח עומד על 25 בלבד. משרד החינוך סייג ואמר שבממלכתי־חרדי ובמוכש"ר מפתח הפיקוח דומה לזה שבחינוך הממלכתי (25-30). לגבי מוסדות הפטור הוא לא סיפק מספרים.

אבל אולי נעשות יותר פעולות ביקורת, כפי שטען אזולאי? דוח של מבקר המדינה, שבחן את פעולות הפיקוח לשנות הלימודים תשע"ז־תשע"ט, מצא שבעוד אגף הבקרה של משרד החינוך קיים 340 פעולות פיקוח לזרמים הלא חרדיים (ממלכתי, ממלכתי־דתי וממלכתי־ערבי), הוא לא ביצע שום פעולת ביקורת במוסדות החינוך החרדיים לסוגיהם. ב־2019 אגף הבקרה תכנן פעולות ביקורת ב־45 מוסדות ממ"ח, אבל בפועל הגיע רק ל־27.

אז לגבי הכמות ברור שאזולאי טועה. ומה לגבי האיכות? לפי מלאך ורביצקי טור־פז, הפיקוח על המוסדות החרדים הוא "דל" ו"מתמקד בתחום של רישוי, בטיחות וביטחון ולא בתחומים פדגוגיים". גם לפי דוח מבקר המדינה, בפעולות הפיקוח לא נערכו כמעט שיחות עם מורים וכוח עזר פדגוגי.

ממשרד החינוך נמסר: "בין השנים תשע"ז לתשע"ט נערכו מספר בקרות בשתי רשתות החינוך החרדיות. בבתי הספר היסודיים נערכו בקרות מוסדיות, ובבתי העל יסודיים נערכו בקרות על שכר הלימוד. כמו כן, בתקופת הקורונה, משרד החינוך ערך בקרות על מוסדות החינוך החרדים, בין היתר ברשתות החינוך החרדיות ובמוסדות הממ"ח. הבקרות כללו בקרות מוסדיות ובקרות תקציב על עוזרי חינוך, צמצום פערים ותוכנית 'באים בטוב' (שיועדה לתת מענה לקשיים רגשיים וחברתיים שחווים תלמידים בצל הקורונה - י"א). בנוסף, התקיימו בקרות על שכר הלימוד במוסדות העל יסודיים ברשתות. מינהל רישוי, בקרה ואכיפה עובד כעת על תכנית הבקרות על החינוך החרדי לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, בין היתר על מוסדות הממ"חים ועל רשתות החינוך החרדיות, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים". מטעם ח"כ אזולאי לא נמסרה תגובה.

בשורה התחתונה: דברי אזולאי לא נכונים. בחינוך החרדי כל מפקח אחראי על יותר בתי ספר מאשר בחינוך הממלכתי, כך שלא ניתן שיהיו יותר מפקחים למוסדות החרדיים. כמו כן, דוח המבקר מצא שלא נעשו כמעט פעולות פיקוח במוסדות אלו, ואלו שנעשו לא נגעו בתחומים שאינם פדגוגיים.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: ינון אזולאי
מפלגה: ש"ס
תוכנית: שחור לבן, ערוץ כנסת
תאריך: 8.4.24
ציטוט: "(על) המוסדות החרדיים מפקחים... הכי הרבה בשנה, יש להם את מספר המפקחים הכי גדול"
ציון: לא נכון

על רקע המחלוקות סביב סוגיית החינוך החרדי, התראיין ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) והתבקש להתייחס לביקורת על כך שאין בקרה ואין פיקוח בחינוך החרדי. אזולאי אמר כי הוא בעד שיהיה פיקוח, אך לטענתו, על מוסדות החינוך החרדיים "מפקחים הכי הרבה בשנה, יש להם מספר המפקחים הכי גדול". בדקנו האם אכן מספר המפקחים ומספר פעולות הפיקוח על מוסדות החינוך החרדיים הוא הגדול ביותר ביחס לזרמים אחרים.

לפני שנפנה לסוגיית הפיקוח, נסביר על סוגי מוסדות החינוך החרדיים השונים. כפי שתואר בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2020, יש ארבעה סוגי מוסדות חינוך לגילי יסודי (כיתות א'-ח'): 1) בתי ספר ממלכתיים-חרדיים (ממ"ח) - מחויבים בלימודי ליבה מלאים, לומדים בהם 3% מהתלמידים החרדיים; 2) בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים (מוכש"ר) השייכים לרשתות חינוך "מעיין החינוך התורני" (שמזוהה עם מפלגת ש"ס) ו"מרכז החינוך העצמאי" (שמזוהה עם מפלגת יהדות התורה) - מחויבים ללימודי ליבה מלאים, לומדים בהם 64% מהתלמידים החרדיים; 3) בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים אחרים - מחויבים ב-75% מלימודי הליבה, לומדים בהם 11% מהתלמידים החרדיים; 4) בתי ספר במעמד "פטור" - מחויבים ב-55% מלימודי הליבה, לומדים בהם 22% מהתלמידים החרדיים.

כמו כן, יש שלושה סוגי מוסדות חינוך לגילי תיכון (כיתות ט'-י"ב): מוסדות חינוך תרבותיים-ייחודיים הקרואים גם "ישיבות קטנות" (אינם מחויבים ללימודי ליבה; לומדים בהם 42% מהתלמידים החרדיים), ישיבות תיכוניות המיועדות לבנים (בהם נלמדים לימודי ליבה; לומדים בהם 8% מהתלמידים החרדיים) וסמינרים לבנות בגילי תיכון (בוגרות הסמינרים נבחנות בבחינות בגרות או במבחן שמחליף בגרות; לומדות בהם 50% מכלל התלמידים החרדיים). יוזכר כי לצד המוסדות היסודיים והעל-יסודיים, פועלים גם מוסדות לגילי קדם-יסודי ובתי ספר לחינוך מיוחד. היות שלרוב כשמדובר על "מוסדות החינוך החרדיים" הכוונה היא למוסדות החינוך לגילי היסודי, בבדיקה נתמקד בהם.

כדי להשוות בין מספר המפקחים בין זרמי החינוך, יש לבחון את היחס בין מספר המפקחים לבין מספר המוסדות שעליהם הם מפקחים - יחס זה נקרא "מפתח הפיקוח". במשרד החינוך הסבירו לנו כי "מפתח הפיקוח משתנה בין אזורים ומרחקים גאוגרפיים ובהתאם לצורך ולרמת הפיקוח בשכבות הגיל השונות" (ההתייחסות המלאה של משרד החינוך תובא בהמשך). בפרסום של ד"ר גלעד מלאך ועו"ד שלומית רביצקי טור-פז במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצוין כי "מספר המפקחים בחינוך החרדי עומד על 84 משרות פיקוח. כל משרת פיקוח כזאת ממונה על 79 בתי ספר בממוצע, לעומת הפיקוח על החינוך הממלכתי, שבו מרבית המפקחים אחראים כל אחד ל-25 בתי ספר בלבד".

במשרד החינוך הסבירו לנו כי יש להבחין בין הפיקוח על מוסדות הממ"ח והמוכש"ר לבין הפיקוח על מוסדות הפטור. לדבריהם, בנוגע לממ"ח ולמוכש"ר, הנתונים העדכניים מלמדים כי מפתח הפיקוח במוסדות אלה דומה לאלה של החינוך הממלכתי - ולרוב היחס הוא של מפקח אחד ל-25-30 מוסדות (משרד החינוך אף הדגיש בפנינו שבהיערכות לשנת הלימודים הבאה, סדר הגודל צפוי להיות דומה). לא קיבלנו נתונים לגבי מוסדות הפטור, אך ממשרד החינוך נמסר לנו כי ביחס למוסדות אלה "נערכת חשיבה והכנה במסגרת תוכנית העבודה".

כך או כך, הנתונים מראים כי בניגוד לטענתו של אזולאי, מספר המפקחים על מוסדות החינוך החרדיים קטן יותר ממספר המפקחים בחינוך הממלכתי. אבל חשוב גם להתייחס למהות הפיקוח. במסמך אחר שפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה, אותו כתבו ענת בארט, אהוד שפיגל וגלעד מלאך, מוסבר שמשרות הפיקוח כוללות מפקחים כוללים; מפקחים בתחומי למידה ספציפיים (מדעים, אנגלית, מתמטיקה וכו'); ומפקחים על פעולות מוגדרות (לדוגמה פיקוח על התפתחות מקצועית של הסגל החינוכי).

מלאך ורביצקי טור-פז טוענים כי "הפיקוח של המחוז החרדי על החינוך החרדי הוא דל, וביחס למרבית המוסדות הוא מתמקד בתחום של רישוי, בטיחות וביטחון ולא בתחומים פדגוגיים. ברשת החינוך העצמאי המוסדות נמנעים מקשר עם הפיקוח בנושאים פדגוגיים ובנושאים של פיתוח והדרכה מקצועית, וברשת בני יוסף מתקיים פיקוח פדגוגי רק בחלק מן המוסדות. דווקא במוסדות המוכש"ר החרדיים האחרים הפיקוח הפדגוגי הדוק יותר. במוסדות הפטור... אין פיקוח פדגוגי כלל".

בנוסף, במסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב כי "במערכת החינוך החרדי יש כמה רבדים של פיקוח והם מתבטאים בהיבטים פורמליים, פוליטיים ופדגוגיים. במובנים מסוימים אפשר לראות חפיפה בין הפיקוח הפנימי ובין הפיקוח של המחוז החרדי במשרד החינוך, ובמובנים אחרים הם משלימים זה את זה. מציאות זו מייצרת לא פעם מתחים, והאפקטיביות של הפיקוח של המחוז החרדי מוגבלת. מצב זה נותן הסבר חלקי לפערים הניכרים במערכת בין מוסדות שרמת העשייה החינוכית בהם נמוכה, ולעיתים אולי אף לקויה ומסוכנת, לבין מוסדות אחרים שיש בהם עשייה חינוכית־פדגוגית חיובית וחשובה".

יחד עם זאת, יצוין כי במהלך השנים חל שיפור בעניין - בעיקר מאז שהוקם המחוז החרדי של משרד החינוך בראשית שנת הלימודים תשע"ד (2013-2014). כפי שמוסבר במסמך, המחוז החרדי החליף את תפקידו של האגף המוכר שאינו רשמי בפיקוח על המוסדות החרדיים. המהלך הביא ליצירת מנגנון פיקוח ישיר על חלק מבתי הספר, ומנגנון זה מתבטא בתקצוב ישיר לבית הספר ובהגדלה ניכרת של מספר המפקחים. יעדי המחוז החרדי במשרד החינוך היו: הטמעת לימוד ליבה; הקמת המסלול הממלכתי־חרדי (ממ"ח) והגדלתו; הקמת מסגרות חינוך כלליות לבנים (ישיבות תיכוניות חרדיות או חינוך טכנולוגי); הגברת השקיפות, הפיקוח והשוויון; פיקוח פדגוגי יעיל; פיקוח מינהלי תקין; הסדרת העבודה בין הרשויות המקומיות ובין מערכת החינוך החרדי. גם בדו"ח המבקר צעד זה צוין לחיוב, ונכתב שם כי אף ש"הפערים בין החינוך החרדי לבין שאר הזרמים עדיין גדולים מאוד", "הקמת המחוז החרדי וזרם החינוך הממלכתי-חרדי ופעולתם מקרבים את החינוך החרדי ליעדים פדגוגיים".

ומה באשר לטענתו השנייה של אזולאי, בדבר מספר פעולות הפיקוח שמבוצעות על מוסדות החינוך החרדיים? נתונים רלוונטיים בעניין בדו"ח המבקר, שם מתייחסים לפעולות של מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך שהוקם בפברואר 2014. המינהל נועד לתת בידי המשרד את האפשרות לביצוע בקרה על מימוש המדיניות, על השימוש במשאבים שמקצה המשרד לבתי הספר ועל ביצוע תהליכים פדגוגיים בבתי הספר. אגף הבקרה עורך בקרות רב תחומיות בכל גני הילדים ובתי הספר של מערכת החינוך. מטרות הבקרות הן להבטיח שמוסדות החינוך עומדים בסטנדרטים ובהנחיות; להפיק עבור בתי הספר משוב בונה ובו נקודות לשיפור ולשימור; ליצור עבור המשרד תמונת מצב בתחומי עניין נבחרים כבסיס לעיון מחדש במדיניותו. תוכנית הבקרות של אגף הבקרה מופצת בתחילת כל שנת לימודים למחוזות של משרד החינוך ולמנהלי בתי הספר, ויש בכך כדי לתמרץ את המחוזות ובתי הספר לבצע פעולות שיקדמו את עמידתם בדרישות.

ואולם, מהביקורת של מבקר המדינה עולה כי בעוד שבכל אחת מהשנים תשע"ז-תשע"ט (החל משנת הלימודים 2016-2017 ועד שנת הלימודים 2018-2019), ביצע אגף הבקרה מעל 340 בקרות בבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי, בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך הממלכתי-ערבי - הוא לא ביצע ולו בקרה אחת בבתי ספר חרדיים של הממ"ח ולא באלו של שתי רשתות החינוך הגדולות - החינוך העצמאי והמעיין. אף שבמאי 2019 תכנן אגף הבקרה לבצע בקרות בבתי הספר של הממ"ח, של הרשתות ושל הבעלויות האחרות, ואף הכין תוכנית שעל פיה ייבדקו 45 בתי ספר יסודיים - בפועל, אגף הבקרה ביצע ביקורת רק בכמחצית מבתי ספר השייכים לרשתות או לממ"ח (ב-27). בבתי הספר השייכים לבעלויות האחרות הוא לא ביצע בקרות כלל; הבקרות בבתי הספר של הרשתות היו מצומצמות בהיקפן לעומת הבקרות המבוצעות בבתי הספר של המגזרים שאינם חרדיים.

ולפי המבקר, גם בבקרות שכן בוצעו, לא נערכו שיחות עם מורים ועם כוח עזר פדגוגי ומנהלי (שיחות אלה הן כלי מהותי לביצוע בקרה איכותית ומהימנה). בנוסף, נמצא כי בתי הספר החרדיים שנבדקו היו בתי ספר יסודיים לבנות (או מעורבים) וכי אגף הבקרה לא בדק בתי ספר לבנים. ממסמכי אגף הבקרה עולה כי מנהלים בבתי ספר חרדיים השייכים לבעלויות השונות סירבו לשתף פעולה עם אגף הבקרה, ולכן לא בוצעה בקרה בבתי ספר אלו. במהלך החודשים יוני ויולי 2019, שלח אגף הבקרה מכתבי התראה לבתי ספר אלו וציין בהם שאי שיתוף פעולה עם הליך הבקרה עלול לגרור נקיטת צעדים חמורים בידי משרד החינוך ובכללם שלילת רישיון ושלילת תקציבים.

משרד החינוך מסר לנו כי "בין השנים תשע"ז לתשע"ט נערכו מספר בקרות בשתי רשתות החינוך החרדיות. בבתי הספר היסודיים נערכו בקרות מוסדיות, ובבתי העל יסודיים נערכו בקרות על שכר הלימוד. כמו כן, בתקופת הקורונה, משרד החינוך ערך בקרות על מוסדות החינוך החרדים, בין היתר ברשתות החינוך החרדיות ובמוסדות הממ"ח. הבקרות כללו בקרות מוסדיות ובקרות תקציב על עוזרי חינוך, צמצום פערים ותוכנית 'באים בטוב' (שיועדה לתת מענה לקשיים רגשיים וחברתיים שחווים תלמידים בצל הקורונה - י"א). בנוסף, התקיימו בקרות על שכר הלימוד במוסדות העל יסודיים ברשתות. מינהל רישוי, בקרה ואכיפה עובד כעת על תכנית הבקרות על החינוך החרדי לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, בין היתר על מוסדות הממ"חים ועל רשתות החינוך החרדיות, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים".

כלומר, גם בעניין מספר הבקרות על מוסדות החינוך, הנתונים מראים כי במוסדות החינוך החרדיים לא מבוצעות יותר בקרות מאשר במוסדות החינוך הממלכתיים.

לפני סיום, נציין כי יש סוגיות נוספות שקשורות לפיקוח על מוסדות החינוך, אליהן לא התייחסנו בהרחבה. לדוגמה, מבחני המיצ"ב. מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) הם מערכת של מבחנים וסקרים הנערכים במלואם במערכת החינוך הממלכתית ובחלקם במערכת החינוך החרדית. במתכונתם המלאה המבחנים נערכים בכיתות ה' ובכיתות ח' במקצועות האלו: מדע וטכנולוגיה, שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה ואנגלית. כמו כן, במתכונת המלאה נערכים סקרים בקרב תלמידים, מורים ומנהלים. סקרים אלה עוסקים באקלים החברתי והפדגוגי בבית הספר. מטרת המיצ"ב לספק למנהלים בבתי הספר ולמשרד החינוך מידע פדגוגי אובייקטיבי על בתי הספר הנבחנים. מידע זה ישמש לזיהוי בעיות וכשלים ולבניית תוכניות עבודה לשיפור ההוראה והאקלים בבתי הספר הנבחנים וכן לשיפור מערכת החינוך בכללותה.

לפי מבקר המדינה, במגזר החרדי מתקיימים מבחני המיצ"ב במתכונת חלקית: הם מתקיימים רק בחלק מבתי הספר, השייכים לממ"ח, למעיין, ולמוכש"ר האחר. הם נערכים רק בכיתות ה' ורק במקצועות עברית ומתמטיקה. המוסדות המלמדים את מרבית החינוך החרדי - החינוך העצמאי ומוסדות "הפטור" - מתנגדים להשתתפות בהם, ולפיכך תוצאות מבחני המיצ"ב אינן משקפות את כל המגזר.

מטעמו של ח"כ ינון אזולאי לא נמסרה תגובה.

לסיכום: שיעור המפקחים על כלל מוסדות החינוך החרדיים נמוך מזה שעל מוסדות החינוך הממלכתיים - והנתונים הרשמיים מצביעים על כך שמספר הבקרות שבוצעו במוסדות החינוך החרדיים נמוך משמעותית ממספר הבקרות שבוצעו במוסדות החינוך הממלכתיים. לכן דבריו של אזולאי לא נכונים.

ההתייחסות המלאה של משרד החינוך: "על פי חוק הפיקוח נערכות בקרות לפי תכנית עבודה בכל בתי הספר בארץ, בין היתר גם בבתי הספר החרדים. מפתח הפיקוח (היחס בין מספר המפקחים למספר המוסדות) משתנה בין אזורים ומרחקים גאוגרפיים ובהתאם לצורך ולרמת הפיקוח בשכבות הגיל השונות.

"בנוסף לפיקוח הכולל, קיימים במחוז החרדי תקני פיקוח מקצועיים המיועדים למקצועות הליב"ה , ביקור סדיר, שח"ר, חברה ונוער ועוד. בחינוך הממלכתי בבתי הספר היסודיים היחס הוא של מפקח אחד ל-25-30 בתי הספר כמו גם בחינוך החרדי בקרב המוכש"ר והממ"ח (ללא מוסדות הפטור). יצוין, כי בהיערכות לקראת שנת הלימודים הבאה, תשפ"ה סדר הגודל צפוי להיות דומה. ביחס למוסדות הפטור נערכת חשיבה והכנה במסגרת תכנית העבודה.

"באשר לנושא הבקרה, יצוין, כי בין השנים תשע"ז לתשע"ט נערכו מספר בקרות בשתי רשתות החינוך החרדיות. בבתי הספר היסודיים נערכו בקרות מוסדיות, ובבתי העל יסודיים נערכו בקרות על שכר הלימוד. כמו כן, בתקופת הקורונה, משרד החינוך ערך בקרות על מוסדות החינוך החרדים, בין היתר ברשתות החינוך החרדיות ובמוסדות הממ"ח. הבקרות כללו בקרות מוסדיות ובקרות תקציב על עוזרי חינוך, צמצום פערים ותוכנית 'באים בטוב'. בנוסף, התקיימו בקרות על שכר הלימוד במוסדות העל יסודיים ברשתות.

"מינהל רישוי, בקרה ואכיפה עובד כעת על תכנית הבקרות על החינוך החרדי לשנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, בין היתר על מוסדות הממ"חים ועל רשתות החינוך החרדיות, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים".