איך נקבע שער הדולר וכיצד מתנהל המסחר בו לאורך היום?

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, עונה על שאלת השבוע 

הטלטלות החברתיות הפוליטית והביטחוניות שפוקדות את ישראל בשנה וחצי האחרונות גררו תנודות חדות בשער הדולר־שקל. עם פרוץ המלחמה, שער הדולר הגיע לשיא של יותר מעשור עם מחיר של 4.08 שקלים לדולר. השקל התחזק משמעותית מאז, אך שוק המט"ח עדיין נסחר בעצבנות ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על המשק. נזכיר כי שער הדולר־שקל הוא אחד הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הכלכלה הישראלית, עם נגיעה כמעט בכל תחום במשק, החל ממדיניות הריבית של בנק ישראל, דרך השקעות בשוק ההון ועד למחירי המזון בסופר. אבל איך בכלל מתנהל המסחר באחד האינדקטורים החשובים בכלכלה הישראלית? וכיצד נקבע שער הדולר שקל?

● מהבינלאומי לבעלי השליטה בבנק: התפקיד החדש של ברבר-צדיק
● מוורן באפט ועד ביל אקמן: השינויים בתיקי ההשקעה של השחקנים הגדולים בוול סטריט  

איך נקבע שער הדולר?

קובי לוי ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי אומר לגלובס כי יש לקחת צעד אחד אחורה כאשר מנסים להבין את שערי החליפין בשוק המטבעות. "לאורך זמן השחקנים העיקריים בשוק המט"ח הן חברות בינלאומיות, אשר קונות במטבע אחד ומוכרות את התוצר שלהן במטבע אחר". לוי משתמש בדוגמה: חברה ישראלית שעיקר פעילותה הוא ייצוא שירותים או מוצרים לחו"ל. החברה הזו מייצרת בארץ, כלומר משלמת לעובדים בשקלים, מסים בשקלים והוצאות נוספות, אבל את התוצרת היא מוכרת לעולם והתקבולים שלה הם במט"ח, לכן, היא נדרשת להמיר את הכסף שהיא מקבלת לשקלים - כלומר, לקנות שקלים.

את הליך ההמרה עצמו היא מבצעת מול הבנק, שמוכר לה שקלים בעבור המטבע הזר שברשותה. כך, למעשה החברה מגדילה את הביקוש לשקל ותומכת בהתחזקות שלו. לוי מסביר כי זה הבסיס של שוק המט"ח. "ככל שיש יותר חברות שמוכרות מטבע חוץ, ופחות קונות מטבע חוץ, אז יש לחצים לתיסוף של המטבע המקומי". שער החליפין היציג, אותו מפרסם בנק ישראל בימים שני־שישי, הוא למעשה שיקוף של מחירי המטבעות בבנקים. הוא נקבע באמצעות דגימה אקראית של שערי החליפין במערכת הבנקאית בשעות הצהריים ומחושב על בסיס שער האמצע של הבנקים שנדגמו.

נציין כי המסחר במט"ח מתבצע דרך מסחר בדולר. המרה לכל מטבע אחר, כמו האירו או היין, נעשית באמצעות המרה לדולרים, ולאחר מכן למטבע המבוקש.

מהמוסדיים ועד הספקולנטים: מה מניע את השוק?

נוסף לשחקני הכלכלה הריאלית, לוי מציין גם פעילויות נוספות שמשפיעות על שער המטבע, "סוג אחד של השקעה הוא השקעה ישירה של חברות בינלאומיות, שרוכשות חברות בישראל, כמו למשל מכירת מלאנוקס לאנבידיה בזמנו, או השקעה של קרנות הון סיכון גלובליות בסטארט־אפים מקומיים. פעולות אלה מכניסות כסף לישראל, שחלקו או כולו מומר לשקלים, ומחזקות את השקל".

בנוסף, גם הגופים המוסדיים, אלה שמנהלים את כספי הציבור כמו חברות הפנסיה, משפיעים על שער המטבע. אלו, נדרשים להגביל את החשיפה שלהם לשוק המקומי והעולמי, ולכן באופן תדיר רוכשים ומוכרים נכסים בארץ ובעולם. עיקר הפעילות זו אינה ספקולטיבית, אלא נובעת מצורך בהתאמה בין מטבע הנכסים למטבע ההתחייבויות ומשפיעה על שוק המט"ח.

אבל יש גם סוג אחר של סוחרים שלוחצים על שערי המטבע - הספקולנטים. "מדובר בשחקנים הפועלים בשוק על מנת לייצר רווח בפרקי זמן קצרים תוך ניצול עיוותים שונים בשוק, שנובעים למשל מפערים זמניים בין היצע וביקוש".

השחקן החזק: בנק ישראל

אך השחקן החזק ביותר בשוק המט"ח הוא כנראה בנק ישראל. לוי מזכיר אמירה המיוחסת לנגיד בנק ישראל בעבר, סטנלי פישר: "'אין מדינה עם כלכלה פורחת ומטבע חלש'. כלכלת ישראל חזקה, ולכן בשנים האחרונות השקל התחזק. לאורך השנים 2007־2023 בנק ישראל רכש מט"ח, במטרה להאט את קצב התיסוף של השקל". כיום, הבנק המרכזי פועל בכיוון ההפוך, ועם פרוץ המלחמה החל למכור דולרים במטרה לחזק את המטבע המקומי. "השילוב בין יתרות המט"ח הגבוהות, להכרזה מהירה ונחושה של בנק ישראל להקצאת חלק מהן לטובת ייצוב שער החליפין, השיגו את המטרה של ייצוב השווקים הפיננסים בכלל ושוק המט"ח בפרט, תוך שימוש מינימלי בכלי היתרות".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם