הסיכויים שתיפתח חקירה פלילית נגד מירי רגב, ואיך השרה נערכת?

התנהלות שרת התחבורה ואנשיה עלולה להיחקר במישור הפלילי • בזמן שהיועמ"שית מקיימת שיח עם ראשי מערכת האכיפה, רגב שכרה את שירותיו של עו"ד עמית חדד - ששלח מכתב התראה לפני תביעה • וגם: משרד התחבורה עשוי להיקלע לתסבוכת במישור המינהלי

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

מאז פורסם תחקיר "המקור" עולה השאלה אם התנהלותם של מירי רגב ואנשיה תוביל לחקירה פלילית. התחקיר מניח על פני הדברים ראיות לכאורה למעשים שעלולים לעלות כדי מרמה והפרת אמונים. הצגת החלטות כאילו התקבלו על דעתו של גורם מקצועי כאשר ההפך הוא הנכון, כפי שנטען בתחקיר, והכרעות הרות־גורל המתורגמות לתקציבים ולחיי אדם שהתקבלו לכאורה בשל ההון הפוליטי הפרטי שתוכל השרה להפיק מהן וללא קשר לצרכים בשטח - עשויים להיות פליליים, אם אירעו. כמה הערות. 

רגב אשמה, אבל איפה היו שומרי הסף?
פרשנות | לנהל 40 מיליארד שקל בשנה? למירי רגב אסור להישאר בתפקיד אפילו עוד יום אחד
מהמוסד ועד ראשי ערים: במדינת ישראל כל אחד יכול לבקש לעצמו תחנת רכבת

לא הכול הוכחש

בשלב זה,בוחנת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, את השאלה אם יש מקום לפתוח בחקירה או בבדיקה. כרגע מתקיים שיח של כלל הגורמים הרלוונטיים, המונים, פרט ליועמ"שית, את פרקליט המדינה עמית איסמן והמשטרה.

בינתיים שכרה רגב את שירותיו של עו"ד עמית חדד, על־פי הודעתה כדי לבחון הגשת תביעת לשון הרע כלפי ערוץ רשת 13, ומכתב התראה כאמור אכן נשלח מטעמה. בתמצית, רגב טוענת כי התחקיר מסולף ושקרי; וכי ראש המטה שלה, יהונתן יהוסף, המתראיין בכתבה, גנב מסמכים מהמשרד ואף המציא כאלה - למשל את זה הנוגע לשיטה שבה מתעדפת רגב ראשי רשויות, שכונתה בתחקיר "רמזור".

"מרשתנו אינה מכירה את הדפים שהצגתם בתוכנית", נכתב. "בדיקה במשרד מעלה כי אכן קיימות טבלאות פיקוח ומעקב שמטרתן לאפשר פיקוח אפקטיבי ויעיל על הפניות השונות, וטבלאות אלה אף כוללות צבעים, אך אין בהן רמז או קשר לזיקה או תמיכה פוליטית. להפך. הצבעים עוסקים בשאלה מי הגורם המטפל, מה סטטוס הטיפול וכיוצא בכך. שום דבר שקשור לתיעדוף רשות על בסיס זיקה או קשר פוליטי", נטען.

כן נטענו טענות קונקרטיות כלפי ההחלטות שנזכרו בתחקיר, ביחס לכביש 40, לעמק הירדן, לערד, לבית שמש, לנתיבות ולבני ראם, וצוין כי מאז כניסת השרה לתפקיד, משרד התחבורה תקצב עשרות פרויקטים ללא קשר לזיקתן הפוליטית של הרשויות השונות, "אלא בהתאם לעמדות גורמי המקצוע ומדיניות המשרד".

יצוין כי לא כל חלקי התחקיר הוכחשו במכתב. כך למשל הטענה כי סיכומים של השרה רגב שונו כך שייכתב בהם כי החלטות התקבלו על דעת הדרג המקצועי גם כאשר אירע אחרת, לא מקבלת מענה במכתב.

לא רק רגב בסיכון

ייתכן כי משרדו של עו"ד חדד אכן נשכר למען הגשתה של תביעת דיבה. הליך שכזה צפוי להיות מעניין למדי, אם ייצא לפועל, וניתן יהיה לזמן בו עדים רבים - ממשרד התחבורה, מהרשויות וממרכז הליכוד, שישפכו אור על הנעשה בין כותליו של משרד התשתיות הגדול בישראל. אולם יותר משחדד מטפל בלשון הרע, הוא ידוע בשל תחום משפטי אחר - צווארון לבן. יש לו גם לקוח מפורסם אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

רגב היא לא היחידה שמצויה לכאורה בסיכון בעקבות התחקיר. על פני הדברים, מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מצוי אף הוא תחת עננה. ראש המטה לשעבר של השרה, יהוסף, שהתייצב מול המצלמות, עשוי גם הוא להידרש למסור תשובות. במכתב ההתראה לפני נקיטה בהליכים ששלחה רגב, היא טוענת לגניבתם של מסמכים, לבדיה של אחרים וליצירת מצגי שווא. צריך יהיה לברר כמובן את מהימנותם של המסמכים שהוצגו בתחקיר, ויהוסף יצטרך להוכיח כי לא בדה אותם.

אם יתברר כי הדברים שעליהם הצביע התחקיר נכונים, זה יהיה הרגע של הרשויות להחליט כיצד הן מתעדפות את המלחמה למען מינהל תקין וטוהר מידות. המחוקק הקנה הגנה לחושפי שחיתויות, והפרקטיקה מקנה להם הסדרי טיעון במקרים מתאימים. מה יקרה הפעם?

המישור המינהלי

כך או אחרת, גם מבלי להמתין להחלטות בזירה הפלילית, שעשויות לקחת זמן, לכאן או לכאן, ישנו אירוע משפטי נוסף ומעניין לא פחות שצפוי לבעור בעקבות פרסום התחקיר - המישור המינהלי.

המשפט המינהלי, שבוחן החלטות של רשויות המדינה, מסתכל גם על התוכן שלהן וגם על האופן שבו התקבלו. במקרים שפירט ראש המטה של רגב, אין לכאורה שום צורך להיזקק לעילת הסבירות החבוטה כדי להביא לביטולן של ההחלטות שהתקבלו, הגם שאחדות מהן נראות על פני הדברים לא סבירות. ישנה שורה של החלטות שאושרו במשרד התחבורה, ושאם התשתית שהונחה בתחקיר מהימנה, ניתן יהיה לפסול מחמת שיקולים זרים, מניעים זרים ומשוא־פנים ואף משום אפליה.

השאלה אם מניע זר להחלטה הוא שהביא לה, או אף עשוי היה להביא לה, מספיקים כדי לפסול החלטה מינהלית. כלומר, גם חשש שלא מומש יכול להביא לפסילה של החלטה - קל וחומר אם שיקול שלא ממן העניין אכן להביא להטיית ההחלטה.

אגב, גם לגבי החלטה שלא התקבלה ניתן לדרוש כי תיבחן שוב - ואף תתקבל. כך למשל רשות שלא נחתם עמה הסכם, או שהוחלט שלא לבצע בה פרויקט תשתיתי, יכולה לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד ההחלטה בשל אפליה כלפיה. וכך גם הדין לגבי החלטות שכן התקבלו - להפסיק עבודות במושב, להקים כביש שהתעדוף להקמתו נמוך וכיוצא בכך. 

*** חזקת החפות: יודגש כי לא נפתחה בשלב זה שום בדיקה בעקבות ממצאי התחקיר. המוזכרים בכתבה אינם בגדר חשודים, ועומדת להם חזקת החפות.