פאראגון | בלעדי

חברת הסייבר של מפקד 8200 לשעבר ואהוד ברק בדרך לאקזיט. ממה מוטרדת הרוכשת?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • לגלובס נודע כי פאראגון, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית, מנהלת משא ומתן למכירת השליטה בה בתמורה לסכום שנע בין 700 מיליון דולר ל-1.1 מיליארד דולר • העסקה מהדהדת את רכישת NSO על־ידי פרנסיסקו פרטנרס. מדוע הרוכשת חוששת מרגע אישור העסקה?

אהוד ברק / צילום: איל יצהר
אהוד ברק / צילום: איל יצהר

קרן הון פרטית אמריקאית שמחזיקה בחברות ביטחוניות מנהלת בימים אלה משא ומתן לרכישת השליטה בחברת הסייבר ההתקפי פאראגון (Paragon) ממגדל בנק דיסקונט בתל אביב, שהוקמה ומנוהלת על ידי מפקד 8200 לשעבר תא"ל במיל' אהוד שניאורסון. בין בעלי המניות בחברה, גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שמחזיק, לפי ההערכה, באחוזים בודדים ממניות החברה. עם זאת, גם אחוזים אלה עשויים להזרים לכיסו של ברק מיליוני דולרים רבים: לגלובס נודע כי בין הצדדים בעסקה מתנהל משא ומתן המשקף לחברה שווי של מעל למיליארד דולר, וכי הסכום שתקבל הקרן האמריקאית תמורת השליטה בו נע במשא ומתן בין 700 מיליון דולר ל-1.1 מיליארד דולר.

ממשרד עורכי הדין ועד אתר מדלן: למה יש כל־כך הרבה מתקפות סייבר?
ישראל מתגייסת | עד כמה מתקפות הסייבר במלחמה קשורות ל־AI? הדעות בענף חלוקות
פורטפוליו | הוא התחיל כנהג לימוזינה ופועל בניין. היום חברת הסייבר שהוא מנהל בדרך להנפקה

אלא שבימים האחרונים, הושמעו חששות מצדה של הרוכשת האמריקאית האפשרית כי העסקה תגיע לפתחה של הממשלה, שכן פאראגון היא חברה הנמצאת תחת פיקוח משרד הביטחון. אם וכאשר הדבר יקרה, החשש הוא כי בדרג המדיני ייטו שלא לאשר את העסקה ממניעים פוליטיים, בשל היריבות הפוליטית עם ברק. בזמן המשא ומתן על מכירת החברה המתחרה NSO, חברת הסייבר ההתקפי מהרצליה, בידי L3 האמריקאית, הגיעה העסקה בסופו של דבר לפתחם של גורמים בממשלה בשל שיקולים ביטחוניים. לפי החוק, עסקת מכירה של חברת נשק או סייבר התקפי המוכרת מוצרים באישור אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון (אפ"י), מחויבת באישור המשרד, ולעיתים הדבר עולה גם לדרגים הפוליטיים.

מבנה העסקה מורכב ממרכיב שווה של מזומן, השקעה ישירה בחברה ועוד סכום שאמור להגיע לידיהם של בעלי המניות, בהתאם לעמידה באבני דרך. לדוגמה, אם תיחתם העסקה בסכום של 900 מיליון דולר, 300 מיליון דולר ממנה אמורים להגיע במזומן לידי בעלי המניות: המייסדים שניאורסון, נוריק ובוגודלוב, ראש הממשלה לשעבר ברק, וכן קרנות ההון סיכון באטרי האמריקאית ורד דוט הישראלית של המשקיע הוותיק יורם אורון; 300 מיליון נוספים יושקעו בקופת החברה, ועוד 300 מיליון עשויים להגיע לאחר מספר שנים, בהתאם לעמידה ביעדים שהוגדרו מראש.

השתלטות הקרן האמריקאית על פאראגון מהדהדת עסקאות סייבר דומות שנערכו בישראל בשנים האחרונות: בעבר, החזיקה קרן ההון הפרטית פרנסיסקו פרטנרס בשליטה ב-NSO, וקרן אינסייט רכשה את השליטה בארמיס, שהיא חברת סייבר הגנתי ואיננה עוסקת בתקיפה באמצעות תוכנות סוסים טרויאנים. ערן גורב, שותף בפרנסיסקו פרטנרס ובעברו מנכ"ל NSO, השקיע בפאראגון עם הקמת החברה. עם זאת, גורב לא ייהנה מאקזיט אם תצא העסקה אל הפועל, כיוון שהוא הספיק למכור את מניותיו לפני שנים.

הסנקציות שמכווצות את הסייבר ההתקפי הישראלי

פאראגון היא חברת סייבר התקפי שהוקמה לפני כחמש שנים על־ידי מפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון ויוצאי היחידה עידן נוריק ואיגור בוגודלוב, ובהשתתפות פעילה של ברק כמשקיע. החברה מתרחקת מעיני הציבור, מסרבת לשוחח עם התקשורת ואף אינה מחזיקה אתר אינטרנט.

בעבר, חשף גלובס את דרך הפעולה של החברה: פאראגון פיתחה תוכנת סוס טרויאני בשם "גרפיט", המסוגלת לדלות מידע מודיעיני מתוך אפליקציות שיחה מוצפנות, כמו וואטסאפ, פייסבוק מסנג'ר, סיגנל או טלגרם. בשונה מחברות סייבר התקפי אחרות, דוגמת NSO וקנדירו - היא הוקמה במימון אמריקאי מלכתחילה, על־מנת לפעול ב-34 מדינות דמוקרטיות בלבד, בתיאום עם רשויות ביטחוניות ועם המערכת המשפטית המקומית, ולעשות שימוש מינימלי בחדירה לפרטיות.

בניגוד לתוכנת פגסוס, היא איננה מצלמת את המשתמש ממצלמת הטלפון שלו, וככל שנודע, היא איננה משתמשת במיקרופון של הטלפון, אלא מסתפקת בהקלטה של שיחות קוליות באפליקציות הצ'ט. החברה החלה למכור את מוצריה בארה"ב, ככל הנראה, רק לפני כשנתיים; בין לקוחותיה, גם המנהל לאכיפת הסמים (DEA) האמריקאי ורשויות ביטחון בסינגפור, שם, על־פי הדיווח באתר Intelligence Online, היא מחליפה טכנולוגיות של חברות ישראליות שנכנסו לרשימה השחורה בארה"ב.

אהוד שניאורסון, מייסד פאראגון / צילום: חן גלילי - יח''צ
 אהוד שניאורסון, מייסד פאראגון / צילום: חן גלילי - יח''צ

אם תימכר החברה לידיים אמריקאיות, תהיה זו מכה נוספת לתעשיית הסייבר ההתקפי הישראלית, הסובלת מסנקציות מצדה של ארה"ב ומהגבלות מכירה משמעותיות שנועדו להצר את רגליהן של החברות הישראליות. בעבר, דיווח גלובס על סגירת החברות נמסיס וקוואדרים שפעלו בתחום. ישראלים רבים שעבדו תחת החברות הבולטות בארץ בחרו לעזוב את התחום, או להגר לאירופה או לאיחוד האמירויות ולעבוד עבור חברות סייבר התקפי זרות, כמו אינטלקסה של מפקד 81 לשעבר, טל דיליאן או דארק מאטר. רבים חוששים כי דעיכה של תעשיית הסייבר ההתקפי הישראלית תפגע ביכולותיה של המדינה, הנעזרת לעיתים בשירותי החברות, לעקוב אחר חשודים בטרור ולהשיג מודיעין חשוב.

פאראגון לא הגיבה לפניות גלובס.