הנחתים של ארה"ב ושל הפיליפינים הגיעו בגלים אל האי הקטן הזה, במרחק של כמעט 100 מייל מן הקצה הדרומי של טייוואן. מחלקה של לוחמים, האוחזים ברובים אוטומטיים ובמקלעים, זינקה ממסוקי בלאק הוק ותפסה עמדות מסביב לשדה התעופה. מסוקי צ'ינוק הורידו עוד עשרות אנשים בתוך מערבולת של אוויר חם ואבק. הם פרקו פחי דלק, שקים של ארוחות מוכנות לאכילה ומארזים של ציוד רפואי, רחפנים קטנים וציוד תקשורת לווייני - כל מה שהם יצטרכו לשהות של שלושה ימים.
● פרויקט מיוחד | הגזרה של סין וטייוואן מתחממת. האם זו תהיה המלחמה הבאה?
● פרויקט מיוחד | המים במצרי טייוואן מתחממים שוב: סין מגבירה את הלחץ על המדינה המשוסעת
אם היו ממשיכים לנסוע צפונה, הם היו מגיעים לטייוואן בתוך פחות משעה.
זה היה תרגיל צבאי. ברובים לא הייתה תחמושת ובמשגר הג'אוולין לא היו טילים. אך הנחתים התאמנו לקראת סכסוך בעולם האמיתי, ועבדו על שכלול של אסטרטגיה שהם רואים בה קריטית ללחימה נגד סין בסביבה שלה עצמה - משרשרות האיים הקרובות אליה.
השטח הזה אמור להיות תחום המומחיות שלהם. הם שייכים לגדוד החופים השלישי של הנחתים, שהוקם לפני שנתיים כחלק מתכנון גורף מחדש, שנועד להכין את חיל הנחתים האמריקני טוב יותר ליריבות בין מעצמות, לאחר עשרות שנים של לחימה בעיראק ובאפגניסטן. הוול סטריט ג'ורנל טס איתם לאי איטבייט (Itbayat), מרחק של 90 דקות במסוק מהאי הפיליפיני הגדול הקרוב ביותר, ודילג בין האיים לאתרים צבאיים פיליפינים מרוחקים, שמהם הם פעלו במהלך התרגילים.
בעימות צבאי היו הנחתים הללו נעים קדימה, רחוק ומהר ככל האפשר, עם טילים ומכ"מים. הם היו מתפרשים בקבוצות קטנות על פני איים וקווי חוף. לאחר מכן, היו ממשיכים לנוע כדי שהטילים, החיישנים והרחפנים של סין לא ימצאו אותם.
היריב יצטרך "להשקיע הרבה מאוד משאבים כדי להבין איפה אנחנו ומה אנחנו עושים", אמר קולונל ג'ון ליהן, מפקד כוח של 2,500 לוחמים שבסיסו בהוואי. "אנחנו מסבכים את קבלת ההחלטות שלו". בפועל, אין זה פשוט כל כך.
פעולה במקומות מרוחקים המציבים תנאים קשים כרוכה בבעיות רבות. בחלק מן האיים יש מסלולי המראה גדולים, אך באחרים יש רק משטחי מסוקים קטנים. אזורי חוף מרוחקים לא תמיד מקושרים על ידי כבישים רחבים דיים לשנע בהם מערכות מכ"ם וסוללות טילים. הנחתים זקוקים לספינות קטנות כדי לתמרן, אך אין בידיהם כאלה.
במלחמה, יהיו איומים בכל מקום, והם יקשו על העברת אספקה. לסין יש ארסנל אדיר של טילים, כמו גם כטב"מים מכל הצורות והגדלים. ויש לה יתרון: לחימה באזור שהיא מחשיבה כחצר האחורית שלה, בסמוך לצי הימי שלה, לבסיסים צבאיים ולרשת מעקב ענפה.
חלק מהמטרה של הנחתים היא לעכב את סין בשלבים המוקדמים של הלחימה, ולקנות זמן לטובת כניסה של כוחות אמריקאיים נוספים למקום. מהקו הקדמי, הם יקבלו תמונת תקריב של מרחב הקרב באמצעות חיישנים וכטב"מים, ויירו טילים כדי להשמיד ספינות סיניות או כדי לשלוח נתוני מטרות אל מטוסי קרב או אל ספינות של ארה"ב ובעלות הברית.
הכוחות יגבו "מס" אדיר מרשת הביון של סין
היחידות הקטנות והזריזות הללו ישמשו כחיל פרשים חופי של המאה ה-21, הסביר בנג'מין ג'נסן, עמית בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון (CSIS), המלמד באוניברסיטת חיל הנחתים של ארה"ב. "המקרה האידיאלי הוא כאשר הכוחות הגמישים האלה זורמים למעלה ולמטה בשרשרת האיים הראשונה, ואז הם כל הזמן מאלצים את [סין] לחפש אותך", אמר, והתייחס לשטח המשתרע בין יפן לטייוואן, צפון הפיליפינים וים סין הדרומי. זה יגבה "מס" אדיר מרשת הביון של סין, אמר.
"כל חיישן שסין מגייסת כדי לחפש כוח חופי של חיל הנחתים, הוא חיישן שלא מחפש מטרה אחרת", אמר ג'נסן. "אנחנו רוצים שהם ייצאו למרדפי שווא". כדי לעשות זאת, הנחתים האלה צריכים לרבע כמה מעגלים. לנסוע בלי ציוד רב, אך עדיין להיות קטלניים. לפרוס מזון, דלק וטילים על פני שרשרות איים רחבות ידיים. לאסוף כמויות של מידע על תנועות האויב מבלי למסור מידע משלהם. ולעשות את כל זה קרוב לסין, שם די בהפעלת רדיו או רדאר כדי להפוך אותם למטרה.
במהלך השנתיים האחרונות התאמן הגדוד החופי השלישי של הנחתים באיי הוואי, ערך הדמיית לחימה בקליפורניה ונסע לפיליפינים ארבע פעמים. הם מתאמנים על טקטיקות שיאפשרו להם לתקשר ביניהם אך להישאר מוסתרים, למשל באמצעות יצירת רעש רב בספקטרום האלקטרומגנטי כדי לבלבל את כוחות האויב, או כדי למשוך תשומת לב להיבטים שונים של המערך.
מדפי שרתים מוחלפים בציוד בגודל של מחשבים ניידים, ומדפסות תלת ממד מייצרות חלקי חילוף לתיקונים. "אנחנו משכללים ללא הרף את האיזון בין קלות הציוד שניתן לקחת לשם, כדי להפחית את הנטל הלוגיסטי, לבין היכולת שלו להתאים לקרב ולהיות אמין", אמר ליהן.
"אין תחליף להצבת נחת בשטח כדי שיבדוק אותו"
במהלך התרגילים האחרונים, שנערכו בסוף אפריל ותחילת מאי, טסו כמה צוותים קטנים לשלושה איים זעירים, הפזורים לרוחב מצר לוזון האסטרטגי. נוכחותם אותתה על כך שהנחתים לוחמי-האיים יוצאים עם בני בריתם אל המקומות שמהם הם עשויים, יום אחד, להילחם בכוחות סיניים.
"אנחנו מבצעים הערכות של האיים כל הזמן", אמר סגן הקולונל מארק אדגר, שעזר לפקח על התרגילים. "מעריכים הכול, החל ממסלולי ההמראה האלה, דרך הנמל ועד החוף, ואת הדרכים שבהן אפשר להיעזר בהם". הם עקבו אחר כמויות הדלק שהם שורפים. הם הנחיתו מסוקים על שדות, או "אתרי נחיתה מאולתרים". הם טיהרו מי נחל באמצעות מערכת ניידת.
במשך שלושה ימים באיטבייט, ביתם של 3,000 אזרחים, חנו הנחתים בבניין נטוש ליד מסלול ההמראה. הם שלחו סיורים אל העיירה המקומית, שתהווה מקור פוטנציאלי למזון ומים בעת משבר, ואל הנמלים. הם מדדו כבישים וגשרים כדי להבין אילו כלי רכב הם יכולים להביא, והגיעו עד לצפון האי, הפונה לטייוואן, לצורך עריכת תצפיות מקרוב.
צוות אחר המשיך אל Mavulis, שטח זעיר בגבול הצפוני של הפיליפינים, רק 88 מייל מטייוואן. הם התחברו ליחידת הסבב הקטנה של הצבא הפיליפיני - שבו לא מתגוררים אזרחים - והלכו לדוג איתם. בתכנון לקראת המסע הם למדו שהם אינם יכולים להנחית מטוסי בל-בואינג V-22 אוספריי על האי. בסיורים הם גילו ששבילים הרריים, שבתמונות לווין נראו כניתנים להליכה, למעשה אינם כאלה.
"אין תחליף להצבת נחת בשטח כדי שיבדוק אותו", אמר אדגר. "למדנו הכי הרבה מהדבר שאנחנו מכנים סיור היכרות פיזי: שזה פשוט להיות שם, לראות את זה, לצלם את זה, להבין את זה".
הם גם לומדים מה הדבר שהם באמת צריכים, אך אין להם: ספינות שיעבירו את הנחתים ואת הציוד שלהם בין איים, או מנקודה אחת על החוף לאחרת. בלעדיהן, הנחתים מוגבלים על ידי שטח טרשי, גשרים קטנים וכבישים צרים. הם גם תלויים במסוקים, שהם גלויים יותר ונושאים מטענים קטנים יותר. התוכניות לייצור הספינות מתעכבות, והבנייה טרם החלה.
"בועת ההגנה" תקשה על אספקת הטילים
גדודי החופים מתמודדים עם שתי בעיות, אמר מארק קנסיאן, קולונל לשעבר בחיל הנחתים. ראשית, יהיה קשה לחדש את אספקת הטילים במקומות עם תנאי שטח קשים בתוך "בועת ההגנה" של סין בעת לחימה. קנסיאן, שניהל בשנה שעברה משחק מלחמה שכלל נחתים לוחמי-איים, אמר שהסיכון הוא שאחרי כמה תקיפות יעילות, הטילים ייגמרו.
המכשול השני שהוא ציין היה הגישה. מנילה ככל הנראה תקבל בברכה את הנחתים אם יפרוץ קרב בים סין הדרומי, שם היא מתמודדת עם איומים ישירים מבייג'ינג. אך הוודאות שתעשה את אותו הדבר כדי לעזור לארה"ב להדוף מתקפה סינית על טייוואן היא קטנה בהרבה.
לנחתים יש שני גדודי חופים, אחד בהוואי ואחד באוקינאווה, יפן. גדוד שלישי נמצא בהמתנה. קנסיאן הסביר כי היעילות הרבה ביותר של הנחתים תושג אם הם כבר יהיו בעמדה בזמן שבו יפרצו הפעולות העוינות. לגדוד הממוקם ביפן יהיה יתרון, משום שחייליו יוכלו לנוע לאורך איי ריוקיו, המשתרעים מדרום-מערב לטייוואן. ייתכן שהנחתים מהוואי ייאלצו להיכנס באמצעות לחימה.
הגדוד הזה, הממוקם ביפן, מבלה זמן רב יותר בפיליפינים. הם הגיעו באפריל לצורך תרגילים, הנקראים Balikatan, שהסתיימו לאחרונה, ויישארו שם עד יוני, אז ישתתפו בסט תרגילים נוסף. רבים מהם יצברו עד חמישה חודשים בפיליפינים מתוך 14 החודשים האחרונים. זה מגדיל את הסיכוי שהם יהיו בסביבה אם יפרוץ משבר.
מחזיקים רגל בדלת כדי שלא תיסגר בפני הכוחות
הברית בין מנילה לוושינגטון חזקה מכפי שהייתה בעשורים האחרונים. לארה"ב אין בסיסים במדינה, אך יש לה הסכם המעניק לה גישה לאתרים צבאיים פיליפינים כדי לשדרג מתקנים המצויים בהם. בשנה שעברה חתמה וושינגטון על הסכם שירחיב את הגישה הזו לארבעה אתרים נוספים, לכדי תשעה בסך הכול.
אם סין תקדם פלישה לטייוואן, הכוחות האמריקאים ירצו להעביר כמה מטוסי קרב אמריקניים לאתרים אלה. הרעיון יהיה לפזר מטוסים אמריקניים על פני מערך בסיסים ואפילו שדות תעופה אזרחיים באזור, כדי להקשות על סין להתמקד בהם ולספק לארה"ב דרכים שונות לתקיפה, אמרה בקה וסר, עמיתה בכירה ב"מרכז לביטחון אמריקני חדש" המנהל משחקי מלחמה.
בינתיים, גדודי החופים של הנחתים ינועו כדי לנסות לבלום את הצי הסיני בתוך שרשרת האיים הראשונה, אמרה וסר. כלומר, עליהם למנוע מהסינים לעבור אל מחוץ לשרשרת האיים הראשונה ולאיים על כוחות אמריקניים שתוקפים מאחור. מטרת הנחתים תהיה גם להתמודד עם אסטרטגיית "מניעת הגישה" של סין, שמטרתה לנעול את האזור כך שיהיה מסוכן מדי עבור ארה"ב להתקרב אל טייוואן.
"אנחנו מחזיקים את הרגל שלנו בדלת, כדי שלא יהיה ניתן לסגור אותה בפני שארית הכוח המשותף, והדבר עלול להעמיד אותנו בסיכון," אמר סגן הקולונל ג'יימס ארנולד, המוביל את כוח הלוחמה האווירית של גדוד החופים השלישי של הנחתים. "לכן אנחנו עובדים באופן יומיומי על טקטיקות שיאפשרו לנו לעשות זאת בצורה אפקטיבית והישרדותית".