המטב"ח של הנגב המערבי: הושק מרכז חדש לחיזוק היזמות באזור

בנגב המערבי, שנפגע וממשיך להיפגע קשות במלחמת "חרבות ברזל", הושק השבוע מרכז טכנולוגי לביטחון ולחוסן (המטב"ח), במטרה לחזק את היזמות והחדשנות הטכנולוגית בנגב.

● ישראל מתגייסת | העצה של מומחה מיתוג המדינות לישראל: יותר מעשים, פחות הסברה 
● ישראל מתגייסת | בזמן שקמפוסים רבים הפכו זירה עוינת לישראל, יש מי שמייצר שיתופי־פעולה
● ישראל מתגייסת | איך מסייעים לבני משפחה של חטופים להתמודד עם הקושי הנפשי

המטב"ח, שהושק במכללה האקדמית ספיר, יחזיק משרדים בשדרות, באופקים ובשער הנגב, במטרה להגיע להשפעה כלל־אזורית. בין הגורמים הרבים המעורבים בהשקתו נמנים שלושה משרדי ממשלה, רשות החדשנות, אשכול רשויות נגב מערבי ומרכז החוסן הבינלאומי בשדרות.

"המרכז צפוי לשמש כמנוע צמיחה משמעותי בנגב המערבי" אומר אבי יריב, מנכ"ל המרכז. "זה חשוב במיוחד בזמנים אלו, שבהם ישראל נמצאת באחת מהתקופות הקשות שידעה במשך כל שנות קיומה. דווקא במקום שקיבל מכה אנושה ועדיין סובל מטראומה, חובה להשקיע ולדאוג לתעסוקה ולייצוא משמעותי, שיניע את הכלכלה הישראלית קדימה".

"מאזן המשקולות השתנה"

יריב, המגיע מרקע טכנולוגי מגוון, מספר לגלובס כי ההצעה להקמת המטב"ח הוגשה עוד טרם פרצה המלחמה. "ראינו בנגב המערבי אזור מעניין, הזדמנות עסקית טכנולוגית ואנשים נהדרים. ב־7 באוקטובר כל מאזן המשקולות השתנה קצת, והשליחות והציונות תפסו את כובד המשקל של הפרויקט". הוא עצמו משרת במילואים, כאל"מ בחיל הקשר ו"מסייע לאוגדה 99".

מטרת המרכז היא לקדם את החוזקות הייחודיות של הנגב המערבי, ולסייע בהאצת תהליכי יזמות שהחלו בו בשנים האחרונות, בין היתר על ידי וקידום מיזמים בעלי חדשנות טכנולוגית עד לגיוס השקעה.

במרכז תופעל גם תוכנית מנטורים ויועצים בתחומים שונים, ויתקיימו סדנאות למידה ליזמות, מפגשים עם תעשיית ההייטק, וחשיפה לחוקרים ומשקיעים. בין תחומי החוסן בהם יתמקד המרכז נמנים ביטחון מזון, חוסן אקלימי וחוסן חברתי.

לדברי פרופ' עמרי הרצוג, רקטור המכללה האקדמית ספיר, "המרכז החדש נובע מחזון משותף, שעל פיו מהנגב המערבי ומעוטף ישראל ימשיכו לצאת בשורות בתחומי החדשנות, הקדמה הטכנולוגית והיזמות. מדובר במנוע צמיחה מהותי לקהילות בנגב המערבי, ומרכיב מהותי בלימודים האקדמיים בספיר.

מנכ"ל ומייסד תנועת אור, רוני פלמר, מסר כי "לאורך ההיסטוריה היהודית, ידענו אינספור רגעי משבר ושפל, אך תמיד היו אלו שבחרו בצמיחה, בעשייה, בקדמה ובהסתכלות למען עתיד טוב יותר - זאת ההשראה שלנו. אנו נמצאים היום בנקודה היסטורית מורכבת וקשה, ויחד עם זאת, בחרנו עם שותפינו להמשיך ולבנות את עתיד בנגב. הקמת המרכז הטכנולוגי לביטחון ולחוסן, הינו צעד משמעותי נוסף שיחזק את הקהילה, יעודד יזמות, חדשנות ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות. לפעול למען חיזוק הנגב והגליל הוא נר לרגלינו בתנועת אור והמטב"ח הוא אבן דרך משמעותית לתקומה ישראלית".

מתגייסים לעזרה

גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il

התנועה למאבק באנטישמיות

התנועה למאבק באנטישמיות, CAM, יצאה ביוזמה להשקת מחלקה ייעודית לדיפלומטיית יין, שתסייע במינוף תעשיית היין הישראלית ולשיקום היקבים שנפגעו בצל המלחמה. לרגל השקת המחלקה ערכה התנועה אירוע מיוחד לכבוד יקבים "כחול לבן", בשיתוף איגוד לשכות המסחר.

 שירה גרנות, שף אסף גרניט, סשה רויטמן ואילנית צמח בהשקת ''דיפלומטיית היין'' של CAM / צילום: דיוויד סילברמן

מטרת האירוע, שהתקיים תחת השם "יקבי ישראל בצל המלחמה", היא להציג מנעד רחב של יקבים מקומיים שהושפעו מהמצב, כמו גם לתת במה לייננים שנרתמו לסייע ותרמו לחוסן של הענף. באירוע לקחו חלק שגרירים, דיפלומטים, אנשי עסקים, מסעדנים בכירים, בעלי יקבים ואנשי יין, וביניהם השף אסף גרניט שגם התגייס ליוזמה.

מי שמוביל את העבודה הדיפלומטית עם היקבים הם סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, ומנהלת קשרי הקהילה של התנועה, שירה גרנות. המטרה, לדברי רויטמן, היא "להפוך את הענף לשגריר מוצלח של ישראל מעבר לים, לסייע ליקבים שספגו מהלומה מדרום ומצפון הארץ, ולהכיר לעולם את הנרטיב של הענף המפואר - שצמח מכ־20 יקבים בשנות השמונים לכ־400 יקבים פעילים כיום".

במסגרת פעילות דיפלומטיית היין, מקיימת התנועה למאבק באנטישמיות מפגשי הסברה על ענף היין הישראלי לדיפלומטים בחו"ל, מכניסה יין כחול לבן לאירועים בבית הנשיא ולאירועים דיפלומטיים בפרופיל גבוה ברחבי העולם, מתווכת להשתתפות יקבים ישראלים בתערוכות יין בינלאומיות וגם מארגנת חילופי משלחות של ייננים בין מדינות.

מיקרוסופט

עובדי מיקרוסופט בישראל תרמו כ־100 אלף שקל לכיתות הכוננות של עשרות קהילות צפוניות בקו העימות. בחברה מסבירים כי התרומה תשמש בין היתר למטרות רכישת אמצעי מיגון כנגד שריפות, קסדות וציוד נוסף שיסייע להגנה על הקהילות וצוותי הסיוע בצפון.

המכללה האקדמית להנדסה אפקה

בטקס בוגרי ומוסמכי המכללה האקדמית להנדסה אפקה בתל אביב, הוענקו ארבעה תארי "עמית כבוד של אפקה" לקצינים וקצינות שהפגינו דוגמה אישית ומנהיגות במלחמת "חרבות ברזל".

הארבעה הם סא"ל (במיל') ארז סעדון, מפקד יחידת השריון עוף החול; סא"ל רויטל ברזני, מפקדת גדוד 66 במערך ההגנה האווירית; אל"מ בני אהרון, מח"ט 401; וסא"ל אבישג סבג ראובן, ראש ענף תכנון מילואים. בנוסף, הוענק אות בוגר אפקה לסא"ל בר ענבר, מפקד בסמ"ח (לשעבר ממר"ם).

לדברי פרופ' עמי מויאל, נשיא המכללה, "מקבלי התארים הפגינו ערכי התנדבות, אחווה, דוגמה אישית ומנהיגות יוצאי דופן. כל אחד בתחומו משמש מקור להשראה עבורנו כעם".

תוכנית פר"ח

התוכנית הלאומית להשפעה חברתית פר"ח תחלק במהלך חודש יולי מלגות בהיקף 30 מיליון שקל המיועדות לחיילי מילואים וכוחות הביטחון ששירתו לפחות 21 יום מאז ה־7 באוקטובר ועד ה־5 בפברואר.

לדברי אלון גלרון, מנכ"ל פר"ח, "המלגה תבטיח שסטודנטים מילואימניקים יקבלו הזדמנות להצליח ולהמשיך את לימודיהם השנה, גם אם חלק מהזמן הם שירתו ולא יכלו לכלכל את עצמם. אנחנו עושים את מירב המאמצים לתמוך בכל סטודנט שזקוק לעזרה, ובמיוחד בימים מאתגרים אלה, המשימה הזאת חשובה מתמיד".