מדוע אישה שקיבלה נכס בירושה על שמה בלבד תיאלץ להתחלק בו עם הגרוש?

אף שהאישה ירשה שליש מהדירה וטענה כי הכסף שמימן את רכישת שני השלישים הנותרים מקורו מהון שצברה לפני הנישואים, בית המשפט לענייני משפחה החליט כי בעלה לשעבר זכאי ל־50% מהדירה • מה הוביל לפסיקה?

חלוקת רכוש / אילוסטרציה: Shutterstock
חלוקת רכוש / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה

בית המשפט לענייני משפחה הורה כי בית מגורים אשר התקבל במסגרת ירושה של אבי האישה ונרשם על שמה בלבד, ייחשב כמשותף לה ולבעלה, לאחר גירושיהם. אף שעמדת האישה נתמכה על־ידי חוק המקרקעין, חוק הירושה וחוק יחסי ממון, בית המשפט התרשם כי הזכויות נרשמו על שמה לאחר ששני אחיה הסתלקו מן הירושה לטובתה, בתמורה לתשלומים שהועברו אליהם מכספים שהיו משותפים לה ולבעלה.

קיבלתם דירה בירושה? האם היא תחולק עם בן הזוג במקרה של גירושים
אם הורישה נחלה לבן הצעיר. הבן הבכור יצא למאבק. מה נקבע? 
אדם העניק את דירת מגוריו לבתו כמתנה. מדוע בית המשפט פסל את המהלך?

עובדות המקרה: אישה ירשה שליש מזכויות הבעלות של אביה בבית המגורים שבו התגוררה עם בעלה מאז נישואיהם. את שני השלישים הנותרים היא רכשה משני אחיה במסגרת הסדר שנקבע בהסכם לחלוקת העיזבון, בכספים שמקורם לטענתה ברכוש שהיה צבור לה טרם הנישואים, בעיזבון האב, בתקבולי שכר הדירה של היחידה המושכרת בבית ובסיוע מאמה.

בחלוף מספר שנים אירע בין הצדדים קרע שהוביל לתביעה לחלוקת הרכוש, ואז טען הבעל כי הוא בעלים של מחצית הזכויות בבית, משום שכל התשלומים נעשו מכספים משותפים שנמצאו בחשבון הבנק המשותף שלהם.

החוק: חוק הירושה מתיר ליורשים לבצע ביניהם חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון, וכל עוד העסקה נעשית רק בתוך נכסי העיזבון ואיננה כוללת תשלומים ממקורות אחרים - היא אינה נחשבת כאירוע מס.

מהו נכס משותף?

באשר לבני זוג קובע חוק יחסי ממון כי נכסים שהיו לבן זוג ערב הנישואים או נכסים שהתקבלו אצלו במתנה או בירושה במהלכם, אינם נחשבים לנכס משותף. מעל כולם קיים חוק המקרקעין שמקדש את המרשם החוקי (בטאבו או רשות מקרקעי ישראל), ועל מי שטוען לזכויות בניגוד למרשם מוטל נטל מוגבר וכבד מאוד.

ההחלטה: לאחר סקירה משפטית מקיפה ויסודית, השופט שמואל בר־יוסף מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את עמדת הבעל וקבע כי רכישת חלקם של אחי האישה נעשתה ממשאבים משותפים, שכוללים גם כספים שכל אחד מבני הזוג צבר טרם הנישואים וגם כספים שהתקבלו מהלוואת משכנתה משותפת שנטלו בני הזוג, ולפיכך הורה כי הבית הוא משותף לצדדים, בחלקים שווים ביניהם. בית המשפט אף קבע ביתר פירוט כי כל הבית שייך לבני הזוג בחלקים שווים, כולל גם החלק (שליש) שהאישה קיבלה בירושה עבור חלקה בלבד.

המשמעות: מאמץ משותף והתנהלות כלכלית זוגית חסרת הפרדה יכולים לגבור על רישום פורמלי ועל הוראות החוק המגדירות ומפרידות זכויות בעלות בין בני זוג. כאשר בית המשפט מתרשם כי רכישת זכויות אחיה של האישה והיחסים הזוגיים בכללותם "מעידים בקול ברור שהצדדים רכשו את הבית במשותף", נסללת הדרך להכרה בשיתוף ספציפי בדרך שדוברת על הוראות החוק, ומכאן מתחדדת החשיבות לעסוק בפירוט דקדקני של הנסיבות העובדתיות לאורך החיים המשותפים, וכלשון פסק הדין: הנורמה הכללית על שיתוף רכושי בין בני זוג איננה קודמת להכרעה מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

21129-03-23