מעצמת נשק: היצוא הביטחוני הגרמני שובר שיאים, וחברות נכנסות לתחום

הגרמנים לא רק קונים מערכות נשק ממדינות אחרות, אלא גם נהנים מ"הבום הכלכלי" בעסקי הביטחון, והגישה הכללית של המדינה כלפי ייצור ויצוא ביטחוניים הולכת ומשתנה. כך עולה, בין היתר, מנתוני משרד הכלכלה הגרמני, שפורסמו לפני כשבוע בעקבות עתירה של מפלגת השמאל בפרלמנט. הנתונים מעלים, כי המחצית הראשונה של שנת 2024 הייתה הטובה ביותר ברשומות עבור היצוא הביטחוני הגרמני, שהסתכם בתקופה זו ב-7.5 מיליארד אירו.

● המדינה שמחזיקה מיליארדים בביטקוין והחשש בתעשייה 
● פרשנות | אף אחד לא ניצח בבחירות בצרפת, ואלו חדשות רעות למדינה, לאירופה ולישראל 

מדובר בזינוק של 30% לעומת השנה שעברה, שהייתה גם היא שנת שיא מבחינת היצוא הביטחוני הגרמני מאז הקמת הרפובליקה הפדרלית הגרמנית ב-1949. אם המגמה תימשך, הרי שהשנה הנוכחית תשבור את השיא שרשמה השנה שעברה. חלק גדול מרישיונות היצוא הגרמניים הולכים כעת לאוקראינה, אבל גם סעודיה הולכת ותופסת נתח משמעותי, בעקבות שינוי כיוון של הממשלה ואישורה למכור נשק לממלכה הערבית.

לפי הערכות, בערך שני שלישים מהיצוא הביטחוני שאושר מתחילת השנה הלכו לאוקראינה. למרות שבתחילת המלחמה גרמניה היססה, ובשבועות הראשונים הציעה לשלוח קסדות ואמבולנסים בלבד, כעת הוסרו רוב המגבלות והמדינה שולחת מערכות נשק מתקדמות, כולל הגנה אווירית, חימוש, טילים מסוגים מסוימים ונשק קל. גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה לאוקראינה, אחרי ארה"ב.

אישרה למכור לסעודיה

כאמור, חלק מהיצוא השנה הלך לסעודיה, אחת מחמש יבואניות הנשק הגדולות ביותר בעולם, שמשקיעה בכוח הביטחוני שלה לא פחות מ-7% מהתמ"ג העצום שלה. ממשלת גרמניה ביצעה סיבוב פרסה, ואישרה למכור נשק לסעודיה, בין היתר בשל "התפקיד החיובי" שמילאה בהגנה על ישראל מפני טילים מתימן. הדבר פותח פתח לעסקאות במיליארדי אירו, אך עד כה אושרו רישיונות יצוא בשווי כ-148 מיליון אירו בלבד. קטר רכשה נשק גרמני בשווי 100 מיליון אירו עד כה השנה, הודו ב-153 מיליון אירו וסינגפור, לקוחה ותיקה של תעשיית הנשק הגרמנית, רכשה נשק ב-1.2 מיליארד אירו.

בניגוד למצב במדינות אירופיות אחרות, ובישראל, התעשיות הביטחוניות הגרמניות הן חברות נסחרות או פרטיות - ולא ממשלתיות - אך לרוב הממשלה שולטת בהן באמצעות "מניות זהב" או מנגנונים אחרים. בין ענקיות הנשק ניתן למצוא את "ריינמטאל", "דיהל", "הנזולדט", "תיסנקרופ", "לופטהנזה טכניק" ואחרות. חלק מהחברות נסחרות בבורסה הגרמנית, והפגינו זינוק משמעותי בערכן בשנתיים וחצי האחרונות. חלקו מוסבר בביקוש גובר בתוך גרמניה - הצבא הגרמני עובר תהליך של השקעה מסיבית אחרי שנים של הזנחה וההזמנות זורמות - אך חלקו נובע מהיצוא למדינות אחרות, כולל אוקראינה.

מניית ריינמטאל, החברה הביטחונית הגדולה ביותר בגרמניה ואחת הגדולות באירופה, זינקה ב-420% מאז שפרצה המלחמה באוקראינה. במקביל, חברות שבעבר לא התעסקו בנושאים ביטחוניים, והתרחקו מייצור נשק בשל התדמית הבעייתית, נכנסות כעת מחדש לשווקים שבהם המומחיות ההנדסית שלהן עשויה להניב רווחים. בין היתר, דיווח ה"פייננשל טיימס" הבריטי, מדובר ביצרנית הלייזר Trumf (למערכות יירוט המבוססות על לייזר רב-עוצמה), יצרנית החלקים ההידראוליים Hawe Hydraulik וכן חברת המנועים Deutz, שהמניה שלה זינקה בשבוע שעבר ב-20% רק בשל הודעה של החברה כי היא שואפת לייצר מנועים לטנקים.

הוצאה גוברת על ביטחון

בבסיס הצמיחה הפנימית של התחום ניצבת הוצאה הולכת וגוברת על ביטחון בגרמניה. בתקציב הכללי לשנת 2025, שהדיונים עליו מתנהלים כעת בקואליציה, תקציב הביטחון הוא אחד היחידים שלא יעברו קיצוץ, והוא יוגדל ל-53 מיליארד אירו. אומנם הצבא דרש תוספת של 6 מיליארד אירו וקיבל רק 1.2 מיליארד בינתיים, אך יש עדיין דיונים בנוגע לסכום הסופי. ביחד עם מקורות חוץ-תקציביים, כמו קרן בשווי 100 מיליארד אירו להתחמשות מהירה, ההוצאה הביטחונית הגרמנית מתקרבת ל-60 מיליארד אירו בשנה, ועברה לראשונה את רף ה-2% שדורשת נאט"ו מהחברות בה.

תהליכים עסקיים אלו מתרחשים על רקע העובדה שיותר ויותר גרמנים סבורים כי יש צורך בצבא חזק כדי להרתיע אויבים אפשריים. הפוליטיקאי הפופולרי ביותר כעת הוא שר ההגנה בוריס פיסטוריוס, השוקל להציג מודל חדש של גיוס חובה במדינה, ומזהיר כי עליה להיות "מוכנה למלחמה" תוך שנים מועטות.

כסמל של הזמנים החדשים, בחודש האחרון הפכה "ריינמטאל" לספונסרית הרשמית של קבוצת הכדורגל בורוסיה דורטמונד, צעד שלא היה מתקבל באהדה בציבור הגרמני רק לפני שנים בודדות. החברה מייצרת טנקים, נגמ"שים, תותחים, מל"טים ועוד.