המאבק סביב ועדת החקירה הממלכתית הוא פול גז בניוטרל

המהלך מגיע בהמשך לסירובו המתמשך של נתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמה, ולעתירות שהגישו משפחות חטופים ומשפחות שכולות לבג"ץ, יחד עם ארגונים חברתיים, בדרישה להקימה. היועמ"שית קראה אף היא להקמת ועדה ממלכתית, והתירה לנתניהו ייצוג נפרד בעתירות.

הן נתניהו והן מתנגדיו יוצאים מנקודת הנחה כי מסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית יהיו רעידת אדמה, העשויה להוביל לסיום כהונתו של ראש הממשלה. שני הצדדים טועים. ועדות חקירה ממלכתיות הן מזמן לא מה שהיו פעם.

 בנימין נתניהו. לא צפויה רעידת אדמה / צילום: Associated Press, Julia Nikhinson

רק ביוני האחרון קבעה ועדת החקירה בפרשת הצוללות, באזהרה ששיגרה לראש הממשלה, כי נתניהו "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". עוד קודם לכן הטילה ועדת החקירה לאסון מירון אחריות אישית על נתניהו. בעבר, קביעות כאלה היו מביאות לסיום דרכה של הממשלה. הפעם? נאדה. האמירות הנוקבות נבלעו בקקופוניה הכללית משל היו עוד אייטם. נתניהו טען שזה פוליטי, באופוזיציה צייצו משהו בטוויטר, ועברנו הלאה.

המחשבה שהפעם זה יהיה שונה היא אשליה. מוסד הוועדה הממלכתית הצטרף לרשימה הארוכה של המוסדות שנפלו קורבן לקיטוב הפוליטי ואינם נספרים עוד - כמו הממלכתיות עצמה. נתניהו חרד לשווא מהקמת ועדה כזו. את המאבק לבירור האמת עדיף לנתב לאפיקים יעילים יותר.

עמירם גיל

עופר ינאי, מייסד חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה, הודיע במשותף עם רשת שהוא נסוג מעסקה לרכישת 10% מהחברה, לאחר שהמגעים עלו על שרטון.

רשת 13 במצב רעוע בחודשים האחרונים. זה לא רק המינוי שנבלם של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות. החברה פשוט לא מצליחה להתאפס על עצמה ולמנות מחליף. המשמעות בשטח היא שהחברה לא מצליחה להתנהל כמו שצריך. החלטות ארוכות טווח, פיצויים לעובדים שעזבו, אסטרטגיה תחרותית בשוק - כל אלה פשוט לא מתקיימים. דירקטוריון חדשות 13 לא מצליח להתכנס ולהכריע בין שני מועמדים מובילים (טלי בן עובדיה וערן טינפבורן), עד כדי כך שבימים אלה מנסים לכנס אותו כינוס חירום. בתגובה להודעתה של הילה קורח, מגישת המהדורה המרכזית, שהיא עוזבת לטובת עולם הרפואה, הצביע יו"ר ועד העובדים מתן חודורוב על קשר להתנהלות הדירקטוריון.

הימים הקרובים קריטיים, בין אם תושג הסכמה מפתיעה בדירקטוריון ובין אם העובדים יחלו למחות. אף אחד לא רוצה לראות את רשת 13 מגיעה למצב של רלוונט, מיזם התקשורת של ניר צוק, שדשדש בצל ניהול בעייתי ובשבועות האחרונים הגיע לסוף דרכו.

נבו טרבלסי

נקודת המוצא היא שמילואימניקים המגויסים בצו 8 מקבלים תגמול מלא, גם עבור ימים או שעות שבהם אינם נדרשים להתייצב בבסיס. אם בחרו לעבוד באותו זמן, הם יכולים לקבל בנוסף שכר מהמעסיק. בחלק מן היחידות, בעיקר עורפיות ותומכות לחימה, נוצרו הסדרים גמישים למשרתים כשמתאפשר. לעתים אפילו במתכונת "שבוע שבוע" - שבוע שירות ושבוע בבית - המאפשרת להגדיל את הברוטו למשכורת וחצי. באוצר טוענים שתקציב המדינה לא אמור לסבסד זאת, ולכן פעלו לשינוי המצב.

אלא שבניסיון לתקן את העיוות, נוצרה בעיה אחרת. הגבלת התגמולים תביא למצב שבו למשרת המילואים אין כל תמריץ לעבוד, גם אם מתאפשר לו, כיוון שבמילא ירוויח אותו הדבר. על רקע המורכבות הזו, ההצעה המתגבשת של משרד האוצר כוללת "כרית ביטחון": כל עוד ההכנסה של אותו המילואימניק מהשירות ומהעבודה לא קופצת ביותר מ-20%, המדינה לא תתערב. בכל גידול מעבר לכך, הביטוח הלאומי ידרוש מהמשרת ומהמעסיק להצדיק את העלייה החריגה.

 חיילי מילואים. הסדרים גמישים / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

והבעיה האמיתית בתגמולים האלה היא בכלל תמחור הסיכונים. מנגנון התשלום האוטומטי למילואימניקים אולי ניפח את התגמולים, אבל לא לאלה שמשרתים בתפקיד לחימה אינטנסיבי, ולא יכולים אפילו לענות לטלפון מהבוס. אלה ימשיכו בינתיים להתבוסס בבוץ של עזה ולבנון. עד שכבר לא נוכל לממן את המלחמה הזו.

אורן דורי