דרך חוף השנהב וגינאה: מסלול הכסף של חיזבאללה נחשף

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● יוון וטורקיה לוטשות עיניים למערכות נשק ישראליות, ויש להן סיבה טובה
●  אנגלה מרקל מוציאה ספר חדש וחושפת: מה היא חושבת על ישראל ועל נתניהו  

1חיזבאללה מזמן לא מסתמך כלכלית רק על איראן

"בעוד כחודשיים טראמפ ייכנס לתפקידו וינסה להחזיר את קמפיין 'הלחץ המקסימלי' כדי להחליש את טהרן. הנשיא הנבחר יצטרך להתמודד עם סוגית מקורות ההכנסה של כוחות הפרוקסי של איראן ובייחוד עם חיזבאללה. ארגון הטרור הוכיח עמידות יוצאת דופן בזכות מימון מגוון הכולל פעילות פלילית רחבה, המשתרעת מאמריקה הלטינית ועד מערב אפריקה ואף מעבר", כך נכתב ב-Foreign Policy, על ידי קלרה ברוקארט, חוקרת אבטחה המתמחה בדיסאינפורמציה וקיצוניות אלימה, וקולין פ. קלארק מנהל מחקר בקבוצת סופאן.

"בעוד שרוב הסיקור של המלחמה במזרח התיכון שלאחר ה-7 באוקטובר התרכז בהיבטים הצבאיים של רשת השלוחות של איראן, פחות תשומת-לב ניתנה למימונה. לאחר חודשים של סנקציות על מקורות הכנסה של חמאס וחיזבאללה, הפציצה ישראל באוקטובר האחרון את עמותת אל-קרד אל-חסן, מקור המזומן המרכזי של חיזבאללה. התקיפות השפיעו באופן משמעותי על המצב הכלכלי של חיזבאללה, בנוסף לכך שארגון הטרור מתמודד עם קשיים גוברים בגישה למערכת הבנקאות הלבנונית", נכתב.

רוב המימון של חיזבאללה הגיע עד היום מאיראן, אולם במקביל ארגון הטרור יצר רשת פשע גלובלית שמכניסה לו רווחים רבים. "חיזבאללה חייב את רוב תקציבו למימון מצד איראן, המספקת לחיזבאללה מאות מיליוני דולרים בשנה, לפי הערכות מסוימות עד 800 מיליון דולר. אך מעבר להכנסות המשמעותיות הללו, חיזבאללה טיפח רשת גלובלית של פרויקטים ליצירת רווחים, כגון סחר בסמים, הונאה, וניצול של מטבעות קריפטוגרפיים. על ידי 'גלובליזציה', חיזבאללה מבין שהוא מקשה על מעקב אחר פעילותו", נכתב.

"האתגר החשוב ביותר שעומד בפני ממשל טראמפ בטיפול בסוגיה זו הוא השגת שיתוף-פעולה מצד מדינות המהוות צמתים בשרשרת האספקה של הפעילות הפלילית של חיזבאללה כדי לדכא את פעילותו", נכתב.

"מערב אפריקה ממלאת תפקיד קריטי בפעילויות הפליליות של חיזבאללה מחוץ לגבולות המזרח התיכון, במיוחד באמצעות התפוצה השיעית הלבנונית בחוף השנהב ובגינאה. הקהילות הללו הן חלק בלתי נפרד מהפעולות הרווחיות של חיזבאללה, באמצעות סיוע והשתתפות בהברחות ובפעולות הלבנת הון. הכסף יכול לעבור באמצעות חלפנים, הברחת מזומנים בכמויות גדולות, או דרך עמותות", נכתב. "הרווחים מסחר בסמים ומכירת יהלומים, לדוגמה, מועברים דרך חוף השנהב וגינאה אל קופת חיזבאללה, תוך הקלת הלבנת כספים והטלת קשיים משמעותיים על רשויות האכיפה לעקוב אחר מקורות המימון".

לא רק חיזבאללה מגוון את מקורות המימון שלו על ידי פעילות פלילית אלא גם חמאס והג'יהאד האיסלאמי. "כמו חיזבאללה, הפעילות הפלילית של חמאס מורכבת יותר מהלבנת הון באמצעות סחר בסמים. הקבוצה ניסתה לצמצם את הסיכונים על ידי גיוון מקורות המימון שלה. חמאס והג'יהאד האיסלאמי, לדוגמה, מנצלים באופן פעיל את טכנולוגיית הבלוקצ’יין כדי לגייס תרומות במטבעות קריפטוגרפיים, מה שמושך מימון מרחבי העולם", נכתב.

"משרד האוצר האמריקאי וגופים אחרים למלחמה במימון טרור עדיין מפגרים בכל הנוגע לבלימת השימוש של קבוצות טרור במטבעות דיגיטליים, במיוחד במטבעות קריפטוגרפיים מסוג 'מטבעות מבוזרים אנונימיים' (privacy tokens), שמטרתם להקשות על מעקב אחר עסקאות על ידי הסתרת זהות השולח", נכתב. "כדי להתמודד עם האיום של מימון טרור דרך מקורות פליליים, יש צורך בגישה שכוללת שיתוף פעולה בין-לאומי הדוק יותר".

מתוך ה-Foreign Policy, מאת קלרה ברוקאארט וקולין פ. קלארק. לקריאת הכתבה המלאה.

2על רקע המלחמה: ענף הנדל"ן בלבנון במשבר הגרוע בתולדותיו

"המלחמה המתמשכת בין ישראל לחיזבאללה גרמה נזק הרסני ללבנון, והחמירה את המשבר במדינה שכבר מתמודדת עם קריסה כלכלית. חיי אזרחים, תשתיות וכלכלת המדינה מצויים כולם בקו האש, ולבנון ניצבת בפני משבר חסר תקדים", כך נכתב באתר אל-ערביה באנגלית. לבנון נכנסה למשבר בענף הנדל"ן כאשר תושבים רבים שברחו מדרום לבנון המופצץ, מחפשים דירות באזורים הבטוחים, מה שהעלה את הביקוש לשכירות. "ענף הנדל"ן במשבר הגרוע ביותר בתולדות לבנון", אמר וליד מוסא, נשיא איגוד הנדל"ן בלבנון לאל-ערביה.

"דוח של הבנק העולמי שפורסם בשבוע שעבר מדגיש את המחיר הכבד: העימות כבר גרם לנזק ואובדן בשווי של 8.5 מיליארד דולר, וסכום זה צפוי לעלות. הפסדי הכלכלה עומדים על 5.1 מיליארד דולר, בעיקר בשל פגיעה במסחר, תיירות וחקלאות", נכתב. "נזקים פיזיים ישירים הסתכמו עד כה ב-3.4 מיליארד דולר. ענף הדיור נשא בעיקר הנטל של ההרס, עם הפסדים מוערכים של 2.8 מיליארד דולר. למעלה מ-99,000 יחידות דיור נהרסו חלקית או לחלוטין, על פי הבנק העולמי", דווח.

"לפחות 1.2 מיליון לבנונים ברחו מדרום לבנון, לפי הרשויות בלבנון. רבים מהם מצאו מקלט בבתי ספר ציבוריים, בעוד אחרים נאלצים להתמודד עם שהייה ברחוב ללא מחסה. הביקוש לשכירות זינק - בעיקר באזורים הנחשבים בטוחים", נכתב. "למשכירים יש שתי תגובות: חלקם מסרבים להשכיר את נכסיהם מחשש למתקפות של ישראל, בעוד שאחרים ניצלו את המשבר ודרשו שכר דירה מופקע", אמר מוסא לאל-ערביה. "יש פה כאוס מוחלט ואופורטוניזם, ואין רגולציה על גובה שכר הדירה שמשכירים יכולים לגבות".

עבור תושבים רבים בלבנון העתיד לוט בערפל. "בעקבות הרס הבתים, תושבים מוצאים עצמם ללא חלופות אפשריות. קהילות שלמות יצטרכו להיבנות מחדש מהיסוד, ומשפחות עקורות רבות מתמודדות עם המציאות הקשה שהחזרה הביתה לא תהיה אפשרית בעתיד הנראה לעין. מבלי שתהיה מערכת בנקאית מתפקדת, קבלת הלוואות לצורך שיקום היא כמעט בלתי אפשרית", נכתב.

מתוך אל-ערביה באנגלית, מאת ונסה גאנם. לקריאת הכתבה המלאה.

3לאור הפסקת האש המסתמנת: מפונים מצפון ישראל מתקשים לשמוח

"יש כאלה המתגוררים קרוב לגבול עם לבנון שמאמינים כי הסכם יאפשר להם לגדל את ילדיהם בבטחה, אך אחרים טוענים שהקהילות מפולגות", כך נכתב בגרדיאן. הצעת הפסקת אש שמונחת היום על שולחן הקבינט הביטחוני, צפויה להשיב 60 אלף מפונים מהצפון שעזבו את בתיהם בשנה שעברה. אולם בעוד שקיבוצים בגבול לבנון - מברכים על הפסקת האש, תושבים בקריית שמונה חוששים לשוב לגבול הצפון. מה שחושף את הפערים הפוליטיים והחברתיים במדינה.

ארז ברגמן בן 51 מפונה מקיבוץ שניר, שנמצא כקילומטר מקריית שמונה התראיין לכתבה והביע את תקוותו לשוב הביתה עם משפחתו. "מתקפות חיל האוויר של צה"ל בכל רחבי לבנון והמתקפה הקרקעית הנרחבת בדרום לבנון 'עשו עבודה טובה', ולכן הגיע הזמן לסיים את המלחמה. חיזבאללה כאן כדי להישאר, והם לא אוהבים אותנו... אבל היו לנו 17 שנים של שקט אחרי המלחמה האחרונה איתם (ב-2006). המזרח התיכון הוא מה שהוא, אבל אם נקבל עוד 15 שנים של שקט, זה יהיה בסדר. זה מספיק זמן בשביל לתת לילדים שלי לגדול", אמר ברגמן.

ליאור שלו, בן 48, עומד בראש צוות הביטחון של קיבוץ שניר מאז תחילת המלחמה. גם הביע את תקוותו להפסקת האש. "אנחנו לא מצפים להבטחה של שלום נצחי. אני רק רוצה חיים שקטים כדי לגדל את הילדים שלי ואני יודע שגם תושבי לבנון מעבר לגדר רוצים אותו הדבר... כל המלחמות מסתיימות בהסכמים דיפלומטיים ולכן גם זו תסתיים כך", אמר לגרדיאן.

אבי דיכטר, חבר הקבינט המדיני, אמר לגרדיאן כי "כשאנשים יחזרו ליישובי הגבול עם לבנון, לאחר הסכם עם חיזבאללה, הם יוכלו לחזור... בידיעה שהם הולכים לחיות שם בבטחה".

אולם אצל תושבי קריית שמונה המפוצצת, הדעות חלוקות יותר מאשר בקיבוצים הסובבים. ימית מלול ינאי, פרשנית ועורכת דין תושבת העיר, הביעה את דאגתה מעסקה מסתמנת. "תושבי קריית שמונה לא רוצים להיות מגן אנושי עבור שאר המדינה. אנחנו חייבים לקבל עסקה אמיתית, ניצחון אמיתי, אחרת לא נחזור. אני לא חושבת שאנחנו קרובים לסיום המלחמה הזו", אמרה.

מתוך הגרדיאן, מאת ג'ייסון בורק. לקריאת הכתבה המלאה.

4צווי המעצר בהאג ממחישים את הבידוד הבינלאומי של ישראל

"ההחלטה האחרונה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, מהווה רגע מכונן בדימויה של ישראל ובלגיטימציה הבינלאומית שלה", נכתב במידל איסט איי, בכתבה שכותרתה "צווי מעצר של בית הדין הפלילי מראים שישראל הופכת במהירות ל'מדינה מוקצה'".

צווי המעצר גרמו לזעזוע עמוק בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית. "פוליטיקאים הגיבו במרדנות. נתניהו האשים את בית הדין באנטישמיות. המרכז-שמאל לא האשים את בית הדין באנטישמיות, אך טען שההחלטה אינה מתקבלת על הדעת, ואין לה בסיס משפטי, משום שהיא מציבה את ישראל ואת חמאס כשווים בביצוע פשעי מלחמה", נכתב.

במידל איסט איי טוענים כי התגובות החלוקות של ישראל הן הוכחה לחוסר המודעות שלה למתרחש בעזה. "למרות שיש מיעוט קטן בישראל שמכיר בפשעים שמבצע צה"ל בעזה, הציבור הישראלי נמצא בהכחשה מוחלטת. הם טוענים שרק חמאס ביצע פשעי מלחמה, לא ישראל, ומה שישראל עושה בעזה הוא הגנה עצמית. בעיני רוב הישראלים, ישראל אינה הורגת פלסטינים חפים מפשע ללא סיבה, ואם יש רעב בעזה, מדובר בגניבת סיוע הומניטרי על ידי חמאס - טענה שחוזרת שוב ושוב על ידי הצבא הישראלי וערוצים רשמיים אחרים", כך נכתב.

התגובה של ישראל לצווי המעצר הופכת אותה לאויבת בינלאומית. "ההתקפה של ישראל על בית הדין הפלילי הבינלאומי מציגה את המדינה כאויבת החוק הבינלאומי, כמדינה המנסה לערער את החוק הבינלאומי וכל מוסדותיו. מדובר בשינוי דרמטי בגישה. צווי המעצר הוצאו נגד נתניהו וגלנט באופן אישי, אך במידה רבה הם מצביעים על כך שישראל כמדינה מבצעת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות", נכתב.

"בטווח הקצר, החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי עשויה לספק תשובה לאותם ישראלים שתוהים האם ישראל מבצעת פשעים בעזה. מלבד מיעוט שמאלני קטן המאמין שישראל מבצעת פשעים, קיימת קבוצה רחבה יותר של יהודים במרכז-שמאל שמתחילים לפקפק במעשיה של ישראל בעזה, למרות תמיכתם במלחמה עד כה. העובדה שממשלת נתניהו נראית כמי שוויתרה על 101 בני הערובה בעזה עשויה רק להוסיף דלק להתנגדות", נכתב.

"בטווח הארוך, ובאופן משמעותי יותר, צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי מבודדים את ישראל מהקהילה הבינלאומית והופכים אותה למצורעת", נכתב.

 מתוך המידל איסט איי, מאת מירון רפפורט. לקריאת הכתבה המלאה.