הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לרשת קמעונאות המזון רמי לוי שיווק השקמה כי תטיל עליה עיצום כספי של כ-844 אלף שקל; זאת בגין אי-הצגת מחיר, הצגת מחיר ללא מע"מ, הפרת חובת גילוי לגבי מוצרים בפיקוח והטעיה בהצגת מחיר. החברה תוכל לטעון נגד הכוונה להטלת העיצום הכספי, כמו גם בעניין הסכום שנקבע, בתוך 45 יום.
● רמי לוי חושף לראשונה את תוצאות גוד פארם
● קמעונאי המזון לא מרוצים מניהול הכלכלה הישראלית
● רמי לוי רוצה להגיע לרמת אביב ולהרצליה, ממנה יורשת וזועם על משבר העגבניות
ברשות מציינים כי רשת רצמי לוי, שמפעילה 58 סניפים ברחבי הארץ, מפעילה בחיפה סניף בפורמט סיטונאי בשם "רמי לוי עסקים צפון", שמיועד למכירה לסיטונאים, אך בפועל פתוח לכל לקוח - גם לצרכנים פרטיים. בעקבות תלונות שהתקבלו על החנות, ברשות ביצעו מספר ביקורות ומצאו כי באותו סניף אכן בוצעו הפרות.
ראשית, על כלל המוצרים לא הודבקו מחירים. שנית, המחיר שנכתב על השילוט לא כלל מע"מ. כמו כן, לא הוצג שילוט לגבי רשימת מוצרי המזון שבפיקוח לגבי חלק מהמוצרים. בנוסף על כך, נמצא במקרה של חלק מהמוצרים הוצגו מחירים בהליך לא חוקי, בניגוד לסעיף 2(א)(13) לחוק הגנת הצרכן, כשהכוונה למחירים שמורכבים מאגורות (לדוגמה: 9.99 שקלים), כאשר לא ניתן להחזיר עודף בתשלום במזומן.
מדובר אומנם בהיטל חריג, בהתחשב בעובדה שמדובר בסניף אחד, אבל הוחלט על הטלת הקנס משום שהיה מדובר בהפרות שהתפרשו על כלל החנות, ולא רק על מספר מדפים מצומצם.
"מדובר בהפרות חמורות של חוק הגנת הצרכן, הפוגעות באופן ישיר בזכות הבסיסית של הצרכנים לקבל מידע ברור, מדויק ושקוף על המוצרים שהם רוכשים", אמר קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. "חובת הצגת המחיר הכולל וחובת הגילוי נועדו להבטיח לצרכן יכולת להשוות מחירים ולקבל החלטות צרכניות מושכלות. הרשות תפעל בנחישות מול כל גורם שאינו עומד בחובותיו ופוגע בזכויות הצרכן".
רמי לוי, אגב, אינו היחיד שמפעיל סניפים בסיטונאות. גם שופרסל מפעילה שלושה סניפים כאלה - סניף Carry & Cash ושני סניפים של "המפיץ".
"הפתעות כשמגיעים לקופה"
משנת 1998 קיימת חובה בחוק להציג מחירים על כל מוצר באמצעות מדבקות מחיר. מזה שנים ישנם ניסיונות לקדם מעבר להצגת המחירים על גבי צגים דיגיטליים, כך שאם ישונה החוק, לא תהיה חובה להדביק מדבקות מחיר על כל מוצר ומוצר.
למעבר הזה ישנן לא מעט התנגדויות, אולם ברשות ציינו עוד באוגוסט, כשהזמינו את הציבור להגיש התייחסויות לבחינת השינוי, כי בין היתרונות למהלך הם הדיוק במחירים וכן היעדר ההבדלים בין המחיר שמוצג על המדף למחיר הקופה. זאת, לצד חיסכון בעלויות תפעוליות - אחד הקשיים שעלו בתחילת המלחמה, כשנוצר מחסור עצום בכוח-אדם, בעקבות גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ועובדים שלא הגיעו לעבודה.
לוי עצמו הוא אחד התומכים הגדולים במעבר לצגים דיגיטליים, והתבטא בנושא פעמים רבות, אחת מהן בראיון שהעניק לגלובס בספטמבר האחרון, אז אמר: "בכל מקום בעולם יש צגים אלקטרוניים שמחוברים מהמדף לקופה, ככה שהמחירים אחידים, ואין הפתעות כשאתה מגיע לקופה. גם צריך לזכור שמדובר במיליוני מוצרים, וגם לאישה שעובדת כסדרנית כבר יש דלקת ביד. בסוף הרווח נגזר מהוצאות התפעול שלך, ואם הן יהיו נמוכות יותר - תוכל למכור במחיר נמוך".
"מי שנהנה מהמציאות הקיימת הם עורכי הדין שעומדים בפינה כדי לתבוע תביעות ייצוגיות במקרה של פערי מחירים", הוסיף לוי. "בסוף המטרה היא להיטיב עם הצרכן, הוא צריך לדעת מה המחיר על המדף. היום זה לא יכול לקרות באופן הרמטי בחיים. חייבים את הצגים האלקטרוניים. יש מי שאולי פוחד מכך שיהיה יותר קל להעלות מחירים ככה, וגם לזה יש לי פתרון - את המחיר אפשר יהיה להעלות רק בשתיים בלילה, והוא יהיה קבוע למשך 24 שעות. להוריד מחיר אפשר יהיה בכל רגע. גם רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' יכולה להיות טובה. כל תחרות מיטיבה עם הצרכנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
