השפעות המלחמה באוקראינה: כלכלת רוסיה בעומס יתר וגובר החשש מהיפר-אינפלציה

במרוץ להשגת כמה שיותר טריטוריה באוקראינה עד כניסת טראמפ לבית הלבן, הצבא הרוסי מסתער, תוך התעלמות מאבידות קיצוניות של מעל 2,500 הרוגים בשבוע. גם כלכלת המלחמה מאיצה בהתאם. אלא שללא ביקושים חזקים מלבד ההוצאה הביטחונית, ועם מגבלות על היצוא והון אנושי שנמלט או נהרג - הכלכלה הרוסית בדרך להתחממות-יתר, שעלולה להפוך להיפר-אינפלציה. כמה זמן זה ייקח? קשה לדעת, אבל כלכלנים ופרשני רוסיה מסכימים - זה לא מצב בר-קיימא לאורך זמן. וממש בימים האחרונים, הרובל הרוסי החל להישחק בקצב גבוה במיוחד.

● WSJ | בטייס אוטומטי: הרחפנים הקטלניים שעומדים למלא את שמי אוקראינה
● "הרוסים מנצחים על המלחמה באוקראינה אבל גם במזרח התיכון"
● זו כנראה מערכת היחסים החשובה ביותר בעולם, עכשיו היא עושה קאמבק

בניגוד לתחזיות הקודרות שניבאו לכלכלה הרוסית בתחילת הפלישה שלה לאוקראינה, בפברואר 2022, היא החזיקה מעמד בצורה מרשימה. הרובל, שבהתחלה צנח, התייצב מחדש על רמה גבוהה אפילו יותר מאשר בתחילת המלחמה, בשל פעולות נחרצות של הבנק המרכזי, בראשות אלווירה נביולינה. נביולינה, שנחשבת אש ת מקצוע "טכנוקרטית", אומנם הופתעה מהמלחמה, אך מיהרה להעלות את הריבית, להטיל מגבלות על הוצאת מטבע חוץ מהמדינה ולהתחיל לשפוך לתוך הכלכלה את אוצר מטבע החוץ שרוסיה אגרה במשך שנים. בזכות יצוא הנפט והגז הרוסי, בעיקר לאירופה, רוסיה הצליחה לשמור על רמת חוב נמוכה, ואף להחזיק רזרבות מט"ח מרשימות - בדיוק לתרחיש כזה.

אך בניגוד להערכות הראשוניות, המלחמה לא הסתיימה תוך מספר שבועות. כעת, לאחר מעל 1,000 ימים של מלחמת שוחות עקובה מדם, הכלכלה הרוסית מתחילה להרגיש את ההשלכות. "קודם כל, יש מחסור אדיר בכוח אדם", אומר ד"ר יבגני קלאובר מביה"ס למדעי המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב. "זה מתבטא אפילו בנהגי מוניות. אנשים שלא יודעים לנהוג נכנסים למקצוע, וכמות ההרוגים בתאונות דרכים הוכפלה". מחסור זה נובע כמובן מהגיוס הנרחב לצבא הרוסי (שמשתמש בטקטיקות תובעניות במיוחד בכוח אדם), אך גם מבריחה המונית של כ-900 אלף אזרחים מהמדינה, ומביקושי שיא לכוח אדם מיומן בתעשייה הצבאית.

הצעות שכר קיצוניות

למעשה, הצבא הרוסי והתעשייה הצבאית הרוסית מנהלים "מלחמת הצעות" אחד נגד השני, בניסיון למשוך כוח אדם, מה שמוביל הן לשיעור של 2.4% אבטלה (נמוך אפילו יותר מהאבטלה הנמוכה באופן קיצוני בישראל), והן להצעות שכר קיצוניות. רוסיה מציעה למתגייסים חדשים שכר גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע, ובנוסף בונוס חתימה על סך 3 מיליון רובל (כ-100 אלף שקל, שהם שלוש שנות עבודה בשכר הממוצע ברוסיה).

"ובכל זאת, אנשים לא כל כך באים, כי תוחלת החיים בחזית האוקראינית קצרה מאוד. עכשיו פרסמו שגם יתחילו למחול על חובות מתחת ל-10 מיליון רובל. הם כל כך מיואשים שהם מגייסים מתימן ומנפאל". ואכן, התפרסמה לאחרונה ידיעה שלפיה החות'ים הביאו אזרחים תימנים לרוסיה תחת האמתלה של עבודה במפעלים - אך הם נחטפו לשירות בחזית.

העלויות האדירות של כוח האדם והייצור הצבאי, שכוללות גם פרמיה כבדה לעקיפת הסנקציות שהטילו מדינות המערב בתחילת המלחמה, מובילות להוצאה צבאית עצומה, של 8% מהתוצר ו-32% מהתקציב לשנת 2025. אך ללא מקורות זמינים, וללא יכולת ללוות כסף משוק החוב הבינ"ל, ההוצאה הממשלתית מקפיצה את הביקושים במשק, ואיתם את המחירים.

האינפלציה הרשמית ברוסיה עומדת על 8.5%, אך ישנם חשדות שהאמת קיצונית אפילו יותר. "כלכלנים אומרים שהאינפלציה קרובה יותר ל-30%. תעריפי הרכבות עלו ב-30%, מחירי המכוניות עלו ב-100%, ואפילו יש משבר חמאה שהעלה את המחירים ב-70%. רשתות המזון מאחסנות חמאה בארון נעול, כמו אלכוהול ומוצרי יוקרה", אומר ד"ר קלאובר. פרויקט "המחירים היום" שמנסה לשקף את המצב בשטח, הראה שקטגוריות רבות של מוצרים מתייקרות בפועל יותר מהסטטיסטיקה הרשמית לגביהן. הסיבה, על פי ד"ר קלאובר, היא ש"פוטין לא רוצה להראות שהמודל הכלכלי שלו לא עובד, ולכן מעדיפים להסתיר את הסטטיסטיקה".

 אלווירה נביולינה, נגידת הבנק המרכזי הרוסי / צילום: ap, Grigory Sysoyev

נגידת הבנק המרכזי נביולינה הזהירה לאחרונה את הדומה, הפרלמנט הרוסי, ש"כשהכלכלה מגיעה לקצה גבול יכולת הייצור שלה, אבל הביקוש עדיין מתומרץ - מתרחשת סטגפלציה". כלומר, סטגנציה כלכלית ואינפלציה מוניטרית. היא אף העלתה את ריבית הבנק המרכזי ל-21%, הרמה הגבוהה ביותר ברוסיה ביותר מ-20 שנה. אך יש גבול להשפעת המהלך, שכן הממשלה הרוסית ממשיכה להוציא כסף בקצב הולך וגובר, ולהעניק הלוואות מסובסדות עבור השקעות בתעשייה הצבאית. "כבר יש דיבור על להעלות ריבית ל-25%, והכלכלה בקטסטרופה. אי אפשר להשקיע במצב כזה", אומר ד"ר קלאובר.

גם אם זה עדיין לא מתבטא בסטטיסטיקות הרשמיות, הסוחרים כבר מתחילים להפנים שהרובל קונה הרבה פחות מבעבר. בחודשים האחרונים שווי הרובל הולך ונשחק, ובימים האחרונים הקצב מאיץ עוד יותר, לאחר ויכוח מתוקשר בין נביולינה לראשי התעשייה הצבאית.

גם הסנקציות משפיעות על כך, אך כפי שמעיר הכלכלן הרוסי הגולה קונסטנטין סונין, "שום סנקציה לא יכולה לעצור לגמרי את זרימת המוצרים והכסף, בשל כללי השוק: כשעסקה נעשית יקרה יותר, הרווח עליה עולה, מה שמעודד מתווכים חדשים לבוא ולמצוא מעקפים וחורים".

לפי סונין, הדבר מביא לגביית מחיר הולך ועולה מרוסים מן השורה, אך "המוכנות שלהם לשאת את הנטל הכלכלי זה מה שמשנה בסופו של דבר, ונראה שהיא טרם הגיעה לקצה". סונין, שכיום חי ומלמד בשיקגו, נשפט בהיעדרו ברוסיה לשמונה שנות מאסר על "הפצת מידע כוזב על הצבא הרוסי" במסגרת פעילותו בייעוץ על הכלכלה והמאמץ המלחמתי של רוסיה.

החשש הגדול: מחירי הנפט

אך הדבר החריף ביותר שרוסיה חוששת ממנו הוא מחירי הנפט והגז. ככל שהם גבוהים יותר, כך ההכנסה במטבע חוץ של רוסיה עולה, ואיתה ההוצאה האפשרית על המלחמה. אך למרות התקוות הגדולות במוסקבה לקראת כניסת טראמפ לבית הלבן בינואר 2025, אחד המהלכים החשובים שטראמפ הבטיח הוא ביטול רגולציות סביבתיות, שיאפשר ייצור ויצוא נפט אמריקאי, שיוריד דרמטית את מחירי הנפט בעולם. "עבור הרוסים זה חלום בלהות", אומר ד"ר קלאובר. "המינימום שצריך כדי לנהל את המלחמה זה 60 דולר לחבית, 10 דולרים פחות מהיום. טראמפ אמר שהוא יצליח לסיים את המלחמה לא באמצעות חיילים או כסף לאוקראינה, אלא דרך הורדת מחיר הנפט - מה שלא ישאיר לפוטין כסף להילחם. זה תרחיש אפשרי לגמרי".

עם זאת, להערכתו, המשטר הרוסי לא יסכים להתקפל, משום שהוא עבר מזמן את סף הרציונליות. "פוטין אמר שרוסיה לא כפופה לשום היגיון רציונלי, אלא היא מוחזקת בידי אלוהים. הם משחקים רולטה רוסית ואומרים 'אחרינו המבול'. הם בפועל מתנהגים כמו אייתולות אורתודוקסיות". לדברי ד"ר קלאובר, "אני לא יודע כמה זמן זה יחזיק, אבל זה מועד לכישלון".

בזמן שהמערכה באוקראינה מביאה לשחיקה צבאית הדדית, הכוח הכלכלי המשותף של המערב גדול בהרבה מהתוצר של רוסיה, שקרוב יותר לזה של איטליה לבדה. עם מספיק כוח התמדה, לא מן הנמנע שרוסיה תיקלע למשבר היפר-אינפלציה, שעלול להביא להשלכות חריפות. "לא צריך לזלזל בחברה אזרחית תחת דיכוי טוטלי. ברגע שרוסים 'רגילים' ייצאו לרחובות - המשטר יהיה בסכנה".