החוק להגבלת תקציב לשכת עורכי הדין אושר בקריאה ראשונה

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד לצמצום העצמאות של לשכת עורכי הדין בניהול תקציבה. 55 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, ו-53 התנגדו. בנאומו מעל הדוכן אמר ח"כ מילביצקי כי זהו השלב הראשון, וכי השלב הבא יהיה הפיכת הלשכה לגוף וולונטרי, כך שתוכל לקום לצידה לשכה נוספת.

● "מאפיה", "עסקן סוג ז'": דיון סוער בהצעת החוק לשליטה בתקציב לשכת עורכי הדין
● לשכת עורכי הדין נערכת למאבק על הישרדותה

לפי החוק, כבר מינואר 2025 - בעוד שבועות ספורים - ייאסר על לשכת עורכי הדין להשתמש בדמי החבר שהיא גובה מעורכי הדין למימון פעילותה הציבורית. פעילות זו כוללת, בין היתר, חוות-דעת בנושא חקיקה, ארגון השתלמויות מקצועיות, ניהול קשרי חוץ וקשרים עם רשויות המדינה וביצוע מחקרים.

למרות שהפעילות הציבורית של לשכת עורכי הדין מוגדרת כפעילות רשות, לאורך השנים נהוג היה לראות בה חלק מפעילות החובה, המתמקדת ברישום מתמחים, הסמכת עורכי דין וניהול שיפוט משמעתי לעורכי הדין. כעת, לפי החוק שאושר בקריאה הראשונה, הלשכה תוכל לממן את הפעילות הציבורית רק מתוך עודפי תקציב משנים קודמות, מרווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה ומתשלומי רשות - אך לא מדמי החבר. רואה החשבון המבקר של הלשכה יידרש לאשר כי דמי החבר מופנים לפעילות החובה בלבד.

לפי נתונים שהציגה לשכת עורכי הדין בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דמי החבר אחראים ל-66 מיליון שקל מתוך תקציבה הכולל, המתקרב לכ-90 מיליון שקל. מתוך אלה, 56 מיליון שקל מופנים לפעילות החובה, ו-6 מיליון שקל בלבד מופנים לפעילות הציבורית. דמי החבר עומדים מאז 2017 על 966 שקל לשנה. 

בכר: המהלך ישתק את יכולת הלשכה להגן על שלטון החוק

בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדת החוקה נמתחה ביקורת על הכוונה לאסור על לשכת עורכי הדין לתקצב מדמי החבר את פעילותה הציבורית.

כך, בנייר עמדה שהגיש לוועדת החוקה הסביר יו"ר הלשכה, עו"ד עמית בכר, כי התפקידים הציבוריים שממלאת הלשכה הם חלק בלתי נפרד מהסמכויות שנקבעו לה בחוק. לדבריו, איסור על שימוש בדמי החבר לביצוע המטרות הציבוריות ישתק את יכולת הלשכה להגן על שלטון החוק.

סגן היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד אלעזר שטרן, הצביע באותו דיון על כך שאין די תשתית עובדתית התומכת בהצעת החוק. בייעוץ המשפטי לוועדה הסבירו כי ניתן לשקול שינוי בהקצאה של תקציב הלשכה בין תפקידי החובה שלה לבין פעילותה הציבורית, אך על הכנסת לבחון לצורך כך מה ראוי שיהיו תפקידי החובה ומה יהיו תפקידי הרשות.

עו"ד לאה רקובר ממשרד המשפטים אמרה בדיון כי לתפקידי החובה יש להוסיף פעילויות רשות, אשר גם לגביהן מותר יהיה ללשכה להקצות דמי חבר.

נוסח החוק שעבר במליאה אף מחייב את הסכמתם של שני שלישים מחברי המועצה הארצית ומראשי המחוזות בלשכה לצורך ביצוע העברות תקציביות לטובת מחוז מסוים. בלשכה הסבירו כי ההתערבות בנושא פוגעת באוטונומיה של הלשכה ועלולה להוביל לשיתוק של מחוזות מסוימים עקב מחלוקות פנימיות.

המהלך להעברת השליטה בתקציב לשכת עורכי הדין לידיו של שר המשפטים לא נכלל בסופו של דבר בהצעת החוק, כמו גם הצעתו של ח"כ מילביצקי כי העברת התקציב תצריך את אישורו של חשב משרד המשפטים. עם זאת, מילביצקי אמר במליאה כי אישור כזה יידרש, וככל הידוע, הכוונה היא להוסיף זכות וטו לחשב משרד המשפטים בהמשך הליך החקיקה. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, אף אמר בדיון כי סוגיית החשב תוכרע במסגרת הקריאות השנייה והשלישית.

החוק שאושר במליאה אף קובע כי חיילי מילואים בשירות פעיל, שהם עצמאים, יזכו להנחה בגובה 50% בדמי החבר.

נציגי הלשכה ציינו כי מניעי הצעת החוק פסולים מראש, והגדירו אותה "ניסיון סחיטה לאור יום על רקע המהפיכה המשפטית". לדברי עו"ד בכר, שר המשפטים יריב לוין לוחץ על הלשכה באמצעות החוק כדי שתשתף פעולה עם מהלכיו לסיכול בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא הקבוע של בית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי, שאותה פועל לוין לבטל.