שתי הכלכלות הגדולות באיחוד האירופי נקלעו למשבר שמשליך על כל היבשת

שני "ברווזים צולעים" מובילים בימים אלה את שתי הכלכלות הגדולות ביותר של האיחוד האירופי, דווקא באחת התקופות הקריטיות ביותר בעבורו. צרפת וגרמניה, שני הקטרים של האיחוד, כפי שהברית הפרנקו־גרמנית נקראת לעתים, מקרטעים מבחינה פוליטית וכלכלית, רחוקים מלסחוב אותו קדימה, ופתרון לא נראה לעין בטווח הזמן הקצר. 

● אחרי נפילת אסד: בגרמניה מתחילים להקפיא הכרעה בבקשות מקלט של סורים
● כותרות העיתונים | שוקלים לעזוב את ישראל? אתם צריכים לקרוא את המחקר הזה

בגרמניה, הקנצלר אולף שולץ, השובר שיאי חוסר־פופולריות, נאלץ להקדים את הבחירות לפברואר 2025, באופן נדיר מאוד בהיסטוריה הפוליטית של גרמניה. הסקרים חוזים למפלגה הסוציאל־דמוקרטית בראשותו תבוסה. 

בצרפת, הנשיא עמנואל מקרון נאלץ לקבל בסוף השבוע את התפטרותו של ראש הממשלה מישל ברנייה אחרי שלושה חודשי כהונה בלבד, ואחרי שגם ממשלות עבר שמינה נפלו בזו אחר זו בשל חוסר תמיכה בפרלמנט. מקרון לא יכול להכריז על בחירות חדשות לפרלמנט עד יוני 2025, והבטיח שלא להתפטר מתפקיד הנשיא.

צרפת משלמת את המחיר על ההימור של מקרון

בשתי המדינות נפלו הממשלות על ענייני התקציב לשנת 2025. בצרפת, הפער בין השאיפות של מקרון לבין המצב בשטח כבר התרחב לממדים אדירים, ומתחיל לתת אותות בכלכלה הצרפתית. מקרון, שאירח בסוף השבוע את הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ ומנהיגים עולמיים אחרים לטקס חנוכת קתדרלת נוטרדאם המחודשת, רואה בעיני רוחו צרפת המובילה את היבשת מבחינה כלכלית וצבאית, מעוגנת באיחוד אירופי בעל תקציבים משותפים ואפילו ששה לקרב.

בפועל, צרפת נמצאת על ספו של משבר כלכלי: החוב הלאומי שלה צמח ל־110% (3.2 טריליון אירו), התשואות על האג"ח שלה עברו לראשונה את אלו של יוון, ספקולנטים החלו לסחור בהיקפים גדולים בהימורים על המרווח בינן לאג"ח גרמני, והגירעון התקציבי עומד על 6.6%.

את כל אלה ניסה ברנייה לשנות בעזרת תקציב מאוזן יחסית, שהיה אמור להפחית את הגירעון ל־3% בתוך חמש שנים ולצמצם את החוב הלאומי, כשהוא כולל גם כמה רפורמות לא פופולריות בתחום העבודה שהיו אמורות לשפר את הצמיחה. אבל ראש הממשלה הצרפתי, אשף המשא ומתן שהתנהל בעבר עם בריטניה על ה"ברקזיט", נכשל בזירה הפנימית לחלוטין. ממשלתו נפלה שלושה חודשים אחרי שקמה, בהצבעת אי אמון בשבוע שעבר.

כעת, עתיד התקציב של צרפת ל־2025 לוט בערפל. אם היא תמשיך להתנהל לפי התקציב של השנה הקודמת, כפי שמחייב החוק, הרי שהגירעון יישמר על 6% ומצבה הפיננסי יורע עוד יותר, בעיני משקיעים ובאופן אבסולוטי. ברנייה הזהיר את המפלגות מ"קטסטרופה כלכלית" אם ידיחו את ממשלתו. כעת, האזהרה שלו עשויה להתממש.

צרפת משלמת למעשה את המחיר הכלכלי והפוליטי של ההימור של מקרון בקיץ האחרון, ללכת לבחירות בזק. הנשיא הצרפתי נבחר לכהונה נוספת (ואחרונה) ב־2022, בעיקר בעזרת קמפיין "גוועלד" נגד יריבתו מרין לה פן, לאחר שהשניים העפילו לסיבוב השני. אבל בבחירות לפרלמנט שהתרחשו כחודשיים לאחר מכן, הפסיד מקרון את הרוב שהיה למפלגתו באסיפה הלאומית, ונותר למעשה נשיא משותק. ממשלותיו התקשו לשלוט (החוקה הצרפתית מעניקה חירות כמעט מוחלט לנשיא, כולל אפשרות להעביר תקציב בצו נשיאותי, ללא צורך באישור הפרלמנט, מה שעשה מקרון במשך שנתיים), הוא עצמו הצטייר כחסר תמיכה מבית, אבל הבטיח גדולות ונצורות.

ההימור שלו ביוני נבע מהישגים פנומנליים למפלגת "האיחוד הלאומי" של לה פן, ששברה מהימין הקיצוני למרכז בבחירות לפרלמנט האירופי. הוא סבר כי קמפיין ה"גוועלד" יעבוד שוב, גם בבחירות לאומיות, אבל נכשל. הבחירות הסתכמו ביצירת שלושה גושים פוליטיים: שמאל יחד עם שמאל קיצוני, גוש המרכז שלו וגוש הימין של לה פן. המשמעות היא חוסר סיכוי להקים קואליציה כבר מהיום הראשון.

בתחילה "מרח" מקרון את הזמן בתירוץ שיש לסיים עם האולימפיאדה, ולאחר מכן תלה את תקוותיו בברנייה. בשבוע החולף הן התנפצו. גושי השמאל והימין מתנגדים לקיצוצי תקציב, רוצים להגדיל את הפנסיות והתמיכה הציבורית, לשנות את הרפורמה בגיל הפרישה ושאר סעיפים שלא עוזרים למדינה להתנהל באחריות פיננסית. כרגע, מקרון תקוע בשל העובדה שהחוקה אוסרת עליו לקרוא לבחירות חדשות במשך שנה אחרי סיבוב בחירות.

הכלכלה הגרמנית צפויה להתכווץ

מצבה העגום של צרפת בולט בין היתר משום שעד כה רוב העיניים היו נשואות בעיקר לגרמניה בבחינת "האיש החולה של אירופה". בעוד הכלכלה הצרפתית אמורה לצמוח השנה ב־1.1%, הרי שגרמניה חזויה להתכווץ ב־0.2%, ונמצאת בצרות כלכליות עמוקות יותר.

סוגיה זו היא שהובילה לפירוק הקואליציה ששלטה בגרמניה מאז 2021, לאחר שהמפלגות החברות בה לא הצליחו להסכים על תקציב לשנת 2025. שר האוצר מהמפלגה הליברלית, כריסטיאן לינדנר, סירב לאשר שימוש ב"קופסה חוץ־תקציבית" שהוקצתה במקור למאבק במגיפת הקורונה. הוא נשבע נאמנות למדיניות האפס השחור של המדינה, המעוגנת בחוקה, לפיה אין להיכנס לגירעון בתקציב. למעשה, הוא חיפש תירוץ לפרק את הממשלה הלא פופולרית.

מצב העומק של הכלכלה הגרמנית אפילו חמור יותר מזו הצרפתית: אמנם החוב הלאומי הוא "רק" 63% והתשלומים עליו מינימליים, אך בעיות משמעותיות מעיבות על צמיחה אפשרית, בהן זינוק במחירי האנרגיה, דעיכת הביקושים בסין ותחרות מצד חברות רכב. מדד מנהלי הרכש במדינה לנובמבר שוב הצביע על התכווצות ההזמנות, ועל תקופה חזויה של מיתון במקום צמיחה. עלויות האנרגיה אחראיות למחיקת עודף הסחר ולנדידת מפעלים. הרווחים של חברות הרכב הגדולות נחתכו בשני שלישים ברבעון האחרון, וישנה כוונה לפטר רבבות עובדים. גם בצרפת וגם בגרמניה, מספר פשיטות הרגל של חברות שובר שיאים, אחרי התמיכה שהן קיבלו בשנות הקורונה.

בנוסף, שתי המדינות צריכות להתמודד כעת עם הוצאות ביטחוניות מוגברות, באחת התקופות הרגישות ביותר מבחינה ביטחונית באירופה מאז תום מלחמת העולם השנייה. האיום הישיר מצד רוסיה מעיב בעיקר על גרמניה, שהזניחה את הצבא שלה וכעת נדרשת לתקציבי עתק מדי שנה כדי לשנות אותו, אך גם צרפת מוציאה שיעור נכבד על ביטחון. בסוף השבוע איים שוב הנשיא הנבחר של ארה"ב טראמפ "לפרק את נאט"ו אם המדינות השונות לא ישלמו כמה שהן צריכות".

המשברים לא הגיעו לשוקי המניות האירופיים

אנליסטים ציינו, כי הבעיות הללו אינן משתקפות נכון לעכשיו בשוקי המניות. מדד CAC40 הצרפתי דווקא עלה אחרי נפילת הממשלה ומדד דאקס הגרמני גם הוא שובר שיאים בימים האחרונים. האנליסטים מספקים הסברים שונים. לגבי צרפת, הרי ששוק המניות ירד בקרוב ל־10% מאז הבחירות שהביאו למבוי סתום בקיץ, כך שייתכן כי משקיעים מעריכים שהמצב יכול רק להשתפר. לגבי גרמניה, הרי שיש תפיסה לפיה הצרות הכלכליות יביאו להשעיית מדיניות "האפס השחור" ויחד עם הפחתות ריבית מצד הבנק המרכזי האירופי, להגדלת תקציבים ממשלתית ולתקופה של צמיחה בכל מחיר. בינתיים, אין לאירופה מנהיגים המצטיירים כמי שמתאימים להוביל את התקופה הזו.