האם אין כמעט אבטלה במדינת ישראל כיום?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: ניר ברקת
מפלגה: הליכוד
תוכנית: החזית הכלכלית, גלי צה"ל
תאריך: 24.11.24
ציטוט: "אין אבטלה היום כמעט במדינת ישראל"
ציון: נכון

על רקע ההחלטה לסגור את מפעל הצמיגים "אליאנס", נשאל שר הכלכלה ניר ברקת בגלי צה"ל לגבי הדרך להתמודד עם תופעה בה פועלים ישראלים מוצאים את עצמם ללא עבודה בשל החלטה של הבעלים הזרים בהם אותם פועלים עובדים. ברקת השיב שיש צורך להעביר את המשק הישראלי למצב בו יהיה יותר מבוסס עובדים בעלי מיומנויות גבוהות שעובדים בהייטק, והוסיף הערת אגב: "אגב, אין אבטלה היום כמעט במדינת ישראל". המגיש לא איפשר לו לסיים את דבריו כדי להבין מה ביקש להוכיח באמצעות נתון זה, אך החלטנו לבדוק את הנתון עצמו.

יש להתחיל עם מספר הגדרות הנוגעות לסקרי כוח-אדם, אותם עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המונח נשען על "כוח העבודה", שמוגדר כ"בני 15 ומעלה שהיו 'מועסקים' או 'בלתי מועסקים' בשבוע הקובע". ה"מועסקים" הם "בני 15 ומעלה שעבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים לפחות שעה אחת בשבוע הקובע בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת". ה"בלתי מועסקים", שהם למעשה המובטלים, הם "אנשים בני 15 ומעלה שלא עבדו כלל (אפילו לא שעה אחת) בשבוע הקובע ושחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתם בסקר". שיעור האבטלה הוא למעשה שיעור הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה הכללי.

יום לאחר דבריו של ברקת הלמ"ס פרסמה את נתוני סקר כוח-האדם לאוקטובר 2024 (שנכון לכתיבת בדיקה זו, הם בכל מקרה הנתונים העדכניים ביותר). האבטלה מופיעה כשיעור הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה. בניכוי העונתיות, שיעור הבלתי המועסקים עמד על 2.5%. שוחחנו עם איל קמחי, פרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, כדי לעמוד על משמעות הנתון: "מקובל לחשוב שאבטלה מתחת ל-4% היא נמוכה מדי, או לפחות מתחת לנורמה. בטווח הארוך, בשוק דינמי שבו אנשים נמצאים 'בין עבודות' כדי לעבור לעבודות טובות יותר, 4% אבטלה נחשבים לנורמה. אבל זה ששיעור האבטלה כרגע הוא נמוך זו בשורה טובה".

נציין שהלמ"ס בודקת לא רק מי שהם בלתי מועסקים, אלא גם מי שנעדרו באופן זמני מעבודתם, מי שלא מועסקים או משתתפים בכוח העבודה בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים האחרונות, ומי שנואשו מחיפוש עבודה. בחישוב כל אלו ביחד, שיעור אלו שאינם עובדים שלא מרצון עמד באוקטובר על 4.8% (לסוג זה של נתונים אין ניכוי עונתי). עם זאת, לפי פרופ' קמחי, "הנתון שרצוי להתייחס אליו הוא האבטלה ה'רגילה'", ולכן לא שקללנו את הנתון בבדיקתנו.

כדי לקבל פרספקטיבה על הנתון הנוכחי, השווינו אותו למצב שנראה מסקר כוח-האדם של ספטמבר 2023, האחרון לפני פרוץ המלחמה. אז שיעור האבטלה עמד, בניכוי עונתיות, על 3.2%. מדובר בירידה של 0.7 נקודות אחוז, שזה משמעותי, אך בכל מקרה גם לפני המלחמה האבטלה הייתה נמוכה ביחס לרף אותו הגדיר קמחי.

יש לציין שייתכן שהמלחמה "עיוותה" מעט את נתוני האבטלה. באוגוסט 2024 עידן ארץ פרסם בגלובס את נתוני האבטלה הנמוכים באותו חודש, וראיין לשם כך את יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה, מחקר ותכנון מדיניות במשרד העבודה. היא אמרה כך: "ייתכן שחבר'ה צעירים שיוצאים למילואים, במקום להיות מובטלים, השפיעו גם הם על השיעור הנמוך. במצב טבעי, הם היו אמורים לחפש עבודה וכעת הם נמצאים במילואים". כך נכתב במסמך של מרכז מחקר המידע של הכנסת (ממ"מ) על המושגים בשוק העבודה: "ייתכן מצב שעלייה בשיעור האבטלה עשויה לנבוע לא מפיטורי עובדים אלא מכניסה של מחפשי עבודה חדשים לשוק העבודה מקרב האוכלוסייה שאינה משתתפת בשוק העבודה. מנגד, ירידה בשיעור האבטלה עשויה לנבוע לא מיצירת מקומות עבודה חדשים אלא מירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה משום שמחפשי עבודה התייאשו ויש למנותם כלא משתתפים בשוק העבודה". עם זאת, מאחר שברקת לא התגאה בהישגים לגבי האבטלה, ומאחר שגם לפני המלחמה האבטלה הייתה נמוכה, הדבר לא השפיע על הציון.

פרופ' קמחי הפנה אותנו לנתון נוסף: "אני חושב שהמונח הסטטיסטי היותר חשוב הוא השתתפות בכוח העבודה, כי הוא כולל בפשטות את כל מי שמועסקים או מחפשים עבודה, בניגוד לכל מיני דקויות כמו 'לא מועסקים זמנית'". ההשתתפות היא שיעור כוח העבודה (מועסקים ובלתי מועסקים) מתוך קבוצת הגיל הרלוונטית, במקרה שלנו 15 ומעלה. לפי הלמ"ס, בספטמבר 2023 הנתון המנוכה עונתי עמד על 63.5%, ומאז ירד ב-0.9 נקודות אחוז ל-62.6% באוקטובר הנוכחי. קמחי הסביר לנו את המשמעות: "אם הייתה ירידה בשיעור ההשתתפות, זה אומר שיש פחות אנשים שעובדים או לפחות מחפשים עבודה. כל אדם שלא מועסק פוגע בצמיחה של המשק ובמקרים מסוימים הופך לזכאי לתשלומי רווחה, ואז יש עלות נוספת למשק. מילואים לצורך העניין לא תורמים לתוצר, כי מי שנמצאים במילואים לא עובדים במקום העבודה הרגיל שלהם והמדינה מממנת אותם. אבל, גם לא הייתי עושה עניין מירידה של 0.9 נקודות אחוז".

לצורך הרחבת הפרספקטיבה, ומבלי להשפיע על הציון של ברקת, בחנו את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל לעומת ה-OECD. הנתון הזמין האחרון הוא הנתון השנתי ל-2023, אז שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל עמד על 63.3%, מעט יותר מ-62.5% של ממוצע ה-OECD. עם זאת, יש לזכור שבישראל שיעור האוכלוסייה המבוגרת הוא נמוך משמעותית מב-OECD, וכדי לנטרל השפעה זו בחנו את כוח העבודה גם מתוך האוכלוסייה של 15-64, ואז התמונה מתהפכת: 72.3% בישראל לעומת 76.2% ב-OECD. ההפרש מצטמצם אם בוחנים את האוכלוסייה בגילי 25-64, אז שיעור ההשתתפות בישראל עומד על 81.4%, לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 82.2%.

בשל הציון שניתן, לא פנינו לשר ברקת לצורך בקשת תגובה.

לסיכום, שיעור האבטלה העדכני הוא 2.5%, שאכן נחשב לנתון נמוך מאוד. הוא גם ירד משמעותית ביחס לערב המלחמה, דבר שניתן לייחס לגיוס המילואים הנרחב. במקביל, נרשמה ירידה קלה אך לא משמעותית בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. לכן דבריו של ברקת נכונים.