הביטקוין הפך לדת של ממש - האם טראמפ ישלים את קבלתה לחיק האמריקאים?

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

מאז עליית הנצרות ספק אם הייתה תופעה כמו הביטקוין. כמוה, הוא בא משום מקום. ללא ארגון, מנהל או תקציבי שיווק, וללא אחיזה במרכזי הכוח והממסד הפוליטי והכלכלי, הפך הביטקוין למותג עולמי ששמו נישא בפי כל, כובש בסערה את מקדשי הכסף בוול סטריט ואת מוחם של ההמונים כאחד. כמו לנצרות, גם לביטקוין היה אב קדום אשר נצלב על ידי הממסד הכלכלי-פוליטי: היה זה מיזם בשם אי-גולד שהושק ב-1996 בפלורידה, וייצר כסף דיגיטלי מגובה בזהב לשימוש ישיר עמית לעמית. בשיאו בשנת 2006, היו לאי-גולד 5 מיליון משתמשים, וטראנזאקציות ביותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. בשנת 2008, לאחר שהוגשו כתבי אישום בגין הלבנת הון וניהול עסק פיננסי ללא רישיון, חתמו החברה ומנהליה על עסקת טיעון שהביאה לסגירתה תוך שלמנהליה נגרמים נזקים כבדים.

● האופציה הסולידית ללהיט הספקולטיבי: להשקיע בביטקוין באמצעות אג"ח
● הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים תפוקח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון
● איפה כדאי לשים את הכסף בשנה הקרובה? התחזית של אמיר איל 

לא באמת מטבע, אבל מככב ב-CBS

להיסטוריה זו של אי-גולד היתה כנראה השפעה על האלמוני שפרסם זמן קצר לאחר מכן נייר עמדה שכותרתו: "ביטקוין: שיטת מזומן אלקטרוני לשימוש ביו עמית לעמית". הנייר, שפורסם באוקטובר 2008 תחת השם הבדוי סטושי נאקמוטו, הגדיר את המערכת כ"שיטה לטרנזאקציות אלקטרוניות ללא צורך באמון". היא הייתה בנויה על קונספט פשוט אך גאוני לאישור הטרנזקציות, כמו גם על דרך לאירגון מידע דיגיטלי, המכונה בלוקצ'יין. בינואר 2009 רשת הביטקוין נולדה עם כריית המטבעות הראשונים ויצירת "בלוק בראשית" על ידי נאקמוטו האלמוני, אשר נעלם לנצח מיד אחר כך. בבלוק נכלל משפט מתוך הטיימס הלונדוני: "שר האוצר על סף חילוץ נוסף לבנקים" - רמז לרעיון שמאחרי השקת הכסף האלקטרוני החדש. בשלב זה התקיים הביטקוין בעיקר בדמיונם של קומץ קריפטוגרפים בפאתיו הנדחים של האינטרנט.

במאי 2010 נרשמה עסקה ראשונה בכסף הדיגיטלי המוזר. 10,000 ביטקוין שולמו בתמורה לשתי פיצות בג'קסונוויל, פלורידה. זו העניקה ל-10,000 הביטקוין שווי כלכלי של כ-40 דולר או כחצי סנט אמריקאי לביטקוין. במאי 2011 זכה הביטקוין לחשיפה הראשונה בניו יורק טיימס. כשמחירו עומד על 8.60 דולרים, העיתון תהה: "אין הרבה עסקים שמקבלים ביטקוין, כך שנראה שהמשתמשים הנלהבים והספקולנטים אוספים אותם ללא קשר לערך האמיתי שיש להם". סיכם הכותב: "כאשר העניין אינטלקטואלי יעלם, יעלם כנראה גם הרעיון".

בינואר 2012 זכה הביטקוין לחשיפה טלויזיונית ראשונה. בעונה השלישית של דרמה בשם "The Good Wife" ברשת CBS הוקרן פרק בשם "ביטקוין לטיפשים". במסגרתו, דמות בסדרה לוקחת על עצמה לייצג בבית משפט עו"ד המסרב לגלות את שמו של לקוחו המבוקש על ידי משרד האוצר, בעוון ייצור מטבע דיגיטלי חדש המכונה "ביטקוין". ג'ים קריימר - בעל תוכנית פיננסית אמיתית וידועה ברשת CNBC - משחק בפרק עד בבית המשפט המסביר כי הביטקוין אינו באמת מטבע שכן "אין שום בנק מרכזי המנהל אותו, הוא דיגיטלי לגמרי, וזמין רק בין עמיתים".

מסוכן לשמירה, פופולרי בקרב עבריינים

אף שבשלב הזה הביטקוין כמעט ואינו זוכה לתשומת לב הציבור הרחב, לתשומת לב העבריינים הוא זוכה גם זוכה. ב-2011 הושק בדארק נט (חלק מוסתר של האינטרנט המצריך דפדפן ייעודי כדי להיכנס אליו) אתר בשם "סילק רוד" (דרך המשי). האתר איפשר למשתתפים לסחור ביניהם באנונימיות מוחלטת בטרנזאקציות שנעשות בביטקוין. האתר הפך במהירות לזירת מסחר פעילה בתחומי הסמים, הפורנוגרפיה ועוד. מפברואר 2011 ועד יולי 2013 עמד מחזור המסחר באתר על כ-10 מיליון ביטקוין. בהתחשב בעובדה שעד סוף 2013 היו במחזור כ-10.6 מיליון ביטקוין, מהם לפחות כרבע נעולים או אבודים, לא יקשה להעריך כמה מרכזי היה האתר בהתפתחות הביטקוין באותן השנים. בסוף שנת 2013 סגר ה-FBI את האתר ומפעילו נידון לעונש מאסר ארוך.

זמן לא רב לאחר סגירת האתר קיבל הביטקוין מכה כואבת נוספת. בתחילת 2014 בורסת הביטקוין היפנית "מאונט גוקס" פשטה את הרגל, תוך שהיא מבשרת ללקוחותיה כי נגנבו ממנה כ-750 אלף מהביטקוינים של לקוחותיה, ועוד כ-100 אלף ביטקוינים שבבעלותה. האירוע לא היה שולי כלל ועיקר: באותה תקופה כ-70% מרכישות הביטקוין עברו דרך בורסה זו, שלשם המחשה, בחודש מאי 2013 סלקה כ-150 אלף ביטקוין ליום. השילוב של מאונט גוקס וסילק רוד הנחית את מחיר הביטקוין מכ-1,100 דולר בתחילת דצמבר 2013 לכ-320 דולר בדצמבר 2014.

"הביטקוין ייכשל אך הטכנולוגיה תישאר"

נוכח האירועים האלו לא יפלא כי הביטקוין זכה לסקירה מאוד בלתי אוהדת בתקשורת. באותן שנים נבחן אם באמת יוכל להפוך, כפי שסבורים מאמיניו, למערכת תשלומים אלטרנטיבית, חליפית למערכת הבנקאית הקלאסית. אבל מעבר לשימוש העברייני והסיבוכים והסיכונים הדיגיטליים, נוצרה בעיית תדמית קשה נוספת. באותן שנים היה הביטקוין שוק קמעונאי זעיר. משום כך מחירו התאפיין בתנודות חריפות. כך למשל דיווח פורבס ביוני 2011: "שוב ביום ראשון היה משבר, ומחיר הביטקוין צנח בבורסת מאונט גוקס בתוך כמה דקות, מ-17 דולר לכמה פני בודדים. המסחר הושעה והמבקרים הופנו לדף בו ניתנו הסברים".

עם השנים הסיקור התקשורתי נערם, ובו התרכזו מבקרי הביטקוין בכל אותן נקודות תורפה: הוא אינו מגובה על ידי מדינה, הוא משמש בעיקר לטרנזאקציות פליליות, הוא אינו כסף או נכס מוחשי וככזה סופו להתאדות, הוא מסוכן בגלל התנודות החריפות במחירו, ואם לא די באלה - תחזוקתו קשה והוא ניתן בקלות לגניבה. בגין כל אלו, סיכמו המאמרים, אין לביטקוין שום ערך ממשי, והעלייה במחירו אינה אלא בועה שסופה להתפוצץ, ובקרוב.

סיכם את הדעה הרווחת עובד בכיר בפדרל רזרב ומרצה לפיננסים באוניברסיטת בוסטון במאמר ב"ביזנס אינסיידר" מסוף 2013, בעוד מחיר הביטקוין עמד על כ-900 דולר: "מאז לידתו היה לביטקוין DNA פגום. הוא נחלם בעולם הווירטואלי על ידי גיקים של מחשבים, אבל אמור להיות בשימוש בעולם האמיתי. הביטקוין עשיר במחשבות ליברטניות ותורת האנטי פדרל רזרב, אבל הוא חלש מאוד בהבנה כיצד עובדת באמת הכלכלה העולמית, ואיך מתפקדים השווקים הפיננסיים והבנקאות המודרנית. כסף וירטואלי יכול להיות בעל ערך, אבל הוא חייב להיות כרוך למדיניות פיסקלית ומוניטרית. להניח שכסף יכול להיות מיוצר במחשב, מנוהל בצורה מבוזרת מחוץ למערכת הבנקאית, היא פארסה מסוכנת…אני צופה שביטקוין ייסחר מתחת ל-10 דולר עד סוף המחצית הראשונה של 2014. מחיר שמבטא אופציה על ערכו האפשרי כקומודטי".

הבון טון הזה, יחד עם צלקות מאונט גוקס וסילק רוד, נתן את אותותיו. 2015 היתה שנה קשה לביטקוין, הוא איבד 75% וכמעט לכל אורכה נסחר מתחת ל-300 דולר. אין פלא כי רבים בתקשורת חשבו שזהו סופו: "המדיה (ואני ביניהם) הפכנו משועממים מהביטקוין", נכתב באחד המאמרים, "הוא הפך לעוד משחק טכנולוגי כמו משקפי גוגל…המערכת כולה עשויה להתחיל בקרוב להתפורר". במגזין פורבס כבר סיכמו: "הביטקוין ייכשל אך הטכנולוגיה (הבלוקצ'יין) תישאר. בניגוד לחלומות הליברטנים, קשה לראות איך ביטקוין יהיה משהו מקובל בזרם המרכזי. כעת נראה שהביטקוין קורס ודמויות מרכזיות בקהילה מתחילות לסגת ממנו".

בדצמבר 2016 הביטקוין, שהמדיה כבר סיימה לשבת עליו שבעה, החל פתאום להתאושש. מחירו חזר לאזור ה-800 דולר וקהל מתעניינים חדש הופיע בזירה. 2017 שוב היתה שנה שורית להפליא, ומחיר הביטקוין זינק במהלכה ביותר מפי 20, עד לכ-19,500 דולר. עם הגאות במחיר גם העניין הציבורי גבר, ועמו עלו שוב המבקרים להתקפה. אלא שהפעם הובילו אותה דמויות מוכרות בהרבה. הדמויות היו אומנם חדשות, אך הטענות לא. סיכם חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן במאמר ארוך בניו יורק טיימס: "ממש כמו בועת הצבעונים באמסטרדם, גם הביטקוין הוא בועת ענק שתסתיים בחורבן…זוהי בועה העטופה במיסטיקה טכנולוגית בתוך אידאולוגיה ליברטנית משונה…לביטקוין אין שום ערך פנימי אמיתי ושום שימוש".

 פול קרוגמן / צילום: ערוץ MasterClass ביוטיוב

מאחר ושמו של הביטקוין החל להתפשט, גם דמויות מרכזיות בוול סטריט נדרשו לתופעה. בספטמבר 2017 הסביר בכינוס בנקאים גדול ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ומשקיע בולט בנוף: "זו תרמית… זה לא דבר אמיתי ובסופו של דבר הוא ייסגר", והוסיף: "מי מעובדנו שיסחור בזה יפוטר בתוך דקה, בגלל שהוא טיפש". לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, ענקית ההשקעות המנהלת כ-12 טריליון דולר, החרה אחריו: "ביטקוין רק מוכיח כמה ביקוש יש להלבנת כספים… זה כל מה שהביטקוין". וכשאלה דעותיהם הנחרצות של חתני פרס נובל לכלכלה, דמויות מובילות בעולם הכספים, אנשי אקדמיה בכירים, כלכלנים ובנקאים, קל להבין את יחס התקשורת, כמו גם את השחקנים המוסדיים. אף אחד לא רוצה להתפס כאידיוט שלא מבין מה שכה ברור לכל הגדולים, החכמים ומובילי הדעה.

 ג'יימי דיימון / צילום: ap, Alex Brandon

אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם

הביטקוין נולד כיריב מוצהר, אידאולוגית וטכנולוגית, לעולם הפיאט, השייך למטבעות שמנפיקות ממשלות. משום כך התקשורת והמומחים לאורך השנים בחנו את הביטקוין דרך אספקלריה אחת - האם הוא יכול להיות כסף חלופי, אמצעי תשלום זמין ומיידי. אך הם טעו טעות פשוטה. ביטקוין התחרה אומנם בפיאט אך גדל להיות, לפחות בינתיים, לאספקט אחר של תחרות זו - הוא הפך מתחרה לזהב. ככזה הביטקוין אינו "מהפכה כלכלית", ואינו זקוק ל"גיבוי ממשלתי" או "ערך פנימי". ככזה הוא לא יותר ולא פחות מאשר יהלומים, זהב, ציור של מארק שגאל, דת או אלוהים. הוא אירוע אנושי שנולד, גדל, מתקיים, ולפעמים מת, בתוך המרחב של המוח האנושי, דימיונותיו, תקוותיו, חלומותיו ורצונותיו.

המסקנה אפוא של פרופסור קרוגמן, כי מה שהוא "רק" אספירציה אנושית הוא בהכרח חסר ערך, הייתה קפיצה לוגית חסרת בסיס. הראשון להבין זאת היה דווקא לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק. ממש כמו פאולוס - שאול התרסי - שהפך מיריב מר לאב המייסד האמיתי של הכנסייה. באוקטובר 2023, בראיון לפוקס ביזנס, הסביר פינק כי "הלקוחות מגלים עניין גדול בתחום ובלאקרוק יאפשרו להם גישה קלה לנכס", והוסיף כי "הפך למאמין לאחר שלמד על הביטקוין".

 מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

פינק כינה את הביטקויין "תחליף לזהב… ונכס בפני עצמו" עם פוטנציאל רווחים א-סימטריים. רווחים הוא שפה שוול סטריט מבינה ואוהבת, ולהצהרות נלוו מעשים. ב-2023, הובילה בלאקרוק את המאמצים לאישור קרנות הנאמנות להשקעה בביטקוין, ואלה הושקו בינואר השנה. ב-2024 הביטקוין השלים אפוא את הטרנספורמציה: מחזון ליברטני מרדני, המנסה להחליף את הדולר והכסף, למוצר פיננסי, יקיר השחקנים המרכזיים בוול סטריט.

בשנת 312 הקיסר קונסטנטינוס התנצר ושינה באחת את מיקומה ומעמדה של הכנסייה. מארגון נרדף הפכה זו לדת האימפריה, וחלק גדול מהממסד הפוליטי. עתה נותר רק לראות האם דונלד טראמפ יהיה לקונסטנטינוס של הביטקוין. האם בזמנו תקים אמריקה רזרבת ביטקוין אסטרטגית של מיליון ביטקוין, כפי שהציעה הצעת חוק שהוגשה לסנאט ביולי, והאם בתקופת כהונתו ישלים הביטקוין, בזכות מאמיניו, ללא ארגון, תקציב או מנהל, את המהלך. מאלמוני נידח, שנהפך מבוזה ונרדף, למיינסטרים ממלכתי, מוכר ומכובד, נכס במאזן של הפדרל ריזרב.