איפה כדאי לשים את הכסף בשנה הקרובה? התחזית של אמיר איל

"אני רואה את כלכלת ישראל עומדת בפני עשור הזהב שלה", קובע אמיר איל, יו"ר ואסטרטג ההשקעות הראשי של קבוצת אינפיניטי אילים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס. איל, רואה חשבון במקצועו, מנהל את הקבוצה שהקים לפני 27 שנה, המנהלת כיום נכסים בהיקף של כ־20 מיליארד שקל. "אני מעל 40 שנה בשוק ההון. עוד הספקתי להפסיד מניות, את כספי הבר מצווה שלי, במשבר מניות הבנקים בשנת 1983".

● כוחות השוק | "זו הייתה פצצה מתקתקת": מחבר הספר "השקעות לעצלנים" מגלה מה הייתה המניה הראשונה שלו
● כוחות השוק | מנהל ההשקעות הבכיר שממליץ לכם לא לקנות דירה להשקעה וגם לא לחקות את וורן באפט
● כוחות השוק | האם יהיה לנו מספיק כסף בפנסיה? התשובה של מנכ"לית חברת הגמל הגדולה בישראל

איל מציג תחזית אופטימית במיוחד לכלכלה המקומית, מספר על ההשקעה הגדולה בתחילת המלחמה, ועל הפספוס של קפיצת הביטקוין. ויש לו מסר גם לחברות דירוג האשראי.

למרות האתגרים הרבים שעומדים בפני המשק הישראלי - מהמלחמה ועד לגירעון התקציבי הגדל - איל מזהה ארבעה "עמודי תווך" שיתמכו בצמיחה משמעותית בשנים הקרובות: הצמיחה הדמוגרפית החזקה, העצמאות האנרגטית, התעשייה הביטחונית ומה שהוא מכנה ה"סיליקון ואדי" הישראלי.

הבורסה נמצאת במומנטום חיובי והשקל בשיא של חמישה חודשים מול הדולר. לאן הולכת הכלכלה הישראלית?
"אני רואה את כלכלת ישראל עומדת בפני עשור הזהב שלה. מדינת ישראל עומדת היום על ארבעה עמודי תווך מדהימים שאין להם אח ורע בעולם. הראשון הוא הצמיחה הדמוגרפית - בישראל נולדים כל שנה כמעט 200 אלף ילדים חדשים, ועם האנטישמיות הגואה בארה"ב ובאירופה יגיעו עוד 30־50 אלף עולים. אנחנו מדינה שצומחת ברבע מיליון איש כל שנה. בעשור הקרוב ישראל תהיה מדינה של למעלה מ־12 מיליון איש, וזה אומר עוד פנסיות, עוד ביטוח, עוד מכוניות, עוד תשתיות, עוד קניונים, עוד נדל"ן - עוד הכל.

"עמוד התווך השני הוא העצמאות האנרגטית והכנסות העתק מייצוא גז ונפט שצפויות לצבור בקרן העושר 50־70 מיליארד דולר בעשורים הקרובים. השלישי הוא התעשייה הביטחונית - זה לא רק אלביט ורפאל, יש 130 חברות נוספות. מה שהייתה פעם תעשייה של 'ברזלים' הפכה לסופר־הייטק. אירופה מתחממת במהירות, המזרח הרחוק גם והחברות הישראליות בונות מפעלים בחו"ל. והעמוד הרביעי הוא מה שאני קורא לו 'הסיליקון ואדי'. היום, כשהריבית יורדת, נראה שוב את תעשיית הטכנולוגיה משגשגת. אגב, אין אבטלה בסקטור - אם לדוגמה אינטל מפטרת, רפאל לוקחת".

אתה אופטימי מאוד. יש שיגידו אפילו מדי. הרפורמה המשפטית שהכבידה מאוד על הכלכלה לא נעלמה וגם אף אחד לא יודע איך ומתי המלחמה תיגמר.
"אלה מה שאני קורא להם 'מעכבי בעירה'. הם לא יכבו את אש התמיד הזו. אני מאמין בנצח ישראל ואני חושב שכל הסוגיות האלה רק יעכבו את הצמיחה המשמעותית. אני לא אתפלא אם בשנה הבאה נגיע לשיעורי צמיחה של 6%־7%. אני חושב שזה יכול לקרות".

חברות הדירוג חושבות אחרת. הן צופות שהדירוג של ישראל ימשיך לרדת והעניקו לנו תחזית "שלילית".
"מה שמודי'ס עשו (הפחיתו את הדירוג של ישראל לרמה דומה לזו של מדינות כמו פרו - ב"ל, נ"א) זו שערורייה. מעשה פוליטי לגמרי בניגוד מוחלט לנתונים. יתרות המטבע של ישראל בשיא של כל הזמנים, כמעט 220 מיליארד דולר. גם אחרי המלחמה וההוצאות האדירות שיש בגינה, כלכלת ישראל מייצרת כסף ולא יורדת ביתרות המט"ח. איך יכול להיות שמורידים דירוג למדינה שיש לה עודף נכסים על התחייבויות במט"ח של כמעט רבע טריליון דולר, ועוד שני דירוגים? אני חושב שקרה פה מעשה פוליטי לגמרי. אני משוכנע שביולי־אוגוסט־ספטמבר הם יעלו את הדירוג של ישראל חזרה".

"אנומליות הן מצוינות למי שרוצה להרוויח"

איל מספר כי בפועל, הורדת הדירוג והפסימיות הכללית של המשקיעים הזרים יצרה עבורו הזדמנות השקעה. "לא היה צריך להוריד את הדירוג שלנו. אבל בשבילי כמנהל השקעות זו חגיגה. כשאני מזהה אנומליה כזאת אני יכול להרוויח ממנה. למשל, קנינו את האג"ח הדולרית של בנק לאומי לפני שלושה חודשים כשנסחרה ב־9%. אג"ח עם מח"מ של שלוש וחצי שנים. היום היא נסחרת בפחות מ־7% תשואה. אנומליות הן מצוינות למי שרוצה להרוויח כסף", הוא אומר.

ראינו מהלך מאוד גדול של השוק המקומי. מדד ת"א להערכתך, השיא לפנינו או מאחורינו?
"אני חושב שבחודשים הקרובים פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת. הסיכון הגיאופוליטי של ישראל ירד מאוד - למעשה שתי הפרוקסי של איראן, חמאס וחיזבאללה, נחלשו משמעותית. עדיין לא רואים את זה במלואו במרווחי ה־CDS (פרמייה שמתמחרת את הסיכון שהמדינה תגיע לחדלות פירעון. ב"ל, נ"א), אבל זה יקרה. כתוצאה מזה השקל יכול להתחזק והבורסה פה יכולה להמשיך לטפס. שום דבר הוא לא שחור או לבן, יש המון אפור באמצע, אבל כמגמה כללית הייתי נוטה לאמץ את זה - כמובן תחת ניהול סיכונים מתאים. יהיו חברות בישראל שימשיכו לעלות בגלל המכפיל הדמוגרפי, כניסת כספים, ירידה ברמת הסיכון,השקעות עתק בבנייה ושיקום הצפון והדרום, השקעות עתק בתשתיות - ידחפו את החברות והכלכלה קדימה".

יוקר המחיה וחשיפת המוסדיים לחו"ל

לצד הביצועים החזקים של שוק ההון הישראלי בשנה האחרונה, הציבור הישראלי מתמודד עם גל עליות מחירים וגזרות שבקרוב ייכנסו לתוקף. איל דיבר בין היתר על הסיבות ליוקר המחיה, והאם הכספים הגבוהים שמופקדים בכל חודש בקרנות הפנסיה וביתר החסכונות של הציבור יכולים לסייע ולהקל. "כשאתה עושה זום אין, יש פה כמה בעיות אמיתיות שלנו כמדינה וכאזרחים - יוקר מחיה בלתי נסבל ועלות דיור בלתי נסבלת", הוא אומר.

אבל לדבריו, הפתרון נמצא בהישג יד, במיוחד בתחום הדיור: "אין שום בעיה של קרקע, גם בגדרה־חדרה, לא רק בגליל, יהודה ושומרון והנגב. יש בעיית ביורוקרטיה איומה ונוראה. גם אין בעיית כסף, קרנות הפנסיה מגייסות כל חודש 6־7 מיליארד שקל". הפתרון, לדעתו, טמון בתוכנית ממשלתית שתציע לגופים המוסדיים מסלול השקעה עם הבטחת תשואה, בדומה לאג"ח המיועדות שהיו בעבר. "אם יעשו תוכנית ממשלתית שמציעה לגוף מוסדי הבטחת תשואה על השקעה בפרויקטים של בנייה, כבישים ותשתיות - לא תהיה שום בעיה לממן אף פרויקט במדינה. למה מממנים את ברלין או את אמריקה? בואו לפה. הכל זה ניהול והסרת חסמים בירוקרטיים. זה יאפשר פה פריחה בקצב שלא הכרנו".

אנחנו רואים שהגופים המוסדיים מגדילים באופן עקבי חשיפה לחו"ל. מדוע זה קורה?
"זה עניין של ספיקה. יש יותר כסף ממה שהשוק המקומי יכול לקלוט. זה יוצר מצב שיש גופים מסוימים, בעיקר חברות הביטוח, שהולכים עם הכסף שלהם לחו"ל בגלל שהם גדולים מדי, לא בגלל שזה בהכרח כדאי יותר. אנחנו, כגוף של 20 מיליארד שקל, עדיין מספיק דינמיים כדי לזוז בין השוק המקומי לחו"ל. זה פשוט יתרון יחסי".

מה היחס בין השקעות בארץ לחו"ל אצלכם?
"זה תלוי באיזו פלטפורמה. באילים קרנות נאמנות המרקט יותר מקומי. בגמל והשתלמות אנחנו בסביבות 30% בישראל ו־70% בחו"ל. וזה זז כל הזמן - אם אני רוצה להגדיל עוד 50% בישראל אני יכול לעשות את זה. זה היתרון היחסי שלנו, שאנחנו יכולים עדיין לזוז בקלות".

כבית השקעות, אתם נחשבים יחסית קטנים בשוק. איך זה משפיע על הפעילות שלכם?
"אנחנו הקטנים מבין הגדולים. כשהקמתי את החברה לפני 27 שנה, בית השקעות גדול ניהל 200 מיליון שקל. היום אנחנו מנהלים 20 מיליארד, כשחברות ביטוח מנהלות מאות מיליארדים. השוק מתכווץ. נעלמו הרבה גופים ענקיים כמו פסגות והלמן אלדובי. לדעתי לא יהיו יותר קרנות פנסיה חדשות בישראל כי זה לא כדאי כלכלית. מה שיש היום זה כנראה מה שיהיה הרבה שנים קדימה".

בשנים האחרונות ראינו מעבר משמעותי למסלול S&P 500 בחיסכון הפנסיוני. מה דעתך?
"זו תופעה כלל עולמית שקשורה להגמוניה של הדולר ולחברות הטכנולוגיה בארה"ב. העולם הפך לדו־קוטבי, עם סין וארה"ב. הסינים אפילו הקימו עם הרוסים מערכת סוויפט חלופית כדי לקרוא תגר על הדולר. אבל הדולר הוא עדיין מטבע מקלט".

האם המגמה הזו תימשך?
"אני חושב שעם טראמפ נראה שהחברות האמריקאיות יקבלו סוג של 'בוסט'. השאלה אם החברות הגדולות שהרימו את ה־S&P 500, כל הביג־טק וה־AI, ימשיכו להיות הקטר המוביל מבחינת התשואות. אבל אני מודאג ממשהו אחר - אנשים באים ל־S&P כי זה עלה, לא בגלל שזה טוב. מה זה טוב? טוב זה קדימה. פעם שמעון פרס אמר לי משהו מעניין - בעברית יש כביכול שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד. אבל זה לא נכון. עבר זה להיסטוריונים, ההווה הוא כבר עבר, יש רק עתיד. אנשים קונים לפי ההיסטוריה, וזה בכלל לא אומר שזה מה שיהיה בעתיד".

רוב בתי ההשקעות מנסים לגייס לקוחות על בסיס תשואות העבר. גם אתם עובדים ככה, לא?
"זה נכון, כי אנשים מגיבים לתשואות של ההיסטוריה. אבל השאלה היא איך אתה מנהל ומי מנהל. הכל זה הסתברויות. אם אני מסתכל היום על ההסתברות ש־S&P ימשיך להיות האינדקס המוביל של העולם לנצח - זה לא יקרה. לכן אני מאמין במה שאני קורא לו 'ניהול אקטיבי־פאסיבי' - לנהל באופן אקטיבי דרך אינדקסים.

"למשל, אם 'אמריקה פירסט' זה הכיוון, אז אולי במקום להחזיק את ה־S&P, אפשר לקחת את 11 הסקטורים שלו ולתת משקלות שונים. להתמקד בתעשייה האמריקאית המסורתית, בטכנולוגיה שהיא אמריקאית, ופחות בחברות רב־לאומיות שחשופות לסין".

הביטקוין ב־100 אלף ד': "בינתיים הוא דיסטופי"

לסיום, שאלנו את אמיר איל מה דעתו על הביטקוין, ששבר שיא נוסף ושווה כבר מעל 100 אלף דולר למטבע אחד. "הייתי סופר נגד, אבל אני חושב שעברנו שלב. כשה־SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית, איפשרה לגופים הגדולים כמו בלקרוק להקים קרנות ETF על מטבעות קריפטוגרפיים, משהו השתנה. לפני כן היה מאוד מורכב להשקיע בזה כי זה בעצם סוג של השקעה בתוכנה. אבל כשאתה עובר דרך גוף גדול, אתה יכול להיות יותר רגוע בנוגע לנזילות ולאפשרות להיכנס ולצאת".

אתה מחזיק?
"עדיין לא מחזיק אישית ביטקוין או קריפטו אבל מודה שזה באג'נדה. אני חושב שבסוף כל מדינה תנפיק מטבע וירטואלי משלה. בינתיים זה עדיין יוצר עולם דיסטופי. ראשית, זהו מטבע אנונימי, ואי אפשר לנהל מדיניות פיסקלית אם לא יודעים כמה אנשים מרוויחים ולגבות מסים. שנית, אי אפשר לנהל מדיניות מוניטרית כי אין ריבית. שלא לדבר על הכסף השחור".