על רקע משבר כלכלי ופוליטי: גרמניה בדרך לבחירות מוקדמות

ממשלת גרמניה נפלה היום (ב') אחר הצהריים בהצבעת אי-אמון, מהלך נדיר שנועד לסלול את הדרך לבחירות מוקדמות ב-23 בפברואר 2025, כחצי שנה לפני המועד הקבוע בחוק. קנצלר גרמניה המכהן, אולף שולץ, תיאם מראש את ההצבעה עם מפלגות האופוזיציה ושאריות הקואליציה, במטרה להעביר את המושכות באופן מסודר. 

● שאלות ותשובות | מה ההשלכות של סגירת השגרירות הישראלית באירלנד? 
● ספרד עוצרת משלוחי נשק לישראל משטחה אבל ברחוב לא מאמינים 

שולץ השתמש בנאום האחרון שלו במהלך ההצבעה כדי להאשים את שר האוצר לשעבר כריסטיאן לינדנר במזימה למסגר את פירוק הקואליציה למטרותיו הפוליטיות ואמר כי היה מדובר ב"חבלה מבפנים". אחרי שהפסיד בהצבעה נסע לארמון הנשיאות לבקש מנשיא המדינה לפזר את הפרלמנט ולהורות על בחירות חדשות.

הסיבה הישירה לפיצוץ הקואליציה היא חוסר הסכמה על התקציב לשנת 2025. לעומת שנות השפע הכלכלי שחוותה גרמניה עד לפרוץ המלחמה עם אוקראינה, הממשלה הנוכחית נאלצה לרסן את ההוצאות התקציביות שלה. מכיוון שהחוקה הגרמנית אוסרת באופן חריג על הממשלה להיכנס לגירעון, ומול דרישות סותרות מצד השותפות הקואליציוניות להשקעה בביטחון, תשתיות, מהפכה ירוקה ומערכת הרווחה, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. כל צד האשים את יריבו בפירוק הקואליציה מסיבות פוליטיות, אך למעשה מדובר באחת הממשלות הכי פחות פופולריות בשנים האחרונות והאופוזיציה דרשה את הקדמת הבחירות באופן עקבי.

הכלכלה הגרמנית מידרדרת והמפלגה של שולץ בשפל היסטורי

למעשה, המצב הכלכלי של גרמניה עגום. השנה הכלכלה הגרמנית צפויה לרשום התכווצות של 0.2%, וגם בשנה הבאה לא צפויה צמיחה משמעותית, לפי ההערכות האחרונות של מכון המחקר לענייני כלכלה בקיל. חברות גרמניות מודיעות על פשיטת רגל בשיעור הגבוה ב-20% מזה שנרשם בשנה שעברה, וישנו משבר מתגלגל בתעשיית הרכב. "פולקסווגן" הודיעה על צניחת רווחים של שני-שלישים ברבעון האחרון, בהשוואה לשנה הקודמת, וכעת ניצבת בפני הכרח לסגור מפעלים ולפטר עובדים, או לקצץ בשכר באופן חד בהסכמת האיגודים המקצועיים. כך גם חברות רכב גרמניות אחרות.

גל האינפלציה שהעלה גם את המשכורות בשוק הגרמני גורם לעלויות העסקה גבוהות, ולצד מחירי האנרגיה שצמחו בגרמניה אחרי שהגז הרוסי הזול הפסיק לזרום מביאים לאקסודוס של חברות בתחום הייצור.

שולץ עומד בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית גם בבחירות הקרובות, אחרי שלוש שנות כהונה כאחד הקנצלרים בעלי שיעורי התמיכה הנמוכים ביותר. הקואליציה שלו, ניסוי פוליטי ברמה הפדרלית עם "הירוקים" והליברלים, התאפיינה במריבות פנימיות ובמתחים על רקע דרישות סותרות - לפתיחת הארנק לטובת תשתיות ירוקות והשקעות לעתיד מצד אחד ולמשמעת תקציבית מצד שני. המפלגה ניצבת כעת במקום השלישי בסקרים, שפל היסטורי, עם 16% בלבד לפי הסקרים האחרונים.

מי שניצבת במקום השני היא מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (19% לפי הסקרים האחרונים), שמבטיחה לבוחרים לשים קץ להגירה הלא-חוקית שמעיבה על המערכת הכלכלית, אבל גם להגדיל את הפנסיות ולדאוג "לאזרח הפשוט". במקום הראשון בסקרים, עם 32% תמיכה, ניצבת המפלגה השמרנית (CDU-CSU) שמבטיחה גם היא רפורמה מסוימת בענייני הגירה, אך מדיניות תקציבית אחראית יותר, ורפורמה במיסוי ובעסקים שתוביל לצמיחה גרמנית. מנהיג המפלגה פרידריך מרץ אמר היום כי נאומו של שולץ בפרלמנט היה "בושה" וכי נכשל להזכיר את הצרכים הכלכליים של גרמניה ואת הצורך בצמיחה.

מפלגת הליברלים בראשות לינדנר נאבקת לעבור את אחוז החסימה. השמרנים עשויים אחרי הבחירות לפנות שוב לקואליציה רחבה עם הסוציאל-דמוקרטים, מעין ממשלת אחדות מהסוג שהקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל הפכה לפופולרית, או לחבור לירוקים. אחרי הבחירות צפויים חודשים של משא ומתן קואליציוני עד שלגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, תהיה שוב ממשלה מתפקדת.