המתחרה של אנבידיה מגייסת מאות מיליוני דולרים

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: מדור של גלובס מציג מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק. 

● המהפך המפתיע של מדדי הטכנולוגיה: השבבים כבר לא מובילים בתשואות
● מובילאיי מציגה למשקיעים: חזון הרכב האוטונומי יוצא מקיפאון
● לפני עשור לא היה לו כסף לשלם לעובדים, היום הוא מעסיק מאות ומשרת אלפי לקוחות

והשבוע: הפיילוט של רשות החדשנות להבאת מומחי בינה מלאכותית מהעולם - בתקציב צנום; הג'וב והשכר הכפול של האנתרופולוגית הראשית לשעבר של אינטל; המתחרה הטיוואנית של אנבידיה משיקה מפעל ראשון בארה"ב; הבנק הסיני הגדול שהסתבך בפרשת ההונאה בחברה הישראלית; וגיוס הענק של חברת השבבים טנסטורנט. 

1ישראל רוצה מומחי AI זרים - לא תאמינו כמה היא מתכוונת לשלם בשביל זה

בעוד העולם נמצא במרוץ חסר תקדים של טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית, רשות החדשנות הישראלית מציגה תוכנית עם תקציב נמוך במיוחד: 7 מיליון שקל להבאת מומחי AI לישראל. הסכום, שמתורגם לכ-1.8 מיליון דולר, אמור לממן פיילוט שיביא 200 מומחים על פני שלוש שנים - כלומר, פחות מ-10,000 דולר להבאת כל מומחה. זאת בשעה שמדובר באנשי מקצוע שעלות העסקתם השנתית נעה בין 200 אלף דולר ל-500 אלף דולר בשוק הגלובלי. 

ההחלטה מעלה תהיות במיוחד לאור העובדה שבישראל פועלות כיום כ-2,200 חברות המבססות את פעילותן על בינה מלאכותית. על פי הערכות הרשות עצמה, מדי שנה מצטרפים לתעשייה רק 400-300 בוגרי תארים מתקדמים בתחום - מספר שאינו מדביק את קצב הביקוש הגואה. התוכנית החדשה, שתופעל בשיתוף עם גופים כמו נישה הייטק, עמותת גבהים והסוכנות היהודית, נראית כמו טיפה בים לעומת הצרכים האמיתיים של התעשייה. 

הפער מתחדד במיוחד כשמשווים לאיחוד האמירויות, שהפכה למעצמת AI מתפתחת תוך שלוש שנים. המדינה המפרצית השקיעה 300 מיליון דולר בקרן Falcon Foundation לקידום מחקר בקוד פתוח, הקימה מחשב על בעלות של 100 מיליון דולר, ומציעה חבילות תמריצים אגרסיביות הכוללות פטור ממס הכנסה ותנאי מחיה מועדפים. התוצאה? זינוק מ-30 אלף ל-120 אלף מומחי בינה מלאכותית בשלוש שנים בלבד, כך בין היתר לפי הטיימס.

"תהליך ההכשרה של מומחה בינה מלאכותית אורך כעשור ודורש לפחות תואר שני", מסביר חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות. אבל בעוד הרשות מדברת על "חשיבות קריטית" ו"מחסור מאמיר", התקציב שהוקצה לפתרון נראה כמו ניסיון דל.

2היא הייתה האנתרופולוגית הראשית של אינטל - עכשיו היא תחת מתקפה

ד"ר ג'נבייב בל, מי שכיהנה כאנתרופולוגית ראשית באינטל והובילה מחקרים פורצי דרך על הממשק בין טכנולוגיה לחברה, מצאה את עצמה במוקד סערה באוסטרליה. לפי חשיפה בעיתון הכלכלי האוסטרלי AFR, בל המשיכה לקבל שכר מענקית הטכנולוגיה עד אמצע נובמבר האחרון - במקביל לתפקידה כנשיאת האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית (ANU), אותו החלה לפני כעשרה חודשים בשכר שנתי בגובה 1.1 מיליון דולר. החשיפה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד, כשבל מקדמת תוכנית קיצוצים דרמטית של 250 מיליון דולר מתקציב האוניברסיטה, המאיימת על 600 משרות. 

במקביל, נחשף כי ניסיונה של בל לשכנע את העובדים לוותר על העלאת שכר של 2.5% נחל כישלון חרוץ - זאת עם התנגדות של כמעט 99% מהסגל האקדמי, למרות שהיא עצמה הצהירה על קיצוץ של 10% בשכרה - צעד שנתפס כעת כסמלי בלבד לאור החשיפה על הכנסתה הכפולה מאינטל.

מזכיר איגוד העובדים באוניברסיטה, צוטט בתקשורת האוסטרלית וצייר תמונה קודרת של המתרחש במוסד תחת הנהגתה של בל. הנהגה המתאפיינת לדבריו ב"תרבות של פחד והפחדה" ולחץ על דיקנים להתפטר. איגוד העובדים כבר הודיע שיערוך הצבעת אי-אמון בפברואר אם בל לא תתפטר מרצונה. עם זאת, 11 בכירים באוניברסיטה יצאו במכתב תמיכה פומבי בבל.

דובר האוניברסיטה ניסה להדוף את הביקורת בטענה שתפקידה של בל באינטל היה גלוי ואף פורסם באתר המוסד, וכי קשר מתמשך עם התעשייה הוא נורמה מקובלת באקדמיה. אולם הסברים אלו מתקשים ליישב את הפער בין קידום קיצוצים נרחבים לבין שמירה על זיקה כפולה ומתוגמלת לשני המוסדות.

3אינטל בבעיות? המתחרה הטיוואנית משיקה מפעל ראשון בארה"ב

המאבק על עתיד תעשיית השבבים האמריקאית מקבל תפנית דרמטית: על פי דיווח של CNBC מהשבוע האחרון, TSMC הטייוואנית מתקדמת בהקמת מפעל ענק באריזונה, במהלך שעשוי לערער את ההגמוניה של אינטל  בשוק המקומי. ההשקעה, שתפחה מ-12 ל-20 מיליארד דולר, מגובה במענק ממשלתי בגובה 6.6 מיליארד דולר מכספי חוק השבבים - כחלק מהמאמץ האמריקאי להשיב הביתה את תעשיית השבבים. החברה, השולטת כיום ב-92% מייצור השבבים המתקדמים בעולם, מתכננת לייצר במפעל החדש שבבי 4 ננומטר - שדרוג משמעותי מהתכנון המקורי של 5 ננומטר. אפל  כבר התחייבה לרכוש 20 אלף לוחות סיליקון מדי חודש, החל מהשנה הבאה. עם זאת, ישנם מספר אתגרים טכניים ולוגיסטיים משמעותיים - המפעל צורך אנרגיה השווה לצריכה של 100 אלף בתים אמריקאים, והספק החשמל המקומי כבר מתריע על קשיים בעמידה בביקוש. 

למרות זאת, TSMC כבר מתכננת שני מפעלים נוספים באתר, זאת בהשקעה מתוכננת של 65 מיליארד דולר עד שנת 2030.

התזמון של המהלך מעניין במיוחד: בעוד אינטל נאבקת בעיכובים ובקשיים טכנולוגיים במפעליה החדשים, TSMC מציגה התקדמות מרשימה יחסית, למרות העיכובים הראשוניים. אך השאלה המהותית נותרת פתוחה: האם ארצות הברית באמת יכולה לבנות מחדש את תעשיית השבבים המתקדמים שלה, או שמא המפעלים החדשים יישארו בגדר מחווה סמלית יקרה בדרך להמשך התלות בייצור האסיאתי?

4הבנק הסיני הגדול שהסתבך בפרשת ההונאה בחברה הישראלית

חברת הביטוח האמריקאית Clear Blue Insurance תובעת את אחד הבנקים הגדולים בסין במסגרת פרשת וסטו, אחת מהונאות הביטוח הגדולות שנחשפו בשנים האחרונות. על פי תביעה שהוגשה בניו יורק השבוע, בנק הבנייה הסיני (China Construction Bank) היה מעורב לכאורה בהונאת הענק שהסבה נזקים של יותר מ-3 מיליארד דולר לחברות ביטוח ברחבי העולם. 

הפרשה, שהחלה כחקירה של חברת פינטק ישראלית קטנה יחסית בשם וסטו (Vesttoo), התפתחה לשערורייה בינלאומית שחושפת פרצות מטרידות במערכת הפיננסית העולמית. במרכז ההונאה עמדו מכתבי אשראי מזויפים שהוצגו כאילו הונפקו בידי הבנק הסיני, ושימשו כביטחונות לעסקאות ביטוח בשווי מיליארדי דולרים. חברות הביטוח, שהסתמכו על מכתבים אלה, גילו בדיעבד שהם חסרי כל ערך.

התביעה החדשה מספקת פרטים מפתיעים על היקף המעורבות לכאורה של הבנק הסיני. כך למשל, עובד בכיר בבנק בשם צ'אן-יין לאם השתמש בכתובת דואר אלקטרוני רשמית של הבנק לתקשורת עם אנשי וסטו. המכתבים המזויפים נשאו חותמות רשמיות של הבנק וקודי SWIFT (קודי זיהוי בנקאיים בינלאומיים) אמיתיים. Clear Blue טוענת כי אלה אינם מקרים של זיוף פשוט, אלא עדות למעורבות עמוקה יותר של הבנק עצמו.

הבנק הסיני, מצדו, מכחיש כל קשר למכתבי האשראי ומסרב להכיר בהם. עמדה זו הובילה לשורת תביעות נגדו, לא רק מצד Clear Blue אלא גם מצד ענקית הביטוח העולמית Aon וחברות ביטוח נוספות. 

עד היום ממשיכה הפרשה לחשוף עד כמה יכולה להיות פגיעה מערכת הביטוח אל מול הונאות מתוחכמות, גם כשמעורבים בה שחקנים מהשורה הראשונה של עולם הפיננסים.

5גיוס הענק של חברת השבבים טנסטורנט, שמתחרה באנבידיה

על פי דיווח של סוכנות הידיעות ורדיקט מהשבוע האחרון, חברת טנסטורנט (Tenstorrent) נכנסת למרוץ המיליארדים בעולם שבבי הבינה המלאכותית, זאת עם גיוס משמעותי בגובה 693 מיליון דולר. גיוס זה מעמיד את החברה בשורה אחת עם המתחרות הבולטות בתחום- ביניהן אנבידיה .

מה שמייחד את טנסטורנט היא דווקא גישה קצת שונה לשוק - בעוד אנבידיה מחזיקה בקנאות במערכת סגורה ובלעדית, טנסטורנט מציעה גישת קוד פתוח שמאפשרת למפתחים חופש פעולה רחב יותר.

רשימת המשקיעים בסבב הגיוס, שהובל על ידי סמסונג סקיוריטיז ו-AFW פרטנרס, מספרת סיפור מעניין על האמון בגישה זו. בצד האמריקאי נמצא מייסד אמזון, ג'ף בזוס, שהשקיע דרך קרן בזוס אקספדישנס. מהצד האסיאתי הצטרפו ענקיות כמו יונדאי ו-LG אלקטרוניקס. על פי הדיווח, הכספים שגויסו מיועדים להרחבת פעילות במספר חזיתות: פיתוח תשתיות קוד פתוח לבינה מלאכותית, הקמת מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם וגיוס מפתחים. נכון להיום החברה מקימה משרדים בטורונטו, אוסטין, עמק הסיליקון, בלגרד, טוקיו, בנגלור, סינגפור וסיאול. 

מנכ"ל החברה מדגיש ביתר שאת את גישת הקוד הפתוח של החברה, שנראית מנוגדת למודל העסקי המקובל בתעשייה, ולטענתו גישה זו היא שמשכה את המשקיעים. "הדרך לנצח היא לתת למפתחים את כל הכלים שהם צריכים", הוא טוען. עם זאת, שאלות קשות עדיין עומדות פתוחות: האם חברה צעירה עם גישה פתוחה באמת יכולה להתחרות בהצלחה מול ענקיות שנהנות מיתרונות של מערכת אקולוגית מבוססת ובסיס לקוחות נאמן? והאם כאמור המודל העסקי של קוד פתוח יכול לייצר את הרווחים שהמשקיעים מצפים להם? התשובות לשאלות הללו עשויות לעצב מחדש את שוק שבבי הבינה המלאכותית בשנים הקרובות.