חובות הענק שצברה רשת מלונות הבוטיק בראון בזמן שהמתחרות חגגו

באתר האינטרנט של רשת מלונות בראון נכתב כי "אנחנו בראון הוטלס - קולקציית מלונות בינלאומית, המציגה את בשורת מלונאות הבוטיק החדשה: עדכנית ותוססת, מעוצבת ומסוגננת". הרשת, בשליטת ניר ויצמן, אכן הביאה בשורה לנופשים הישראלים בערים ת"א וירושלים, אך השבוע התברר כי הצמיחה המהירה בפעילותה בתקופות לא קלות לתיירות הפנים המקומית, גבתה ממנה מחיר כבד. כך היא עומדת בפני קריסה עם חובות בהיקף נטען של כמיליארד שקל.

● שאלות ותשובות | האנליסט הכוכב שהסתבך: החל משפטו של שי ליפמן, הנאשם בניצול מידע פנים
● שלושה פסקי דין בשבוע | הבעל מימן את דירת המגורים. האם האישה תקבל מחצית ממנה?

בבקשה להסדר חוב שהגישה הרשת לביהמ"ש ביום ב', היא מפרטת שורה של "ברבורים שחורים" שהובילו לטענתה לחדלות הפירעון שלה כיום: מגפת הקורונה, המאבק סביב הרפורמה במערכת המשפט, עבודות הרכבת הקלה והמלחמה.

ברשת בראון מקווים שאישור הסדר החוב ומכירת רוב עסקיה לידי קבוצת הנדל"ן ישראל קנדה, שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר, יוציאו את הרשת לדרך חדשה.

בין המכות: עבודות הרכבת הקלה בת"א

יש לציין כי קריסתה הפיננסית של רשת מלונות הבוטיק מגיעה כאשר ענף המלונאות המסורתית בישראל דווקא מציג ביצועים טובים. למרות הירידה החדה בתיירות הנכנסת עקב המלחמה, נותרו יותר ישראלים בארץ, והרשתות אף הצליחו להתייעל ולשפר את הרווחיות שלהן.

כך, בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הציגה רשת ישרוטל זינוק של 27% ברווח הנקי שלה ל-242 מיליון שקל. השיפור בתוצאות התבטא גם במחיר מניית החברה שעלה מתחילת השנה בכ-24%, כאשר שווי השוק שלה עומד כיום על 5.2 מיליארד שקל. מגמה חזקה דומה ניכרת גם בתוצאות רשת מלונות פתאל.

רשת בראון, מסתבר כעת, לא נהנתה מהשגשוג בענף והיא מונה שורה של סיבות לכך. בין היתר, היא מציינת בבקשת הסדר החוב את מגפת הקורונה שעצרה את כניסת התיירים לישראל, והובילה את תיירי הפנים למלונות נופש גדולים ולא למלונות הבוטיק האינטימיים של הרשת.

בד בבד, היא מציינת כי "משכירי הנכסים בהם פועלים מלונות הרשת דרשו את שכר הדירה בהתעלם מהתפוסות הנמוכות, דרישה שהובילה להפסדים כבדים והותרת חלק ממלונות הקבוצה שוממים. לצד זאת, הקבוצה לא הייתה זכאית לפיצויים על פי מתווה הפיצויים מאחר ורוב מלונות הרשת החלו לפעול רק בשנים 2022-2019".

עוד היא מציינת כי ספגה מכה מעבודות הרכבת הקלה בתל אביב, שפגעו במלונות הרשת הממוקמים בסמוך להן. כל אלה זרעו את זרעי המשבר, שהגיע לשיאו סביב הצניחה בתיירות שהחלה במאבק סביב קידום הרפורמה המשפטית אשתקד והפכה לקריסה מוחלטת במלחמה. גם אירוח המפונים במלונות סייע לטענתה בעיקר למלונות הנופש הגדולים (דוגמת ישרוטל ופתאל) ופחות למלונות הבוטיק שלה.

ההתחלה של רשת מלונות הבוטיק הראשונה בישראל נראתה מבטיחה. ב-2010 פתחה הרשת, שהוביל ניר ויצמן (בנו של איש העסקים מני ויצמן) את המלון הראשון שלה בתל אביב, ובהמשך נפתחו מלונות נוספים בעיר, כמו גם בירושלים ובאילת. בהמשך התרחבה הרשת לחו"ל, כולל ביוון, בקפריסין ובקרואטיה. בשנת 2018 אף ניסתה הרשת להיכנס לבורסה בת"א, באמצעות מיזוג לשלד בורסאי, לפי שווי של יותר מ-300 מיליון שקל - עסקה שלא יצאה לפועל בסופו של דבר.

נכון להיום, עולה מבקשת הסדר החוב, פועלים במסגרת רשת בראון 16 מלונות בתל אביב ושלושה בירושלים (והיא מנהלת עוד ארבעה מלונות בירושלים ובאילת).

במסגרת הסדר החוב, צפויה שותפות בראשות ישראל קנדה מלונות (חברה בת של ישראל קנדה) לרכוש חלק מפעילותה העסקית של בראון ב-8 מלונות בישראל המופעלים תחת המותג "בראון" הכוללים כ-555 חדרים ובמקביל היא מנהלת מו"מ להתקשרות בהסכמי שכירות ו/או ניהול ביחס למלונות נוספים בישראל הכוללים כ-377 חדרים וכן ב-8 מלונות ביוון הכוללים כ-1076 חדרים.

בתמורה, צפויה השותפות הרוכשת לשלם כ-112 מיליון שקל: תשלום של 38.5 מיליון שקל במזומן ולקיחת חוב של כ-74 מיליון שקל שיש לרשת בראון לגורמים פיננסיים. סכומים אלה רחוקים מלכסות את ההיקף העצום של חובות הרשת, המתקרב כאמור לכמיליארד שקל, כך שהתספורת לנושים הפיננסיים שלה תעמוד על רוב רובו של החוב.

מי שצפויה להמשיך ולהחזיק בפעילות המלונות הנמכרת, לצד ישראל קנדה, היא הכשרה חברה לביטוח שבשליטת אלי אלעזרא, המחזיקה כיום ב-16% ממניות רשת בראון. הכשרה ביטוח, שהשקיעה ברשת בשנת 2019 לפי שווי של כ-400 מיליון שקל, תחזיק ב-20% מהשותפות שתרכוש את רוב פעילות הרשת, לצד ישראל קנדה מלונות. מי שייפרדו מהחזקותיהם ברשת המלונות שהקימו, הם ניר ויצמן, המחזיק בכ-70% מהמניות וליאון אביגד, המחזיק בכ-9.5%.

לפי מלונות בראון, הבקשה להסדר חוב מוגשת בתמיכתם של חלק ניכר מהנושים, המייצגים חוב בהיקף כולל של כ-800 מיליון שקל. בראון מבקשת לכנס את אסיפות הנושים לאישור ההסדר תוך 14 ימים.

חלק הארי של החובות, בהיקף של כ-785 מיליון שקל, הוא "למלווים ולנושים פיננסיים", על פי הבקשה. ככל הידוע, על אלה נמנה איש העסקים יקיר גבאי, בעל השליטה בענקית הנדל"ן והמלונות אראונדטאון, אשר פועלת בעיקר בגרמניה וכן בלונדון ובהולנד, ונחשבת לאחת החברות הבולטות בתחומה באירופה.

לפי גורמים בשוק, ההתחייבויות של בראון כלפי גבאי ועסקיו מסתכמים בעשרות מיליוני שקלים לפחות. גבאי נחשב מקורב למשפחת ויצמן, שככל הנראה העמידה אף היא סכומים נכבדים למימון הרשת. בנוסף, רשת בראון חייבת כ-167 מיליון שקל למשכירים (כולל חוב עתידי), כ-22.6 מיליון שקל לספקים וכ-5.5 מיליון שקל לעובדים.

בקשה לאשראי לתשלום משכורות

בבראון כותבים בבקשה לביהמ"ש כי בכוונתם להשתמש בכ-11 מיליון שקל שיתפנו בחשבונות הבנק בעקבות העברת החוב על שמה של ישראל קנדה, כמו גם בכ-2.4 מיליון שקל שייכנסו לחברה בעקבות מכירת הפעילות של מלון בראון TLV. מקורות הכנסה נוספים צפויים מעסקאות נוספות, ובהן מכירת הפעילות של מלון דייב לוינסקי TLV ושל החברה שזכתה במכרז של רשות שדות התעופה למתחם מסחר ומלונאות בנתב"ג. לפי הערכות של מקורבים לרשת, התמורה שתקבל בראון מעסקאות אלה תוסיף עוד עשרות מיליוני שקלים לקופת ההסדר.

בבקשה לביהמ"ש טוענים במלונות בראון, כי העסקה עם ישראל קנדה ויתר ההכנסות יביאו לפירעון של 100% מהחוב לעובדים, לספקים ולנותני השירותים. רוב עובדי הרשת אף צפויים לשמור על משרתם. לגבי יתר הנושים, בבראון כותבים כי הם "יפרעו בהתאם להסכמים פרטניים שגובשו עמם ויאושרו במסגרת ההסדר".

בינתיים, בראון ביקשה מבית המשפט לקבל אשראי בגובה של 5 מיליון שקל מהכשרה ביטוח כדי לשלם המשכורות ל-500 עובדים ב-15 בתי המלון של הקבוצה עד לאישור הסדר החוב. זאת לאחר שדיווחה בבקשה להסדר כי כי נכון להיום היא רושמת הפסד תפעולי חודשי של כ-4 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי של כ-5 מיליון שקל.