פציעה מוסרית – כיצד נוכל ללמוד לימינו מאירועי השואה

פרופ' נתנאל לאור, אוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר הילד, אוניברסיטת ייל

הספר "בנות עמי מטלז" מאת ההיסטוריונית אסתר פרבשטיין, ראש הקתדרה ללימודי השואה במכללת ירושלים, אינו עוד תיעוד של חורבן קהילה יהודית בשואה, אלא סיפור יוצא דופן על הישרדותן של 46 צעירות יהודיות חרדיות מתוך אלפי יהודי טלז שנספו. זהו ספר המציע תובנות לא רק להיסטוריונים אלא גם לכל המעוניינים בחינוך ומנהיגות חברתית בעת הזו, רוויית האתגרים הקיומיים והערכיים לדורנו.

סיפורן של יהודי טלז

קהילת טלז, כמו יתר קהילות יהדות ליטא, הושמדה כמעט לחלוטין עד סוף 1941. מתוך חורבן הקהילה נותרו כמה מאות נערות שנשלחו לגטו, ומהן שרדו 46 בנות חרדיות. פרבשטיין מתארת בספרה את החיים לפני המלחמה ואת גבורתן הרוחנית של הנשים, לצד פרקי זוועה המתארים את אבדן הצלם ומעשי ההתעללות והרצח של ליטאים וגרמנים.

חינוך לחוסן ומנהיגות

אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא מערכת החינוך החרדי בטלז, ששנים טרם פרוץ מלה"ע השניה, שמה דגש על פיתוח חוסן אישי ורוחני. בית הספר "יבנה" לבנות חרדיות לימד בעברית תנ"ך, פרקי תהילים, פילוסופיה והגות יהודית, ספרות עברית חדשה, פיוט (אבן גבירול, למשל), וכן ליטאית ושפות זרות נוספות, ספרות כללית ואפילו חינוך גופני. תפישה המנהיגות הרבנית הייתה שהשכלה ומנהיגות נשים חרדיות בעידן המודרני היא נדבך קריטי בבניין החברה היהודית, ועל כן, תמכו גם בלימודים אקדמיים לבנות. מה שונה תפישה זו מהדעה המקובלת והמכלילה, הרווחת, אפילו בימינו, על אודות דמות האישה החרדית. התוכנית שילבה חינוך לערכים דתיים עם פתיחות להשכלה גבוהה אוניברסלית, תוך דגש על שימור זהות יהודית-רוחנית עמוקה.

פציעה מוסרית וההתמודדות עמה

אימי השואה שחוו צעירות אלה עלולה הייתה לגרום לרבות מהן לפציעה נפשית ורוחנית, שיכולה לנבוע מפגיעה במערכת הערכים עליה חונכה האישה הצעירה, בעקבות חשיפה לזוועות או הכניעה להן, ובמיוחד, כתוצאה מחוויה של נבגדות על ידי הנושאים בתפקידים של אחריות מולן, למשל, האל, כמרים, רופאים, פקידות גבוהה ואזרחים. פציעה ערכית זו הייתה אתגר מרכזי בתגובת הצעירות השורדות, שנאלצו להתמודד עם שאלות קיומיות בנוגע לאנושיות, מוסר, רוח ודת.

הספר מתאר כיצד הנשים התמודדו עם הכאב והייאוש. הן שימרו וחיזקו את הקשרים ביניהן, עסקו בלימוד וברור תורני ודבקו בקיום זהותן מתוך איי החוסן הרוחני - דתי ומוסרי - שיצרו בקהילתן. כך התאפשר להן שימור תחושת קיימות עצמן כישויות רוחניות בעלות ערך עצמי, למרות ההרס והזוועות שעטפו אותן מכל עבר. כך גם הובילו את תהליכי שיקומן לאחר החורבן.

מעשי חסד של חסידי אומות העולם

פרבשטיין מתארת את תרומתם של כמרים ליטאים שסיכנו את חייהם להצלת יהודים, תוך התנגדות לפשעים שבוצעו בשם הלאום והדת. כמרים אלו, שקיבלו את הכרתן של השורדות כחסידי אומות העולם, שימשו לצעירות השורדות דוגמה נדירה לשותפות רוחנית אוניברסלית בין עמים ודתות בתקופה אפלה זו.

סיכום: רלוונטיות לימינו

"בנות עמי מטלז" הוא מסמך היסטורי וחינוכי יוצא דופן, המשלב עדות על תעצומות הנפש של נשים יהודיות בשואה. לישראלי הקורא בספר בעת הזאת עולות באופן מיידי שאלות על מוסר, מנהיגות וחינוך בהקשר למאבקנו הקיומי הנוכחי. מחקרים רבים שנערכו לאחרונה בישראל, מצביעים על שכיחות עולה של תופעות של פציעה מוסרית, לצד הפרעות פוסט-טראומטיות. לסיפורן המופלא של שורדות טלז, לקח מיידי לימינו: עלינו לקרוא לחינוך למנהיגות מעוגנת זהות, המכוונת לחוסן מוסרי ורוחני בכל המערכות החברתיות שלנו. קריאה זו תהווה תזכורת תמיד לחשיבותה של רוחניות בעולם חבול ומעוות, ותציע מסר של תקווה וחינוך לעתיד.

"בנות עמי מטלז" מאת אסתר פרבשטיין, הוצאת מוסד הרב קוק, מכללת ירושלים וגנזך קידוש השם, 2024. 450 עמ’.