בג"ץ אישר את בקשת לוין: דחה את המועד האחרון למינוי נשיא לעליון ל-26 בינואר

סאגת מינוי הנשיא לבית המשפט העליון נמשכת: בג"ץ דחה היום (ה') את המועד האחרון למינוי נשיא לבית המשפט העליון ל-26 בינואר. זאת לאחר שאמש (ד') פנה שר המשפטים יריב לוין לבג"ץ וביקש לדחות את מועד בחירת נשיא העליון בעקבות פרסום מלפני מספר ימים ב"ידיעות אחרונות" אודות הליכים משפטיים של השופט ממלא-מקום נשיא העליון, השופט יצחק עמית, אשר לטענת השר העמידו אותו בניגוד עניינים. לוין ביקש דחייה כדי לקבל מסמכים הנוגעים לעניין ממשרד המשפטים. במקביל הודיע היום לוין כי יפתח בהליך של קובלנה משמעתית נגד השופט, סמכות הנתונה לו על-פי החוק. 

● ממלא-מקום הנשיא העליון על ההליכים המשפטיים שניהל אחיו בשמו: "לא ידעתי עליהם"
● האופוזיציה החרימה: ועדת חוקה אישרה לדון במתווה לוין-סער

שופטי בג"ץ יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין ציינו כי התנהלותו של שר המשפטים, שנמנע מלמנות נשיא לעליון, ממשיכה לגרום לפגיעה קשה בשלטון החוק במדינת ישראל, וכי לוין לא מינה נשיא למרות שקיבל ארכה.

באשר לבקשת לוין להמתין לקבלת מסמכים, קבעו השופטים כי "הגורם המוסמך לדון בהסתייגויות ביחס למועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא הוועדה לבחירת שופטים".

לאור מראית פני הדברים, השופטים החליטו לאפשר לשר המשפטים "שהות תחומה, על-מנת להביא בפני הוועדה את החומר הנוסף הרלוונטי לדעתו, אשר לא עמד בפניה עד כה".

השופטים הדגישו: "למען הסר ספק, עד לתום תקופה זו, על השר להביא את נושא בחירתו של נשיא לבית המשפט העליון להצבעה בוועדה לבחירת שופטים, אשר רשאית לקבל כל החלטה שתמצא לנכון".

על-פי פסיקת בג"ץ מאמצע דצמבר 2024, שר המשפטים לוין היה מחויב למנות עד היום (16 בינואר) נשיא לבית המשפט העליון. זאת לאחר שהשר נמנע כבר למעלה משנה ממינויו של המועמד הזוכה לרוב הקולות לפי שיטת הסניוריטי - ממלא-מקום הנשיא יצחק עמית. לוין ערך ישיבות ארוכות על ההסתייגויות שהוגשו, כולל זימון המסתייגים לוועדה לבחירת שופטים, ולא קבע מועד, עד רגע זה, להצבעה על בחירת נשיא בוועדה.

אין אלמנטים פליליים 

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה אין הצדקה לדחות את הדיון בוועדה לבחירת שופטים. זאת לאחר שבחנה את החומר הרלוונטי לשופט עמית והתייעצה עם ראש אח"מ וגורמים מקצועיים נוספים - כולם היו תמימי-דעים כי הטענות והתשתית הקיימת לא מגלות אלמנטים של פליליות, ואין הצדקה להמשך בירור הטענות.

נציגי מחלקת הבג"צים אף ציינו כי השר לא הסביר בפנייתו מדוע המתין עד למועד האחרון כדי לקבוע דיון בוועדה, והוסיפו כי "על שר המשפטים להביא את החומרים שבידו בפני הוועדה לבחירת שופטים - היא כאמור הגורם המוסמך לדון בהסתייגויות ביחס למועמדים לתפקיד, וזאת במסגרת דיונה בנושא בחירת נשיא לבית המשפט העליון, אותו נדרש לקיים בהתאם לפסק הדין". 

על-פי הפרסום, השופט עמית נתן בשנת 2016 ייפוי-כוח לאחיו לטפל בקרקע אותה ירשו, והאח טיפל בהליכים המשפטיים הנוגעים לה מבלי שהשופט ידע על קיומם, למעט הליך בו הוגש כתב אישום על עבירת קנס על-ידי העירייה נגד עמית ויתר בעלי הזכויות בקרקע בשל אי-טיפול בנכס. כתב האישום נמחק בהמשך. על-פי הנטען, הליכים אלה הביאו אותו להיות בניגוד עניינים עם עיריית תל אביב ועם גורמים נוספים.

השופט עמית הגיב לטענות ללוין ולוועדה לבחירת שופטים. הוא מסר כי לא ידע על ההליכים מאחר שהעביר את הטיפול לאחיו, ולכן לא דיווח עליהם. עוד טען כי עבירת קנס בה האשימה אותו העירייה לא מקימה מניעות אוטומטית לשופט לדון בתיקים בהם העירייה צד, בדומה לדוחות חניה ותנועה שלא מונעים מלדון בתיקים שבהם העירייה או משטרת ישראל הן צד.

ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר מסר בעקבות ההחלטה: "במאבק להגנה על הדמוקרטיה ועצמאות מערכת המשפט, אנו נדרשים לגלות יכולת עמידה ואורך-נשימה. גם דחייה של עשרה ימים לא תשנה את העובדה שאנחנו ננצח ונעמוד כנגד הניסיון של שר המשפטים להשתלט פוליטית על תפקיד נשיא בית המשפט העליון".